מדוע ח"כ שמחה רוטמן מתעקש לשלול מבג"צ את האפשרות לבטל חוקים לא חוקתיים? ח"כ גבי לסקי סבורה שהעמדה שלו נובעת מאינטרסים פנים מפלגתיים בלבד, וכי החלת פסקת ההתגברות תהיה "מכת מוות למגן העיקרי שיש לזכויות אדם ולמיעוטים בישראל".
מעכשיו ועד הבחירות שיתקיימו ב-1 בנובמבר יידונו בזירה המשפטית סוגיות משפטיות בוערות, בהשתתפות חברי כנסת שיציגו את עמדותיהם בנושאים השונים. והפעם, שני חברי כנסת שהם גם משפטנים, המגיעים משני קצוות הקשת הפוליטית - ח"כ גבי לסקי ממרצ וח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, דנים בפסקת ההתגברות.
מהי פסקת ההתגברות?
בשנים האחרונות סיעות שונות בפוליטיקה הישראלית פועלות כדי להגביל את כוחו של בית המשפט העליון – חקיקה של פסקת התגברות היא חלק מאותן פעולות. מהות הפסקה, שהיא למעשה סעיף בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, היא לאפשר לכנסת להחיל חוקים מסוימים לזמן קצוב, וזאת למרות שבית המשפט העליון מצא כי הם פוגעים בזכויות יסוד.
בדברי ההסבר של הצעת החוק נכתב: "בשנים האחרונות חל כרסום במעמדם של הכנסת ושל בית המשפט העליון. חוקים שחוקקו על ידי הכנסת נפסלו פעם אחרי פעם על ידי בתי המשפט, וזאת מבלי שהסמכות לפסילת חוקים מוסדרת בחוק-יסוד, מבלי שנקבעה פרוצדורה או הרכב לדיון בעניין פסילת חוקים ומבלי שעוגנה בחוק-יסוד עליונותו של המחוקק, כמייצג את ריבונות העם, לקבוע חוקים וחוקי-יסוד שאינם נתונים לביקורת שיפוטית.
"קבלת הצעת חוק היסוד תוביל לחיזוק מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מירידה חדה באמון הציבורי בשל התערבותו בנושאי הליבה המצויים במחלוקת ציבורית בישראל וכן בשל הכרעותיו העומדות במתח עם חוקי הכנסת ורצון העם".
בהצעת חוק היסוד מוצע לקבוע, בדרך של תיקון עקיף לחוק-יסוד: השפיטה, כי רק בית המשפט העליון, בשבתו בהרכב של 11 שופטים לפחות, יהיה מוסמך לקבוע כי חוק אינו תקף. החלטה כזאת תינתן רק אם תמכו בה לפחות שני שלישים מהשופטים היושבים במותב. בכך מציע התיקון לאמץ מודל ריכוזי של ביקורת שיפוטית שעד כה טרם היה נהוג במשפטנו. לפי ההסדר המוצע, כל ספק שיתעורר בנוגע לשאלת תוקפו של חוק יידון בתחילה בבית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים, על מנת לקבוע אם אמנם קיים ספק של ממש בדבר תוקפו של החוק ואם ההכרעה בכך הכרחית לשם פסיקה בנידון.
רק אם אכן קבע כך, תובא השאלה בפני הרכב של 11 שופטים לפחות. אם קבע ההרכב המורחב כי החוק אינו תקף, רשאי הוא לתת כל סעד, לרבות קביעת מועד התחילה של הוראת הבטלות של החוק.
ההצעה לתיקון חוק היסוד הוגשה מספר פעמים במהלך השנים האחרונות על ידי מפלגות מהצד הימני של המפה. ההצעה האחרונה הוגשה בכנסת הקודמת על ידי ח"כ רוטמן. ההצעה לתיקון החוק עברה בקריאה טרומית והיא עומדת כעת לפני קריאה שנייה ושלישית.
בעד החוק – ח"כ שמחה רוטמן
"אני הגשתי את הצעת החוק הנוכחית וסייעתי בניסוחה כבר ב- ולכן כמובן אז אני מאוד בעד – לטעמי, בית המשפט לא יכול להחליף את שיקול דעתה של הכנסת בחקיקות שלה".
נגד החוק – ח"כ גבי לסקי
"במדינת ישראל, כמו בכל דמוקרטיה שמכבדת את עצמה, יש איזונים ובלמים, ולבית המשפט תפקיד חשוב מאוד במארג הזה. קריטי שלבית המשפט תהיה את הסמכות לבקר את הכנסת ולפסול חוקים לא חוקתיים במידת הצורך".
