מתוקף עיסוקנו בדיני חדלות פירעון והוצאה לפועל, אנחנו נתקלים לא מעט בתופעה חוזרת: אנשים שאינם מודעים למשמעות ולהשלכות של חתימתם על כתב הערבות, כאלה שקיבלו מכתבי התראה מנושים, מבנקים או מההוצאה לפועל, בגין חוב שהם בטוחים שאינו שייך להם, וסבורים שאין מחובתם לשלם אותו.
אותם אנשים מופתעים לגלות שמאחר שהם חתמו על כתב ערבות, הם נכנסים בנעלי החייב העיקרי והופכים להיות חייבים לכל דבר ועניין, לאחר שהחייב העיקרי לא עמד בתנאי פירעון ההלוואה. אחרים נקלעים לחובות ומבקשים לבטל את כתב הערבות שחתמו עבורם קרובי משפחתם, על מנת להוציאם מהתמונה ולא לסבכם בחובות, וכעת מופתעים לגלות שהדבר אינו אפשרי.
מקרים אלה מעידים כי אצל חלק מהציבור קיים חוסר הבנה בסיסי באשר למשמעות של מוסד הערבות. מאחר שההשלכות שבבסיס החתימה על כתב הערבות עלולות להיות דרקוניות עבור החותם, חשוב להבין את משמעות החתימה מבחינה מהותית לפני שחותמים. מאמר זה נועד לעשות סדר בדברים.
בעת החתימה על כתב הערבות צריך להביא בחשבון ולהיות מודעים לסיטואציה שאותו אדם שאני חותם לטובתו על ערבות עלול להסתבך כלכלית, מכל מיני סיבות
הבסיס הכי חשוב: מהי ערבות?
כתב ערבות הוא למעשה הסכם בין מלווה (בנק) או ספק לבין הערב, שאומר שהערב מתחייב לפרוע את חובו של החייב העיקרי במידה שהאחרון לא יעמוד בהתחייבויותיו כלפי המלווה או הספק. כשהחייב העיקרי לא עומד בהתחייבויותיו והוא מפר את ההסכם עם המלווה או הספק, הערב נכנס בנעלי החייב והופך להיות חייב לכל דבר ועניין, והנושה יכול להיפרע ממנו ומהחייב העיקרי, ביחד ולחוד. כלומר, הערב אינו צד שלישי מנותק מהמלווה או מהנושה. עצם החתימה על כתב הערבות מקימה יריבות ישירה בין הערב לבין המלווה או הספק, בכפוף לתנאי הערבות.
כשבאים לחתום על כתב ערבות, חשוב להבין שלא מדובר בחתימה ריקה מתוכן ושיש משמעות כלכלית ומשפטית מאחורי החתימה. אנשים נוטים לחתום על כתב ערבות כאשר הם סומכים על הלווה (החייב העיקרי) – הם רואים שבאותה נקודת זמן הוא במצב כלכלי טוב, מתפקד היטב ועומד בכל התחייבויותיו, ולכן הם חותמים ללא חשש ומתוך כוונה לסייע לאותו לווה, שלרוב יהיה קרוב משפחה או חבר.
אבל, חתימה על ערבות מחייבת הסתכלות על העתיד ולא רק על ההווה. בעת החתימה על כתב הערבות צריך להביא בחשבון ולהיות מודעים לסיטואציה שאותו אדם שאני חותם לטובתו על ערבות עלול להסתבך כלכלית, מכל מיני סיבות, באופן שימנע ממנו לעמוד בהתחייבויותיו. הסיבות לכך יכולות להיות רבות – פיטורים, תאונות, מחלות וכו'. די בלהביט אל תקופת הקורונה כדי להיזכר שהכל יכול להשתנות ברגע, מבלי שתהיה לנו שליטה על כך.
כאמור, במקרה שבו החייב העיקרי מפסיק לעמוד בהתחייבויותיו כלפי המלווה (למשל הבנק), ולא משנה מאיזו סיבה, למלווה קמה זכות לבוא לערב ולדרוש ממנו לפרוע את החוב, בהתאם לתנאי כתב הערבות.
החברה עלולה להיכנס לחובות שאותם לא תוכל לפרוע, ובמקרה שכזה, מי שחתום על ערבות אישית מחויב לשאת בחובות החברה
גם בעלים של חברה חשוף לתביעות אישיות
סוג נפוץ של ערבות הוא חתימתו של בעל מניות על ערבות אישית לטובת ספקים או בנקים, להבטחת פירעון חובות או התחייבויות החברה. ככלל, מאחר שחברה בעירבון מוגבל (בע"מ) היא אישיות משפטית נפרדת, החובות שהחברה יוצרת במהלך פעילותה אינם קשורים לבעל המניות, ואלה אינם מחויבים לפרוע את חובות החברה.
