כולנו שמענו על ילדים במצוקה ששירותי הרווחה מוציאים מבתיהם ומעבירים אותם למסגרות חוץ ביתיות כמו פנימיות או משפחות אומנה. "קטין נזקק" – כך זה מכונה בחוק הנוער (טיפול והשגחה). ואכן, כשצריך להוציא קטין מהבית עקב מצב מסכן, ניתן לעשות זאת בעזרת חוק הנוער. עם זאת, לא רק קטינים מוצאים מביתם עקב מצב מסכן, אלא גם אנשים מבוגרים, ולא פעם קורה ששירותי הרווחה נאלצים לעתור לבית המשפט להוציא אדם מבוגר המצוי במצוקה בביתו. אדם כזה בדרך כלל מכונה בחוק החוסים "חוסה" והוצאתו מביתו נעשית על פי חוק זה.
עורך הדין משה בן דוד מציין כי "חוק החוסים נותן מענה מיידי בלבד, ממש כמו "כיבוי שריפה", ולא פותר את הבעיה בצורה שלמה, שכן על פי צו ניתן להרחיק את האדם, אך מה הלאה? ייתכן שכאשר מדובר בילדים, אין מנוס מלהרחיק את הילד באופן מיידי מהסביבה המסכנת אותו ויש לעבוד על פי השיטה המהירה ביותר, אך שיטה זו אינה נותנת את המענה השלם והמלא לאדם המבוגר שזה עתה הוצא מביתו לצורך אשפוז ולא ידוע מה יקרה איתו בהמשך".
על פי חוות דעת פסיכיאטרית נמצא כי א' זקוק למינוי אפוטרופוס עקב היותו תשוש נפש
מהו הרקע לפסק הדין ששינה לחלוטין את התפיסה הטיפולית באדם מבוגר המצוי במצב מסכן?
"פסק הדין החשוב עסק בא', אדם שמוכר לרווחה כחולה סכיזופרניה וסוכרת לא מאוזנת, שעלה מאוקראינה בשנת 1995 והתגורר עם אמו בת ה-86 בביתה. עקב הידרדרות משמעותית במצבו הבריאותי של א', שנזקק לקטטר קבוע, לניטור תרופתי ולמעקב סיעודי, הוחלט להוציאו מבית אמו באמצעות צו מתוקף חוק החוסים. יש להדגיש כי אמו היא זו שסעדה אותו, אך היא לא היתה יכולה לעשות זאת עוד שכן גם במצבה הבריאותי חלה הרעה".
עו"ד בן דוד מתאר: "א' ואמו לא שיתפו פעולה עם הצוות הרפואי ולאחר מאמצים רבים האם הסכימה לאשפז את בנה בבית חולים. על פי חוות דעת פסיכיאטרית נמצא כי א' זקוק למינוי אפוטרופוס עקב היותו תשוש נפש". לאחר כשבוע ימים אכן מונה לא' אפוטרופוס לדין, שנפגשה עימו ומצאה כי הוא אינו מודע למצבו הפיזי והנפשי וגם לצורך הטיפולי בו. על פי חוות דעתה, א' זקוק לטיפול ולהשגחה קבועה בפרט שאין מי שיטפל בו בסביבת מגוריו. כדי לפשר את דעתה של האם אשר הביעה חוסר אמון במערכת הרפואית, הוצע לאשפז את א' יחד עם אמו בבית אבות או במחלקה גריאטרית וזאת במטרה לספק את הסעד הדרוש ולהבטיח את המשך ביקוריה.
"האם התנגדה להצעה אך לא הביעה התנגדות לאשפוז בנה במוסד פסיכיאטרי", מספר עו"ד בן דוד. "בדיון בבית המשפט, האם לא ביארה מדוע חלה הידרדרות במצבו של א', לכן נקבע שא' יאושפז בבית חולים פסיכיאטרי על פי צו לתקופה של שישה חודשים שניתן מתוקף חוק החוסים. לאחר עיון מעמיק בתיק, החליט כבוד השופט בן שלו להגביל את הצו ל-60 ימים וזאת מפני שחוק החוסים לא נותן מענה שלם לבעיה ואילו הפתרון נמצא דווקא במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות".
