"בהתאם להוראות סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט 1959, הרי שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו ובמקרה ששני הצדדים יהודים, חלות הוראות הדין העברי", מסבירה עו"ד סימונה חיים, מומחית לדיני משפחה בעלת משרד עורכי דין "חיים סימונה & חיים עמיאל".
לדבריה, על פי הדין העברי - חובתו של אב לזון את ילדיו שהינם מקטני קטינים, היינו עד גיל שש שנים, הינה חובה אבסולוטית ביחס לצרכיהם ההכרחיים והחיוב אינו תלוי בכל גורם שהוא, קרי: חובה זו חלה אפילו יש לילד כדי להתפרנס בעצמו ואפילו האב מחוסר אמצעים.
"ילד מעל גיל שש ועד גיל 15 שנים - מוטלת על האב חובה לזונו רק במקום שבו אין לקטין להתפרנס בעצמו. במהלך שנים אלו חייב האב בצרכיו ההכרחיים של ילדו ולגבי הצרכים שמעבר להכרחיים, מוטלת חובה זו על האב והאם במידה שווה, בהתאם ליכולתו הכלכלית של כל אחד מהם", מסבירה עו"ד חיים.
"ביחס לקטינים מגיל 15 ועד גיל 18 שנים, חובת האב לזונם היא מדין צדקה בלבד, הווה אומר שחייב הוא לספק את צרכיהם כדי מחסורם ורק אם ידו משגת. במהלך שנים אלו מוטל החיוב על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית".
החובה לדאוג לכלל מזונות הקטין מוטלת באופן שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם נקבעת על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות
האם משהו השתנה בסוגיית פסיקת המזונות על פי הדין העברי והחוק?
"כן, ביום 19/07/2017 נפל דבר בישראל באשר לאופן חיוב הורים במזונות ילדיהם לאחר גיל שש, במסגרת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, שם נקבע כי החל מגיל שש ועד 15 (ולא מגיל 15, כפי שהיה עד מועד זה), חבים שני ההורים לשאת במזונות ילדיהם הקטינים.
"הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון נדרש באופן מחודש לסוגיית חלוקת נטל מזונות הילדים במצב של משמורת משותפת בין ההורים. נקבע כי יש לאמץ את הפרשנות ההלכתית המוכרת שלפיה בגילאי שש עד 15 מוטל חיוב המזונות על שני ההורים מדין צדקה ולכן החובה לדאוג לכלל מזונות הקטין מוטלת באופן שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם נקבעת על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה מעבודה".
יכולתה הכלכלית של האישה צריכה להילקח בחשבון לצורך קביעת גובה דמי המזונות המושתים על האב
אילו שיקולים עושה בית המשפט בפסיקת מזונות קטינים?
"בבוא בית המשפט לפסוק את מזונות הקטין, עליו לאזן באופן ראוי בין ארבעה פרמטרים וזאת כמובן בשימת לב לגילו של הקטין ולהלכות הקיימות:
א. צרכיו של הקטין (תוך הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים).
ב. יכולתו הכלכלית של האב, לרבות רמת ההשתכרות ופוטנציאל ההשתכרות שלו.
ג. יכולתה הכלכלית של האם ורמת ההשתכרות שלה.
ד. אופן חלוקת המשמורת בפועל, בין ההורים, על הקטינים, או היקף הסדרי הביקורים של הקטינים אצל מי מההורים, המחייבים את ההורה לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים, במהלך הביקורים.
על פי עו"ד חיים, ההלכה הרווחת כיום הינה פסיקת מזונות על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, דבר שאינו סותר את הדין האישי. "יכולתה הכלכלית של האישה צריכה להילקח בחשבון לצורך קביעת גובה דמי המזונות המושתים על האב", היא אומרת. "לעניין זה כדאי להביא את דברי כב' השופטת אילה פורקצ'יה, בע"מ 5750/03:
'בהערכת המזונות שעל אב לשלם לילדיו נוהג בית המשפט לקחת בחשבון את צרכיו של הילד וכן את גובה הכנסתו של אב ויכולתו הכלכלית. במסגרת זו, ממילא נלקחת בחשבון גם יכולתה הכלכלית של האם, וזו משליכה על היקף צרכיו של הילד ועל היקף המזונות של האב לשלם....
