מדינת ישראל מעודדת, באמצעות הקלות במס, תעשיות שהיא חפצה ביקרן. כך נחקקו חוקים ותקנות כגון חוקי עידוד להשקעות הון, פחת מואץ למתקנים פוטו-וולטאיים ועוד חוקים רבים נוספים. המדינה הכירה גם בחשיבות הגדולה של השקעות בחברות סטארט אפ ואף חוקקה את "חוק האנג'לים" שמטרתו יצירת תמריץ מס להשקעות בחברות סטארט אפ בדרך של מתן הקלות מס מופלגות.
השאיפה לעודד השקעות מסוג זה מוצדקת, שכן חשיבותם של ה"אנג'לים", המשקיעים הפרטיים בחברות הסטארט אפ, הוא קריטי לקיום התעשיה כולה. האנג'לים הם המשקיעים הראשונים בחברות הסטארט אפ, בדרך כלל בתחילת דרכן. מרביתם משקיעים בחברות סכומים של עשרות עד מאות אלפי דולרים. השקעות אלו מתאפיינות ברמת סיכון גבוהה ביותר: רק כ-15% מחברות הסטארט אפ מצליחות. המשמעות היא שכ-85% מהחברות נסגרות וההשקעה יורדת לטמיון.
מ"חוק אנג'לים חדש" ניתן להבין את את רוח המחוקק: מתן הקלות מס מופלגות למשקיעים בחברות סטארט אפ, לרבות זיכוי ממס על גובה ההשקעה, ניכוי ההשקעה כהוצאה לצורכי מס על פני מספר שנים, דחיית תשלומי מס בגין השקעות המשך ועוד
השקעה מסוכנת צריכה לקבל תמריץ הולם
השקעות האנג'לים הן אלו שמאפשרת לחברות הסטארט אפ להתקיים בתחילת דרכן ולהתפתח עד לגודל מספיק שיאפשר להן לגייס השקעות מקרנות הון סיכון ומקרנות השקעה אחרות. משך הזמן שעובר עד למימוש ההשקעה ארוך ועומד על מספר שנים, כאשר בזמן הזה, כל שהם יכולים לעשות הוא לחכות ולקוות שהחברה שבה השקיעו תצליח והם יוכלו לממש את השקעתם ברווח נאה, שיפצה אותם בין היתר על ההשקעות שהשקיעו בחברות אחרות וירדו לטמיון ועל הסיכון הרב שלקחו. הרווח שיפיקו ייחשב לרווח הון החייב בשיעור מס של 25%.
חוק האנג'לים לעידוד ההשקעות נחקק במסגרת חוקי ההסדרים ופקע ביום 31 בדצמבר 2019. לאורך השנים היתה ביקורת רבה על החוק בטענה שהוא אינו מטיב מספיק עם משקיעים ואינו מגשים את מטרתו, ובעקבות כך נוסחה טיוטת "חוק אנג'לים חדש", אשר אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה ורק בשל התפרקות הממשלה, לא הוגשה לאישור הכנסת. אמנם החוק לא הוגש לאישור הכנסת, אבל ניתן להבין ממנו את רוח המחוקק שהיא מתן הקלות מס מופלגות למשקיעים בחברות סטארט אפ, לרבות זיכוי ממס על גובה ההשקעה, ניכוי ההשקעה כהוצאה לצורכי מס על פני מספר שנים, דחיית תשלומי מס בגין השקעות המשך ועוד.
אם עמדת מס הכנסה כי מדובר בהכנסה מעסק תתקבל, הדבר יפגע אנושות בהיקף השקעות האנג'לים, שכן אלה יעדיפו להשקיע בהשקעות הוניות מסוכנות פחות ואשר שיעור המס החל עליהן הינו 25% בלבד
חוסר תיאום בין המחוקק לרשויות המס
אך האם מדינה ישראל באמת מעודדת השקעות אנג'לים בחברות סטארט אפ? המדינה, אשר מחוקקת חוקים מקלים לעידוד השקעות בחברות סטארט אפ על ידי אנג'לים, באמצעות רשות המיסים, שתפקידה הוא בין היתר להגשים את רצון המחוקק, מזמנת אותם אנג'לים לדיונים במס הכנסה ומעלה טענה כי לדעתה רווח ההון ממימוש השקעות בחברות הסטארט אפ מהווה הכנסה מעסק החייבת בשיעור מס שולי של 47%, וכפועל יוצא גם הכנסה החייבת בביטוח לאומי.
אם עמדת מס הכנסה כי מדובר בהכנסה מעסק תתקבל, הדבר יפגע אנושות בהיקף השקעות האנג'לים, שכן אלה יעדיפו להשקיע בהשקעות הוניות מסוכנות פחות ואשר שיעור המס החל עליהן הינו 25% בלבד. באופן בלתי נמנע הדבר יפגע אנושות בחברות הסטארט אפ, אשר יתקשו לגייס את ההון ההתחלתי הדרוש להן.
לא ברור האם מדובר ביוזמות פרטיות של פקיד שומה זה או אחר, אבל מן הראוי כי נציבות מס הכנסה תגבש עמדה אחידה ומבחנים ברורים בשקיפות מלאה, המפרטים באילו מקרים רשות המיסים רואה ברווח ההון הכנסה מעסק, על מנת שכל משקיע יוכל לעשות את שיקוליו האם להשקיע בחברת סטארט אפ או לא.
