באפריל 2009 ביהמ"ש העליון אישר את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, וקבע כי הוצאה שהוציא אדם על טיפול בילדיו בעת שהוא יצא לעבודתו היא הוצאה בייצור הכנסה המותרת בניכוי מההכנסה החייבת.
המשיבה בפסק הדין, ורד פרי, היא אם לשני ילדים, עו"ד העובדת כעצמאית. היא ובן זוגה לחיים מגדלים ביחד את ילדיהם. בשנות המס 1999-2001 ביקשה פרי לנכות מהכנסתה החייבת, הנובעת מעיסוקה כעו"ד עצמאית, את התשלומים ששילמה עבור החזקת ילדיה (ילידי 1994 ו-1997) במעון יום ובמועדונית.
כמו כן, ביקשה פרי לנכות את התשלומים ששילמה למעון עבור ההשגחה על בתה הבכורה עד לחודש יולי 2000, ואת התשלומים ששילמה עבור שהייתה במועדונית בשעות אחר הצהריים - לאחר שבתה החלה, באותה שנה, את לימודיה בבית הספר היסודי.
למציאת עו"ד בתחום מיסים באינדקס משפטי
פרי הצהירה, כי אלמלא שהו ילדיה במסגרות טיפול והשגחה עד לשעות אחר הצהריים, לא היה באפשרותה להמשיך בעיסוקה כעורכת דין עצמאית.
פקיד השומה סירב להתיר בניכוי את ההוצאות האמורות, והמחלוקת הובאה להכרעתו של בית המשפט המחוזי. ביהמ"ש המחוזי קבע, כי יש להתיר בניכוי חלק מההוצאות שהוצאו לצורך שמירה על ילדים.
פקיד השומה ערער על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי.
ביהמ"ש: אין להתערב בפסק הדין המחוזי
המשנה לנשיאה ריבלין ציין, כי אין הוראת חוק שמתייחסת באופן ספציפי לאפשרות ניכוי הוצאות השגחה על ילדים, וקבע כי אין מקום להתערב בפסיקת ביהמ"ש המחוזי, לפיה התשלום לשמרטף או מטפלת, בבית, ניתן כשכר עבור השגחה ויש להתיר את מלוא ההוצאה בניכוי , וכי הוצאות שהוצאו עבור "העשרה ישירה" של הילדים (חוגים, פעילויות העשרה וכד'), לא יותרו בניכוי.
באשר להוצאות עבור מסגרות השגחה שיש בהן ערך מוסף לילדים, כמו גני ילדים, מועדוניות וכד', נקבע כי ההוצאה שמוציאים ההורים כתשלום עבור שהיית הילדים במסגרות אלה היא הוצאה מעורבת, הכוללת הן הוצאה בייצור הכנסה והן הוצאה פרטית, אך אפשר לחלץ ממנה את ההוצאה בשל רכיב ההשגחה ולהתיר אותה בניכוי.
(ע"א 4243/08 פקיד שומה גוש דן נ' ורד פרי).
• ב"כ המערער: עו"ד ק' עטילה, עו"ד י' ורבה-זלינגר
• ב"כ המשיבה: עו"ד י' שקל, עו"ד ל' גבע-עכו
