בשנת 2020 נפתחו במשטרת ישראל מעל ל-320 אלף תיקי אלימות בין בני זוג, 87% מהם היו עקב איומים ואלימות פיזית. כך על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת. עורך הדין גולן אהרון ממשרד אהרון ושות', האחראי על תחום אלימות במשפחה, מסביר כיצד, בין היתר, תלונה במשטרה יכולה להתפתח לכתב אישום ומה אפשר לעשות בעניין לפני שיהיה מאוחר.
"בדרך כלל, תלונה מתחילה בסיפור שהיה קשור באלימות כזאת או אחרת, ואין זה משנה אם מדובר על משפחה שנמצאת בהליך פירוק התא המשפחתי, אף ששם הבעיה רווחת יותר, או משפחה שלא נמצאת בהליך כזה", מציין עו"ד גולן אהרון.
"בעבירות של אלימות במשפחה, אין הקלה לא בהיבטים של דין ולא בהיבטים של מערכת האכיפה. בדרך כלל, בתוך פרק זמן קצר מהרגע שאחד מבני הזוג צלצל למשטרה, השוטרים יגיעו לפתח הבית לצורך בירור ראשוני. בהמשך הם ירחיקו את בן הזוג התוקף לכאורה וידרשו שבן הזוג המותקף יגיע למשטרה לצורך מתן עדות. בתום החקירה הראשונה, המשטרה תחליט אם לעצור את החשוד ולהביאו בפני שופט או לשחררו בתנאים מגבילים השלב של ההליך שבו המשטרה החליטה להביא את החשוד בפני שופט נקרא מעצר ימים".
החוק למניעת אלימות במשפחה הוא חוק שיש בכוחו להוציא אדם מביתו ולפגוע בקניינו ולכן השימוש בו נעשה במשורה
אילו הגנות עומדות לזכות הצד המותקף בשלב זה?
"הצד המותקף יכול בשלב זה לגשת לבית המשפט ולבקש צו הגנה לפי חוק מניעת אלימות במשפחה, שכן לבית המשפט יש את היכולת ואת הסמכות ליתן צו הגנה לשלושה חודשים, להאריך את צו ההגנה כל שלושה חודשים ועד לתקופה של שנתיים".
לדברי עו"ד אהרון, "זהו הפן האזרחי בעבירות של אלימות במשפחה והוא מבוסס על החוק למניעת אלימות במשפחה – מדובר בחוק שיש בכוחו להוציא אדם מביתו ולפגוע בקניינו ולכן השימוש בו נעשה במשורה".
כיצד עבירות אלו באות לידי ביטוי בפן הפלילי?
"בפן הפלילי, למשטרה יש סמכות להאריך את מעצרו של התוקף כל עוד יש אינדיקציה ראייתית וחשד סביר לביצוע העבירה. בשלב זה, הנקרא מעצר ימים, המשטרה פונה לבית המשפט עד24 שעות מרגע המעצר לצורך הארכת המעצר בבקשה למספר ימים נוספים לצורך המשך החקירה".
אם אדם חשוד בעבירת אלימות במשפחה הוא נחשב לאדם מסוכן לפי חוק סדר הדין הפלילי
נראה שיש החמרה רבה מאוד בהתייחסות לעבירות של אלימות במשפחה?
"בהחלט. בעקבות התחזקות תופעת האלימות כנגד נשים ישנה החמרה רבה גם בהתייחסות וגם באכיפה נגד עבירות אלימות במשפחה. מה גם שבעבירות אלו קיימת מסוכנות סטטוטורית, כלומר אם אדם חשוד בעבירת אלימות במשפחה הוא נחשב לאדם מסוכן לפי חוק סדר הדין הפלילי. נוסיף לכך חשש לשיבוש הליכי חקירה, והנה לנו עילות מעצר כנגד החשוד, ומכאן הדבר עשוי להוביל לבקשה להארכת מעצר".
במקרים אלה, כדור השלג עלול להתגלגל מהר מאוד במדרון התלול, ולכן חשוב להתייעץ בהקדם עם עורך דין פלילי הבקיא בחוק אלימות במשפחה. "לא להמתין ולא להסס – זוהי גם זכות העומדת לצד החשוד", אומר עו"ד אהרון ומוסיף: "הסנגור צריך להבהיר לשופט מדוע יש לשחרר את החשוד או לפחות למצוא לו חלופות למעצר".
האם כל מעצר במשטרה עלול להסתיים בפתיחת תיק פלילי?
"גם מקרים שהזכרנו קודם, שנקראים מעצר ימים, יכולים להסתיים ללא הגשת כתב אישום. לאחר שהחקירה הסתיימה, האדם שנעצר ישוחרר לביתו והמשטרה תגיש את הממצאים שמצאה לתביעות או לפרקליטות. בשלב הבא התביעות או הפרקליטות יחליטו אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק. במצב אחר, אם יימצאו מצאים נוספים בחקירה, ייתכן מאוד שהאדם יישאר במעצר לצורך המשך חקירה וניתן יהיה להגיש כתב אישום ובקשה להארכת מעצרו עד לתום ההליכים".
