מחדל העוברים באסותא רחוק מלהגיע לסיום: הזוג שבאסותא סברו כי ייתכן שהוא הוריה הביולוגיים של העוברית התגלה כלא קשור אליה מבחינה גנטית, מה שהופך את הפרשה למורכבת יותר. כיצד, אם כן, יש לנהוג עתה מבחינה משפטית? האם צריך להפסיק את הבדיקות ולהשאיר את העוברית בידי האם הנושאת אותה ברחמה? ובחזקת מי תהיה התינוקת לאחר הלידה הקרבה? עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ארגון "משפחה חדשה" ומומחית בדיני פריון ומשפחה, דנה עונה על הסוגיות בפרשה:
האם זוג ההורים, שהתגלה כי הם אינם ההורים הביולוגיים של העוברית, יכול לתבוע את אסותא, ואם כן, באיזו עילה?
"האירוע הזה הוא אירוע של רשלנות רפואית ממשפחת דיני הנזיקין. קרה פה נזק בלתי הפיך שבמסגרתו אנשים נפגעו אנושות", מסבירה עו"ד רוזנבלום. "זוג ההורים שנאמר להם כי הם ההורים הפוטנציאליים יכול לתבוע את אסותא בעקבות כל מה שעברו – תוצאות הבדיקות הלא רלוונטיות, עוגמת הנפש, הציפייה לתינוקת לא שלהם ועלויות הייצוג המשפטי. הטעו אותם חד משמעית – הם בסך הכל ביקשו להיות הורים, ואף אחד לא אמר להם שזה כרוך ברכבת הרים כזאת. נוצרה תביעה שלא הם גרמו לה, אז מישהו יצטרך לפצות אותם".
האם היו מקרים דומים נוספים בישראל?
"אני לא מכירה מקרים כאלה בישראל, אבל אין לי ספק שיש. המקרה הזה התגלה באופן אקראי בעקבות בדיקה, ובאותה מידה היה יכול שלא להתגלות אף פעם. מדובר במקרה שהוא כלל לא משפטי, אך התוצאות שלו הן משפטיות. זה אירוע רפואי, אנושי, ואין לי ספק שיש טעויות בתחום הזה".
עם זאת, מציינת עו"ד רוזנבלום (משמאל בתמונה. צילום: אביגיל עוזי), לאורך השנים היו טעויות במקרים שבהם היו מעורבים אזרחים ישראלים בהליכי פונדקאות בחו"ל לישראל. "על המקרים האלה קל יותר לעלות מפני שכשאזרח ישראלי רוצה להביא את הילד שלו מחו"ל לארץ, הילד יידרש לבדיקת DNA, ובבדיקות הלו התגלו לא פעם טעויות".
עו"ד רוזנבלום מתארת מקרה שהתגלה בגאורגיה והגיע לבית המשפט ובו לקחו חלק גבר ישראלי שיצא לעשות פונדקאות בגאורגיה, וזוג הורים שנסעו לגאורגיה לבצע הליך זהה. "לזוג נולדה ילדה, וכשהם הביאו אותה לארץ התגלה כי ה-DNA שלה לא תואם את זה של ההורים. לבסוף התגלה כי הישראלי הנוסף בפרשה הוא האב הביולוגי של התינוקת".
מקרה נוסף שאירע היה של גבר ישראלי שעשה תהליך פונדקאות בהודו, גם לו נולדה ילדה ללא התאמה ביולוגית אליו, ולכן הוא לא היה יכול להכניס אותה לארץ. לבסוף הוא החליט לאמץ אותה.
עורכי הדין של האם ההרה חותרים לכך שלא יבצעו בדיקות גנטיות נוספות במטרה לאתר את ההורים הביולוגיים - מה הסיכויים שלהם להשיג את המטרה הזו?
"בעולם המשפט אין דבר כזה 'סיכויים', ברגע שאסותא תעסיק עורכי דין ותנהל את הקרב - זה בידיהם של חבר השופטים לקבוע. אני מאמינה שצריך להפסיק את החיפוש כי זה יביא רק תוצאות שליליות. מדובר בתינוקת שעומדת להיוולד בכל רגע, כל הטרטור הזה הוא לא טובת הילדה, אלא שטובתה הוא להיוולד לזוג הורים שהחליט שהוא רוצה בה בכל מאודו. האישה ההרה אף הסתכנה ועברה ניתוח בזמן שהעוברית ברחמה. היא, ללא ספק, רוצה את הילדה הזו. לטעמי, צריך להפסיק את החיפוש אחרי ההורים הביולוגיים בשלב הזה".
לדברי עו"ד רוזנבלום, "המחדל של אסותא הוא בושה וכלימה ומגיע להם שיתבעו אותם כי הם האשמים העיקריים. כל הזוגות יכולים לקחת את עובריהם לבתי חולים אחרים, למחלקות פריון אחרות, אבל את הסיפור הזה פשוט צריך לשחרר. ברמה המוסרית–חברתית, צריך להפסיק עם הבדיקות האלו ויפה שעה אחת קודם. אף אישה שעוברת טיפולי פריון והגיעה לבית חולים אסותא לא ציפתה 'לאנוס' מישהי אחרת להיות הפונדקאית שלה. היא בסך הכל רצתה להיות אמא והיא עדיין רוצה להיות אמא".
כמה זמן ייקח לאתר את ההורים הביולוגיים?
"קודם כל, לא ברור כמה הורים פוטנציאליים יש. טכנית, פיענוח של בדיקת DNA לוקח 20 דקות, אבל זה לא כזה פשוט, צריך לקבץ את כל ההורים הפוטנציאליים ויכול להיות שיש זוגות שלא ירצו לבצע את הבדיקה מסיבות כאלו ואחרות".
האישה שנושאת את העוברית ברחמה צפויה ללדת בקרוב. אם עד הלידה לא תירשם התפתחות משפטית, התינוקת תישאר אצלה או תילקח ממנה?
"ככל הנראה, אם לא תהיה התפתחות משפטית עד אז, התינוקת תילקח לידיו של אפוטרופוס. על פי החוק, אם יש בחזקתך ילד שאיננו שלך הוא לא שלך. אם המערכת תכריז שהתינוקת אינה שייכת ליולדת, ימנו אפוטרופוס שיטפל בה.
השאלה היא איך בית המשפט יגדיר את סמכויותיו של האפוטרופוס. כמו כן, יכול להיות שהאפוטרופוס יקבע שהתינוקת תישאר אצל האישה שילדה אותה מפני שתפקידו לקחת החלטות על בסיס טובתה של הילדה".
אילו עוד מכשולים מצפים לאם ולתינוקת שתיוולד?
"לאחר הלידה, המכשול הראשון שהמערכת תיתקל בו יהיה על שם מי תרשם הילדה במרשם האוכלוסין. לפי החוק היולדת צריכה להירשם כאם היילוד, אבל במקרה הזה הסוגיה אינה ברורה ומוחלטת".
בצילום למטה משמאל: בית החולים אסותא רמת החייל מרשת אסותא. צילום: שאטרסטוק
