בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בהתנגדות לצוואת המנוחה מיום 30.6.08, בה הורישה לתובעים 1- ו-2 את כל עזבונה.
המנוחה הלכה לעולמה ביום 21.12.09. התובע 1 הוא נכד אחיה של המנוחה והתובעת 2 היא אשתו. הנתבעת 1 הינה אחותה של המנוחה, והנתבעים 2-5 הם אחייניה.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום צוואות וירושות
מקורה של המחלוקת שניטשה בעניין תקפות הצוואה, בין היתר בכך שהנכס העיקרי של העיזבון הוא מקרקעין בשכונה בירושלים בשטח של כ-15 דונם שווי המקרקעין הוערך בסך של כ- 84,000,000 $ (שמונים וארבעה מיליון דולר).
עילות ההתנגדות לצוואה
בכתב ההתנגדות העלו המתנגדים עילות התנגדות רבות:
א. החתימה על הצוואה אינה חתימתה של המנוחה והיא מזויפת .
ב. המנוחה לא הייתה כשירה על פי דין לערוך צוואה אלא הייתה פסולת דין לאור מצבה הבריאותי והשכלי.
ג. הצוואה נערכה בשפה העברית שהיא שפה זרה ובלתי ידועה למנוחה ומשום כך היא בטלה מאחר שהמנוחה לא ידעה על מה היא חותמת.
ד. הנהנים על פי הצוואה ביחד עם אחרים ניצלו את מצוקתה השכלית והגופנית של המנוחה, עשקו אותה ורימו אותה.
ה. הצוואה בטלה מחמת השפעה בלתי הוגנת תחבולה או תרמית.
ו. מטרתה של הצוואה האמורה היא מטרה בלתי חוקית - השתמטות מתשלום מסים- וגם בשל כך היא בטלה ומנוגדת לתקנת הציבור.
ז. הנכסים הכלולים ו/או המוזכרים בצוואה לא היו שייכים למנוחה ואינם חלק מעיזבונה ולכן ממילא אין תחולה לצוואה הפגומה עליהם.
ביהמ"ש: הצוואה משקפת את רצון המנוחה
השופט איתי כץ בחן את עילות ההתנגדות אחת לאחת, וקבע שיש לדחות את ההתנגדות. זאת, לאחר ששוכנע לחלוטין, כי הצוואה משקפת את רצונה החופשי של המנוחה.
השופט קבע, בין היתר, כי נחה דעתי כי פלוני לא היה נוכח ו/או מעורב בהליך עריכת הצוואה, כי לא הייתה כל השפעה בלתי הוגנת תחבולה או תרמית בעריכת הצוואה, לא הייתה כל מצוקה שכלית או גופנית של המנוחה עובר לעריכת הצוואה ומכאן גם שלא היה ניצול של אלה על ידי הנהנים על פי הצוואה כנטען ,עושק או תרמית.
לאור האמור, השופט חייב את המתנגדים בתשלום שכ"ט ב"כ התובעים ובהוצאותיהם בסך 80,000 ₪.
(ת"ע 44454/09 ד' ואח' נ' ד' ואח')