עו"ד אהרון מוסיף: "הבקשה למעצר עד תום ההליכים מגיעה ממש במקביל לכתב האישום, והשופט נדרש לדון בה. אולם, ברגע שמסתיים שלב המעצר עד תום ההליכים והנאשם שוחרר לביתו בתנאים מגבילים עם מפקחים ו/או עם ערבים, או לחלופין הוא שוחרר ללא תנאים מגבילים – בכל מקרה ייפתח לו תיק פלילי והמשפט יתנהל בעניינו".
אדם יכול להשתחרר לאחר החקירה המשטרתית, ואז לאחר תקופה מסוימת הוא יכול לקבל לביתו את כתב האישום מבלי שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו
ציינת כי קיימת התייחסות מיוחדת לעבירות אלימות במשפחה. במה זה בא לידי ביטוי?
"בשונה מעבירות פשע אחרות, במקרה זה נשללת מהנאשם זכות היידוע, וזאת על פי סעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי. כלומר, במקרים אלה הפרקליטות או התביעות לא מיידעים את הנאשם בטרם הגשת כתב אישום נגדו. המשמעות היא שאדם יכול להשתחרר לאחר החקירה המשטרתית, ואז לאחר תקופה מסוימת הוא יכול לקבל לביתו את כתב האישום מבלי שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו".
משטרת ישראל מתייחסת ברצינות רבה מאוד לעבירות אלימות במשפחה, אבל הניסיון מלמד כי אחוז העבירות האמיתיות בתחום לעומת תלונות השווא הוא קטן יותר
מה היית ממליץ לאדם שמתמודד עם מקרה כזה?
"ישנה חשיבות רבה לייצוג ולליווי של עורך דין כבר בשלבים הראשוניים – ממש ברגע הגשת התלונה למשטרה. אלו הן עבירות ייחודיות מאוד, שעלולות להחמיר בעקבות אירועים שיוצאים משליטה כמו בעל שיכור שמרעיש ואשתו שמערבת את המשטרה, או אף בעקבות תלונות שווא. ברגע אחד אפשר ליטול את חירותו של האדם ולהדיר אותו מרכושו, ואין להקל בכך ראש". עו"ד אהרון מדגיש: "למשטרת ישראל אין שיקול דעת בעניינים אלה, שכן כאשר מגיעה אליה תלונה על אלימות במשפחה, היא מחויבת לחקור. עמים רבות קורה שבני הזוג כלל לא מבינים כיצד אירוע פשוט מתפתח בצורה קיצונית שכזאת".
לדבריו, "היום משטרת ישראל מתייחסת ברצינות רבה מאוד לעבירות אלימות במשפחה, אבל הניסיון מלמד כי אחוז העבירות האמיתיות בתחום לעומת תלונות השווא הוא קטן יותר. אין", לדברי עו"ד אהרון, "מתאם בין עבירות אלימות כנגד נשים לבין תלונות שווא, ויש גורמים שמשתמשים לרעה בכלי זה כדי לפגוע בצד השני ולהשיג יתרונות בתיקי משפחה שמתנהלים בבתי המשפט. מסיבות אלו", הוא מסביר, "יש חשיבות רבה לייעוץ משפטי מתאים בשלב מוקדם ככל הניתן".
עו"ד אהרון מדגיש כי על כל אדם שעומד לפני חקירה משטרתית לדעת כי יש באפשרותו ליצור קשר עם עורך דין בשלבים הראשוניים למפגש עם השוטרים. "שיחה עם עורך דין היא זכות שמורה, בפרט בעת החקירה באזהרה, משום שיש לחקירה זו השלכות חמורות מאוד. ולכן, מרגע שנכנסים למשטרת ישראל צריך להתייעץ עם עורך דין, בפרט כאשר לא ברור כיצד מקרה של תלונה עלול להתפתח לתיק פלילי".
בנוסף, עו"ד אהרון מבקש להדגיש כי גם קורבנות עבירה עלולים להפוך לחשודים ואף לנאשמים, ולכן חשוב ליצור קשר בהקדם האפשרי עם עורך דין הבקיא בתחום.
עו"ד גולן אהרון הוא שותף במשרד אהרון ושות' המתמחה בדין הפלילי בכלל ובעבירות אלימות במשפחה בפרט ומייצג את לקוחותיו – קורבנות עבירה, חשודים ונאשמים – בתיקים אלה, לרבות ליווי החקירה ומעקב אחרי התיק במשטרה או אל מול הפרקליטות וייצוג החשוד בבתי המשפט בערכאות השונות. לפרטים נוספים, צרו קשר
סייעה בהכנת הכתבה: הילה צור-שינזי, מערכת משפטי. צילומים: שאטרסטוק