בית המשפט לא הסתפק בנהלים על פי חוק החוסים אלא הורה לשירותי הרווחה להתוות תכנית רוחבית שמטרתה להנחות כיצד לפעול בעניינו של האדם שהוצא ממשפחתו
שיפוט בראייה הוליסטית
"בעיני", אומר עו"ד בן דוד, "בית המשפט הציב עצמו בתור גורם על-טיפולי, כלומר בית המשפט שימש לא רק כמשגיח כשרות שבודק את תקינות ההליך הספציפי והוצאתו לפועל, אלא גם הורה על דרך הסתכלות הוליסטית וקבע כי המסלול הראוי על פיו יש לפועל הוא חוק הכשרות המשפטית, שיש בכוחו לתת מענה שלם לאדם. בית המשפט לא הסתפק בנהלים על פי חוק החוסים אלא הורה לשירותי הרווחה להתוות תכנית רוחבית שמטרתה להנחות כיצד לפעול בעניינו של האדם שהוצא ממשפחתו (במקרה הזה הוצא משליטת אמו). השופט בן שלו 'הגדיל ראש' שעה שבמקום לחתום על צו נקודתי כפי שהתבקש, ביקש לחקור ולהבין את התמונה הכללית לפרטיה, והורה לנקוט הליכים משפטיים לאור המצב המיוחד אליו נקלע אדם מבוגר בעל צרכים מיוחדים המוצא מביתו על ידי שירותי הרווחה".
רגישות חברתית יוצאת מן הכלל?
"זו אכן כותרת קולעת לדרך שבה התרחשו הדברים. במישור הטיפולי, השופט נעזר בצו של חוק החוסים, תוך שבמקביל הוא ממליץ להפעיל הליך לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. במישור הרווחה, בית המשפט גילה ערנות והבין ששום בעיה לא תיפטר עם הוצאת האדם מביתו. יתרה מכך, בית המשפט הבין שמחוללת הבעיה היא אמו של א', אשר בעצמה זקוקה לטיפול, ובמקום להסתכל על ערימות התיקים שמחכים לו, הוא חיפש ותר אחרי האדם שמאחורי התיק".
עו"ד בן דוד מבקש לציין לחיוב את הגישה ההוליסטית, ש"רואה את רווחתו של האדם מעל לכל, שמטרתה גם לכוון את הרווחה לפעול בדרך זו במקרים דומים גם בעתיד".
לבית המשפט אין סמכות רשמית לצוות על שירותי הרווחה לפעול בדרך מסוימת גם אם היא נכונה. סמכות כזו נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים ובמקרים חריגים לבג"ץ
אתה מדגיש שבית המשפט רק המליץ לפעול על פי ההליך הנכון של חוק הכשרות המשפטית. מדוע הוא לא חייב את שירותי הרווחה לפתוח הליך אפוטרופסות?
"לבית המשפט אין סמכות רשמית לצוות על שירותי הרווחה לפעול בדרך מסוימת גם אם היא נכונה. סמכות כזו נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים ובמקרים חריגים לבג"ץ. בית המשפט, ככל הנראה, מתוך היכרות עם מערכת הרווחה, קבע ממצאים ודאג להביאם לידיעת הגורמים הרלוונטיים כך שמבחינה מעשית אין לי ספק שייפתח תיק אפוטרופסות כפי שבית המשפט הורה לנכון".
עו"ד בן דוד מסכם את פסק הדין: "כבוד השופט בן שלו הנחה באופן מפורש כי רצוי שלא לפעול על פי חוק החוסים, אלא להשתדל לפעול על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המאפשר להגיע לפתרונות בראייה רחבה יותר ולהפעיל כלים רבים".