יחד עם זאת, כאשר בעל המניות חותם על כתב ערבות אישית להבטחת חובות החברה או על שטר חוב בעת פתיחת כרטסת אצל ספק, הערבות מקימה זכות למלווה או לספק לדרוש מבעל המניות לפרוע את החוב, ככל שהחברה לא עושה זאת בהתאם לתנאי ההסכם או ההלוואה. לכן, חשוב להבין את ההשלכות של חתימת בעל מניות על ערבות אישית לטובת ספקים או מלווים, תוך הסתכלות עתידית ולא רק על נקודת הזמן הנוכחית בעת החתימה.
גם אם כיום פעילות החברה מתנהלת היטב מבחינה כלכלית והיא מניבה רווחים, הדבר אינו מבטיח שגם בעתיד המצב יימשך. החברה עלולה להיכנס לחובות שאותם לא תוכל לפרוע, ובמקרה שכזה, מי שחתום על ערבות אישית מחויב לשאת בחובות החברה. יצוין כי קיימים תרחישים נוספים שבהם בעל מניות מחויב לפרוע את חובות החברה, גם ללא חתימה על כתב ערבות. לדוגמה, באמצעות שימוש בדוקטרינת "הרמת מסך". על דוקטרינה זו נעמד בכתבה הבאה.
במידה שהערב נאלץ לשלם כספים מכוח ערבותו, קיימת לו זכות לדרוש מהחייב העיקרי לשפות אותו בגין אותם כספים ששולמו
מה אפשר לעשות כשמחליטים לחתום על ערבות?
למרות כל האמור, נסיון החיים מלמד כי במקרים רבים אין ברירה אלא לחתום על ערבות, בין אם לצורך הבטחת חובות קרוב משפחה או להבטחת חובות חברה. במקרים כאלה חשוב לעשות זאת בצורה מחושבת, תוך צמצום ומזעור החשיפה של הערב, כמה שניתן בנסיבות העניין.
להלן כמה טיפים שיכולים לסייע לכם בבואכם לחתום על כתב ערבות, וגם לאחר מכן:
הגבלת סכום הערבות - כאשר אנחנו חותמים על ערבות בלתי מוגבלת בסכום, אנחנו חשופים לתביעות על מלוא סכום יתרת החוב של החייב העיקרי (בתוספת ריביות והוצאות). לפיכך, כדאי לנסות להגביל את הסכום שלו אנחנו ערבים, ובכך לצמצם את החשיפה שלנו מכוח הערבות.
הדבר גם יוצר ודאות אצל הערב בכך שהוא יודע מראש את סכום החשיפה המקסימלי, ככל שהחייב העיקרי שלטובתו הוא חותם על ערבות לא יעמוד בתנאי ההלוואה.
ריבוי ערבים - בהתאם להוראות החוק, כאשר מספר ערבים (שניים או יותר) חותמים ביחד על כתב הערבות, יהיו הערבים חייבים ביחד ולחוד. אמנם הנושה (המלווה או הספק) יכול לתבוע כל אחד מהערבים על מלוא סכום החוב, אבל במקרה שבו יש יותר מערב אחד, בדרך כלל כל אחד מהערבים לא יידרש לשלם יותר מהחלק היחסי של ערבותו, ואם נאלץ לשלם מעבר לכך, עומדת לו הזכות לדרוש השתתפות מיתר הערבים.
לפיכך, במקרה שבו קיים יותר מערב אחד, קיימת תקרה לגובה החיוב היחסי של כל ערב, ובכך החשיפה של כל ערב קטנה יותר בהשוואה לסיטואציה שבה קיים ערב אחד בלבד.
זכות שיפוי מהחייב העיקרי - בהתאם להוראות החוק, הערב זכאי לחזור אל החייב העיקרי (שלטובתו נחתמה הערבות) ולהיפרע ממה שנתן למילוי ערבותו. כלומר, במידה שהערב נאלץ לשלם כספים מכוח ערבותו, קיימת לו זכות לדרוש מהחייב העיקרי לשפות אותו בגין אותם כספים ששולמו כאמור (בתוספת הוצאות שהוציא לרגל הערבות). זכות זו כוללת הגשת תביעה כנגד החייב העיקרי.
טענות הגנה של הערב - מובן שקיימות טענות הגנה, שככל והערב יצליח להוכיח אותן, הוא יהיה פטור מתשלום החוב מכוח הערבות. לדוגמה, כאשר הנושה גרם לאי מילוי החיוב הנערב, או כאשר התביעה נגד החייב התיישנה ובכך למעשה מתיישנת התביעה גם נגד הערב; או כאשר הנושה תובע על מלוא סכום החוב, בעוד שהלוואה עליה חתם הערב נפרעה.
בשורה התחתונה, ישנם מספר מנגנונים שיכולים לצמצם את החשיפה הכרוכה בחתימה על ערבות, וכן להתמודד עם ההשלכות לאחר החתימה, ככל שהחייב העיקרי לא עומד בפירעון החוב.
בצילום משמאל: עורך דין פארס ג'בילי