הסבירו את עמדתכם בבקשה
ח"כ רוטמן: "בית המשפט העליון לא מחזיק לא בידע ולא ביכולת להתערב לכנסת בחקיקה. מעבר לכך, אין לו שום הצדקה דמוקרטית לעשות זאת. אם יש חוקים שלא מוצאים חן בעיני הציבור, הוא יכול לבטלם באמצעות לחץ ציבורי, או באמצעות הקלפי. הוא לא צריך בית משפט שיסביר לו מהי תכלית ראויה. לא מדובר בסוגיות משפטיות, אלא בסוגיות ערכיות".
ח"כ לסקי: "אחד מתפקידיו החשובים של בית המשפט הוא לבקר את הכנסת ואת החוקים שהיא מחוקקת. מי שתומך בפסקת ההתגברות בעצם אומר שהוא רוצה שהכנסת תהיה כמעט בלתי מבוקרת, או שהיא תאפשר להעביר חקיקה שהיא לא חוקתית. אנחנו חייבים להימנע מלחקוק את הפסקה הזו. אחת הדוגמאות האחרונות לחוק שבג"צ ביטל הוא החוק שביקש לשלוח פליטים לכלא באופן אוטומטי לשלוש שנים. בית המשפט פסל אותו בטענה שמדובר בחוק לא חוקתי".
מה עשוי לשנות את דעתם בנושא?
ח"כ רוטמן: "כרגע אני לא רואה אפשרות כזו. לטעמי, לבית המשפט העליון לא צריכה להיות סמכות לבטל חוקים, ואין שום סיבה לתת לו להמשיך להחזיק בסכמות הזו. בית המשפט העליון בישראל לקח לעצמו סמכויות שאין לאף בית משפט בעולם, ולכן לא מפריע לי שזה פוגע בסמכות שלו כי היא מוגזמת מלכתחילה".
ח"כ לסקי: "אין דבר שיגרום לי לשנות את דעתי. אני מאמינה שכנסת לא מבוקרת תפגום בישראל כמדינה נאורה ודמוקרטית".
מה דעתך על עמדתו של ח"כ רוטמן?
"הטיעון שלו הוא אנטי-דמוקרטי, כי אמנם הכנסת היא המחוקקת אבל בית המשפט הוא הגוף שנועד לבקר את הכנסת. אם מפחיתים מהאיזונים והבלמים, נפסיק להיות משטר דמוקרטי. רוטמן ודומיו מנסים כל הזמן להעביר את החקיקה הזו בשל אינטרסים פנים מפלגתיים אישיים שלהם – הם כל הזמן אומרים שבג"צ עובד בשיתוף פעולה עם מרצ. אני חייבת אחת ולתמיד להפריך את הטענה ההזויה הזו – עתירות רבות שהגשנו נפסלו על ידי בג"צ, ולמרות שאני לא מסכימה עם זה, אני עדיין חושבת שאנחנו חייבים לשמור את הסמכות שלו לפסול חקיקה. פסקת ההתגברות היא מתן אפשרות לרוב להתעמר במיעוט ככל שיעלה על רוחו. היא עלולה להיות מכת מוות למגן העיקרי שיש לזכויות אדם ולמיעוטים בישראל. כל אדם שחרד לדמותה של המדינה, כל אדם השואף לחופש, שוויון וצדק, חייב להתנגד לה".
עם מי החוק מיטיב ובמי הוא פוגע?
ח"כ רוטמן: "אם תיקון החוק יעבור הוא יעזור למדינת ישראל ולאזרחים הדוגלים בדמוקרטיה וסומכים על נבחריהם שיחוקקו חוקים חוקתיים. אחד העקרונות הבסיסים ביותר בדמוקרטיה הוא שהעם מחוקק את החוקים באמצעות הנבחרים שלו, ואם הוא לא יכול לחוקק את החוקים, זה פוגע בזכות ההצבעה הדמוקרטית".
ח"כ לסקי: "תיקון החוק יפגע מאוד במיעוטים ובמוחלשים – הוא יפגע בחברה הערבית, בקהילה הלהט"בית, בפליטים, בנשים, בפועלים ועוד. ויתרה מכך, כשאני רואה מי עומד מאחורי קידום החקיקה הזו, אני מבינה שהחוק נועד כדי להעביר חקיקה הפוגעת באופן עמוק בזכויות של מיעוטים".
שורה תחתונה: ח"כ שמחה רוטמן, שגם יזם את הצעת החוק הנוכחית, תומך בחוק ללא סייגים, מתוך אמונה שזה לא תפקידו של בג"צ לבקר את החקיקה של הכנסת, אלא של הריבון. מנגד, ח"כ גבי לסקי חושבת שהחלת פסקת ההתגברות תהיה מכה קשה לדמוקרטיה בכלל ולזכויות מיעוטים בפרט.
