בתקנון של ישוב מסוים ישנו סעיף הקובע חובת שמירה בישוב למשך 4 שעות בערב. האם באסיפה הכללית ניתן לשנות את הסעיף בתקנון לשמירה ביום במקום בערב ולהוסיף גם חובת שמירה בגנים? האם לאחר אישור האסיפה הכללית יש צורך באישור נוסף של רשם האגודות? מהי הפרוצדורה בנושא שמירה ביישובים?
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום אגודות שיתופיות
חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961 (אשר כראש-ממשלה חתם עליו, בשעתו דוד בן-גוריון ז"ל ) מסדיר את חלקם-תרומתם של תושבים בנושא השמירה על יישובם, תוך החלפת תקנות שעת חרום משנת 1956, שבוטלו בחוק.
החוק מסמיך את שר הפנים להטיל בצו חובת שמירה מוגבלת על תושבי יישוב או יישובים. צו-שמירה כזה שקבע השר, מחייב, במקביל, את הרשות המקומית (ביישוב קהילתי - המועצה האזורית) להסדיר את ביצוע השמירה, בשילוב קביעת זמני השמירה ודרכי הפטור מחובת השמירה.
החוק עצמו מאפשר הטלת חובת שמירה רק על גברים בגילאי 18 עד 60 שנה, הכשרים לכך בריאותית, וקובע, בין היתר, מסגרת מירבית של היקף שעות שמירה לכל חייב. לפי החוק, אף קיימת ועדת ערר, לבדיקת טענות על חיוב שלא כדין.
יש לראות תקנון של אגודה שיתופית "יישובית", הבא לקבוע חובות שמירה בנוסף להסדר החקיקתי באור חיובי, על רקע הנושא החיוני של ביטחון פנים ביישוב.
לפי סעיף 10 של החוק הנזכר לעיל, ניתן להחיל סמכויות והגנות חשובות שבחוק גם על שמירה "תקנונית" כזו - על-ידי הסדרה בכתב מול המועצה האזורית, כמתכונת התנדבותית (התנדבותית מבחינת החוק והרשויות ).
בחינה משפטית של חובה בתקנון
עם זאת, יתכנו מקרים בהם תהיה הצדקה לבחינה משפטית ועניינית של חובה "תקנונית", עקב חובת זרועות הביטחון של המדינה לדאוג לאזרחיה כולם, בכל יישוב ויישוב.
המועצה האזורית (עם הממונים אצלה בנושאי הביטחון) וכן משטרת-ישראל, הינן כתובות לפניות לבדיקה ולנקיטת אמצעים, בכל נושאי השמירה על נפש ועל רכוש, בכל יישוב קהילתי.
רוב מיוחד של מצביעים
לגבי המישור הפנימי של האגודה השיתופית - כל שינוי בתקנון מחייב החלטה באסיפה הכללית באישור רוב מיוחד של מצביעים, ותוקפו של השינוי רק מעת אישורו ע"י "רשם האגודות השיתופיות".
בנוסף לחוקיותו ולסבירותו של כל תיקון תקנון בנושא, מבחינת תוכנו - כוחו התקנוני מותנה גם באישורו-רישומו על-ידי הרשם הארצי, כאמור.
שמירה בישוב קהילתי - זכויות וחובות
בחינת תקנון של ישוב יכולה להיעשות במקרים מסוימים. שוב לדעת, כי שינוי בתקנון מחייב החלטה באסיפה הכללית באישור רוב מיוחד של מצביעים, ותוקפו של השינוי חל רק לאחר אישורו של רשם האגודות השיתופיות
29.10.12
תאריך עדכון: 29.10.12
2 דק'

רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

פסיקת בג"ץ בעניין ראש השב"כ: רונן בר יישאר בינתיים בתפקידו
בהחלטה דרמטית שהגיעה לאחר דיון סוער, התערב בג"ץ בהחלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ רונן בר. פסיקת בג"ץ בעניין ראש השב"כ משקפת קרע עמוק בין הרשויות ומעלה שאלות על גבולות הסמכות
מאת:מערכת זאפ משפטי
09.04.256 דק'

צו מניעה למניעת פיטורי בכירים שלא כדין: מתי וכיצד ניתן להפעיל את הסעד המשפטי?
כאשר מעסיק מחליט לפטר מנהל בכיר בניגוד לחוק, מדובר בפעולה שעלולה לגרום לנזק אישי ומקצועי משמעותי. צו מניעה זמני הוא הכלי המשפטי המאפשר לעובד למנוע את הפיטורים עד לבירור העניין בבית הדין
30.03.254 דק'

הדחת ראש השב"כ - עו"ד עופר ברטל מציג את הזווית המשפטית
פיטורי ראש השב"כ מעוררים סערה מוצדקת עקב החשש שההדחה נגועה באינטרסים אישיים הנוגדים את טובת המדינה. האם קיימת עילה משפטית למנוע את המהלך? עו"ד עופר ברטל לא מאוד אופטימי
מאת:ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
19.03.257 דק'