חברת דלק ישראלית גדולה מצאה עצמה מתמודדת מול לקוח ותיק, שלאחר שרכש ממנה סחורה בכמות גדולה באשראי, סגר את החברה שבבעלותו ונעלם, ונותר חייב לה כמיליון שקל. מדובר במצב שכיח, בו לרוב קשה לפעול מול החייב: חברה נכנסת להליכי חדלות פירעון, לרוב יש לה נושים נוספים, או שאין לה רכוש שניתן להיפרע ממנו, והחברה הספקית מוצאת עצמה מול שוקת שבורה.
יהודה ראובני, החוקר הפרטי אליו פנתה חברת הדלק לעזרה, מסביר שאכן מדובר במצב שכיח מאוד. "מקובל שחברות מסחריות מאפשרות אשראי/ אובליגו ללקוחותיהן, שהולך וגדל, וכך עלולים להיווצר חובות גדולים במהירות. השיטה הכלכלית הנהוגה כאן מאפשרת את זה - בענפים רבים מקובל לעבוד עם תשלומים בשוטף + 60, או+ 90 ואפילו יותר. המשמעות היא שאם לקוח קונה סחורה ב-100,000 שקל בחודש, תוך שלושה חודשים הוא חייב לספק 300,000 אלף שקל.
"כשהלקוח משלם, כמובן שאין בעיה, אבל ישנה תופעה של לקוחות שמראש לא התכוונו לשלם, ולמעשה מבצעים עוקץ מתוכנן. בהתחלה עם קונים בסכומים קטנים במזומן, יוצרים אמון לאורך זמן, ואז מגדילים את היקף הרכישות ומתחילים לבקש לעבוד ב'שוטף פלוס'. הם ממשיכים לשלם ולבסס את האמון, ואז מגדילים מאוד את סכומי הרכישה, מגיעים לחובות של מאות אלפי שקלים ואף מיליונים, וכאן מפסיקים לשלם ונעלמים. החברה נסגרת, הטלפונים מנותקים ואין עם מי לדבר".
חקירה כלכלית שנפתחה על ידי משרד אור חקירות העלתה כי אין לחברה שנסגרה כל רכוש שניתן להיפרע ממנו. הסחורה שנקנתה כבר נמכרה ואפילו מכליות הדלק לא היו שייכות לה אלא לספקי משנה עצמאיים שעבדו מולה. ובכל זאת, נמצאה דרך לגבות את תשלום החוב: בית המשפט החליט לחייב את האח של בעל החברה שנסגרה בתשלום כל החובות.
"פנינו לחקירה מיוחדת שנקראת 'הרמת מסך', שמטרתה להוכיח המשכיות עסקית תחת שם אחר. הסתבר לנו שאכן מדובר בעסק משפחתי, ואותה חברה, בשם דומה, ממשיכה לעבוד באותו תחום פעילות ובאותן שיטות"
איך זה קרה?
"אחרי שהחקירה הכלכלית העלתה שלא רק שאין ממי לגבות את החוב, אלא גם שהחברה הזאת עשתה את אותו תרגיל בדיוק לעוד שלושה ספקים, וסך החובות שלה עומדים על כחמישה מיליון שקל, פנינו לחקירה מיוחדת שנקראת 'הרמת מסך', שמטרתה להוכיח המשכיות עסקית תחת שם אחר. הסתבר לנו שאכן מדובר בעסק משפחתי, ואותה חברה, בשם דומה, ממשיכה לעבוד באותו תחום פעילות ובאותן שיטות, רק תחת השם ותעודת הזהות של האח.
"במסגרת החקירה הוכחנו שהחברה החדשה היא חברה שנפתחה אך ורק במטרה להמשיך את הפעילות של החברה הישנה ולדאוג שזו תתחמק מתשלום חובותיה. בית המשפט קיבל את הראיות וקבע שעל החברה החדשה לשלם את כל החובות של החברה הישנה".
איך מוכיחים כזה קשר?
"יש ראיות קושרות. במקרה שלנו גילינו שבעל החברה המקורית המשיך לעבוד כמנהל של החברה החדשה, על פניו ללא שכר, וכי הוא ממשיך לעבוד ולנהל את חייו כרגיל דרך ישות משפטית אחת. הראינו לבית המשפט שהישות המשפטית החדשה זהה לחלוטין לישות המקורית, זו שצברה את החובות, ובית המשפט פסק כי יש לאפשר מיצוי הליכים מול החברה החדשה, למרות שהיא לא החברה שצברה את החובות".
"שווה מאוד להשקיע בבדיקה ראשונית מאחר שסכום הכסף הדרוש לחקירה הכלכלית המקדמית אינו עולה על כמה אלפי שקלים, כדי להבין אם כדאי בכלל לתת את האשראי ללקוח כזה או אחר"
סוף מעשה: כך תימנעו ממעילת אשראי
בעוד שניתן לחקור מעשי מרמה ולעתים אף להצליח לתקן את הנזק, מומלץ לנקוט מראש במהלכים מקדימים שימנעו מקרים כאלה. יהודה ממליץ על שלושה מהלכים עיקריים:
- קבלת ערבות אישית ובטחונות - הדרך להימנע מחוב של חברה שפשטה את הרגל היא לדרוש ערבות אישית של בעל החברה, המגובה בבטחונות יציבים. כך, כאשר חברה פושטת את הרגל ואין לה רכוש, החובות עוברים ישירות לבעל החברה שחתם על ערבות אישית וניתן לממש את הבטחונות שיספק מראש.
- הזמנת דו"חות אשראי - לפני שנותנים אשראי גבוה ללקוח, רצוי להזמין דו"ח אשראי שלו מאחת החברות העוסקות בכך. הדו"ח כולל סיכום מפורט של היסטוריית האשראי של הלקוח, כולל חובות, פשיטות רגל ופסקי דין שהתקבלו בעניינו.
- ביצוע חקירה כלכלית מקדימה - במקביל לשימוש בדו"חות האשראי, רצוי לבצע חקירה כלכלית הן על החברה והן על העומד בראשה, עוד בשלב שבו האשראי מתקרב ל-100,000 שקל. חקירה כלכלית בודקת למעשה מי הוא אותו אדם או אותה חברה – האם יש לו היסטוריה של שינוי חברות? היסטוריה של חובות? אי עמידה בהתחייבויות? האם החברה בעלת רכוש כלשהו שאפשר יהיה להיפרע ממנה? אם לא, יהודה ממליץ לעבוד על בסיס מזומן בלבד, ללא אשראי, או לדרוש בטחונות גבוהים.
"מה שחשוב להבין, זה שכשלקוח שמבקש מאיתנו אשראי הוא בעצם אומר, 'מיציתי את האשראי בבנק ועכשיו תורך לתת לי', וזה הופך את החברה הספקית לסוג של מיני בנק", מסביר יהודה. "חברות גדולות מתחומים שונים פתוחות בשוק מול ספקים בעשרות ואפילו מאות מיליוני שקלים. לכן, שווה מאוד להשקיע בבדיקה ראשונית מאחר שסכום הכסף הדרוש לחקירה הכלכלית המקדמית אינו עולה על כמה אלפי שקלים, כדי להבין אם כדאי בכלל לתת את האשראי ללקוח כזה או אחר. מעבר לכך, כשיש בנמצא חקירה מקדמית, ברגע הראשון שנוצרת בעיה מול הלקוח, ניתן להשתמש בדו"ח החקירה ולפעול למימוש מהיר של נכסים, לפני שאותו אדם או חברה מבריחים רכוש וכספים ופושטים רגל".