'פסיקת מזונות על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות אינה סותר ,את הדין האישי ומתיישבת עם תפיסת החוק לתיקון דיני משפחה )מזונות) תשי"ט 1959. פסיקת בית המשפט המחוזי בענייננו הולכת בתלם עם הפסיקה מבחינה זו ומיישמת, הלכה למעשה, דרך זו בהפחיתה בנסיבות עניין זה את שיעור המזונות שעל האב לשלם לבנותיו בשים לב ליכולת הכלכלית שלו, ליכולתה הכלכלית של האישה, ולצורכי הבנות'".
נשים החלו להשתכר יותר מבעבר וכן התרבו המקרים של משמורת משותפת או הסדרי ראייה נרחבים של הילדים הקטינים, אצל ההורה הלא משמורן
כיצד הפסיקה שינתה את חלוקת המזונות בפועל?
"הפסיקה החדשה מכוונת היום במובהקצלהתחשבות ב'הכנסות המשפחה'. לא ראוי להרחיק לכת באשר לפסיקת מזונות קטינים עד כדי ביטול עקרונות הדין האישי החלים על החייבים במזונות, כעולה מסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט 1959. יחד עם זאת, אין להתעלם מן הרוחות החדשות המנשבות בפסיקה, ברוח עקרונות השוויון, אשר על דרך פרשנות הדין האישי, מאמצת עקרונות צדק ושוויון על דרך חלוקת נטלי מזונות על שני הוריהם של קטינים. כדברי כב' השופטת אילה פורקצ'יה בע"מ 2433/04:
'פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות...'.
"הנה, למדים אנו כי ההלכה הפסוקה בעניין מזונות ילדים קטינים השתנתה בשנים האחרונות. נשים החלו להשתכר יותר מבעבר וכן התרבו המקרים של משמורת משותפת או הסדרי ראייה נרחבים של הילדים הקטינים, אצל ההורה הלא משמורן. בית המשפט בוחן את צורכי הקטינים, הצרכים המינימליים, ביחס להורים שידם אינה משגת ואת חלוקת דמי המזונות בין ההורים, על פי הכנסותיהם. כאשר ידם של ההורים משגת, פוסקים לקטינים מזונות בסכומים מעבר לצורכיהם ההכרחיים. הפסיקה בבתי המשפט, משקפת את ההתחשבות בהכנסות האם במסגרת חלוקת הנטל של צורכי הילדים, בין ההורים, תוך התחשבות בהלכה ובדין העברי ומאזנת את הנטל, בצורה מיטבית, בין ההורים".
מהי השפעת היקף הסדרי הראייה על גובה דמי המזונות?
"יש השלכה על גובה דמי המזונות שיפסוק בית המשפט בשימת לב להיקף שהות הילדים אצל כל אחד מההורים. כיום, גם בעניין החזקת הילדים והיקף הסדרי הראייה, חל שינוי בפסיקת בתי המשפט, המשקף את הלך הרוח של הסדרי ביקור נרחבים אצל ההורה שאינו ההורה המשמורן. אף כי המשמורת העיקרית נותרה בדרך כלל בידי האם, היקף הביקורים אצל האב גדל ולעתים מגיע לכמעט מחצית הזמן. לפיכך, כאשר הסדרי שהות הקטינים אצל האב נרחבים יותר, הדבר מתבטא בגובה שיעור דמי המזונות הנפסקים לחובת האב עבור ילדיו הקטינים. כמו כן, יש השפעה על היקף הנכסים של ההורים ו/או אופן חלוקתם, במסגרת איזון המשאבים בהליך הגירושין, דבר שבאופן עקיף יכולה להיות לו השפעה גם על היקף וגובה מזונות הילדים הקטינים".
עו"ד חיים מסכמת: "ייעוץ מקצועי של עורך דין מנוסה יכול לסייע מאוד לחלוקת נטל הוגנת ומתוכננת בין ההורים, שמביאה בחשבון את כלל הפרמטרים ופועלת לטובת הילדים".
