באילו מצבים ומקרים יש לפנות לנוטריון?

במהלך החיים אנשים רבים יזדקקו לשירותי נוטריון לצורך תיקוף מסמכים רשמיים ולתרגומם, בפרט כשיש צורך להציגם למוסדות ולרשויות במדינות שונות. לרוב הפנייה לנוטריון תהיה מתוקף דרישת המוסד הרשמי, אך ישנם מקרים שבהם הפנייה תהיה פרטית, וזאת מתוך רצון להעניק תוקף משפטי למסמך כזה או אחר. עו"ד ונוטריון אלה מז'נסקי מרחיבה על עבודת הנוטריון ועל המקרים שבהם פנייה אליו תהווה פתרון לתיקוף חוקי של מסמכים. 

סמכות הנוטריון

"בישראל", מדגישה מז'נסקי, "נוטריונים פועלים על פי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976. בהתאם לחוק זה, הנוטריון יקבל את רשיונו לאחר שעבר את ועדת הרשיונות בראשות שבעה שופטים, אותם ממנה שר המשפטים, מהם שניים על פי הצעת לשכת עורכי הדין; יושב ראש הוועדה יהיה משפטן עובד המדינה, שני חברים לפחות יהיו נציגי ציבור וחבר אחד לפחות יהיה נוטריון".

סעיף 2 לחוק הנוטריונים קובע כי רק מי שהתקיימו בו כל הקריטריונים שלהלן כשיר להיות נוטריון:

• הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לעניין זה, "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
• הוא חבר לשכת עורכי הדין ועסק במקצוע של עורך דין במשך עשר שנים לפחות, מתוכן חמש שנים וחצי לפחות בישראל, או עסק במקצוע עריכת הדין עשר שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרישיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל.

"יש לציין", אומרת עו"ד מז'נסקי, "כי בישראל, עם כהונתו הנוטריון ממשיך לעסוק גם בעריכת דין, וזאת להבדיל מרוב המדינות האחרות (כמו לדוגמה, מדינות של ברית המועצות לשעבר – רוסיה, אוקראינה, בלארוס, מולדובה אוזבקיסטן וכן הלאה), בהן עיסוקו כעורך דין חדל עם תחילת עבודתו כנוטריון. כלומר, יהיה עליו להחליט מראש באיזה תחום לעסוק ולפעול".

"לא פעם נדרש להיעזר בשירותי נוטריון לצורך תיקוף ייפוי כוח לגורמים שונים בעסקת מקרקעין לצורך משכנתה, רכישת דירת קבלן וכן לצורך תיקוף ייפוי כוח כללי שנערך עבור הורים מבוגרים"

מתי נהוג לפנות לנוטריון?

"ככלל, נהוג לפנות אל נוטריון כאשר יש צורך לבצע פעולות משפטיות כלשהן לעסקאות קרובות (סילוק מקרקעין - קנייה, מכירה, ניהול מקרקעין), צורך ברישום ירושה, אישור לנסיעת ילדים קטינים לחו"ל וכן הלאה. כמו כן, נהוג לפנות לנוטריון גם כאשר יש צורך במתן היתר או ייצוג (ייפוי כוח) בגופים ממלכתיים שונים, לרבות משרד הפנים, שירות הגבולות, גופי ביטוח סוציאלי, קרן פנסיה, רשויות רישום מעמד אזרחי, בנקים, ארכיונים ובתי משפט".

עו"ד מז'נסקי מוסיפה כי על פי סעיף 7 לחוק הנוטריונים, הנוטריון מוסמך לבצע את הפעולות הבאות:

• לאמת חתימה על מסמך (רגיל, ייפוי כוח או תצהיר).
• לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך.
• לאשר נכונותו של העתק מסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה
             אחרת.
• לאשר שאדם פלוני בחיים, אישור צוואה, אימות הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין וכן
  הלאה.
• לאשר רישום ירושה בישראל או מחוץ לישראל, לאשר רישום פנסיה או חשבון בנק במדינת אחרת
  או ניהולה. 

"נוסף לכך, לא פעם נדרש להיעזר בשירותי נוטריון לצורך תיקוף ייפוי כוח לגורמים שונים בעסקת מקרקעין לצורך משכנתה, רכישת דירת קבלן וכן לצורך תיקוף ייפוי כוח כללי שנערך עבור הורים מבוגרים, שמעוניינים כי צאצאיהם יטפלו בעניינם בעודם בחיים, כאשר הם אינם יכולים לעשות זאת – ייפוי כוח זה יכול להיות זמני, אך כדי לתקף אותו נדרש יהיה לאמת אותו אל מול נוטריון", מסבירה עו"ד מז'נסקי. 

ייפוי כוח נוטריוני המאושר בחותמת אפוסטיל תקף בכל המדינות בהתאם לאמנת האג 

שירותי נוטריון למהגרים ולעולים חדשים

"יש לציין כי בישראל חלק ניכר מהאוכלוסייה הם מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר - רוסיה, אוקראינה, בלארוס, אוזבקיסטן, קזחסטן, מולדובה, גאורגיה, ארמניה, טורקמניסטן ועוד, וכן ממדינות אחרות - פולין, סרביה, בולגריה, גרמניה, וכן הלאה. לרבים מהם קרובי משפחה, חברים ורכוש שנותר במדינות המוצא, אשר יצריך בעתיד ביצוע פעולות משפטיות כלשהן (רישום רכישה או מכירה של מקרקעין, רישום ירושה, ניהול נכסים, ייצוג בבנק, רישום פנסיה וכן הלאה). חשוב לדעת כי ניתן לבצע את כלל הפעולות המשפטיות מבלי לצאת מישראל אלא באמצעות הוצאת ייפוי כוח בסיוע נוטריון".

עורכת הדין מז'נסקי מדגישה כי: "ייפוי הכוח צריך כמובן להינתן לקרוב משפחה או לאדם קרוב אשר אמון על הנושא, כאשר הנוטריון מברר את כלל הנסיבות ועורך את הנוסח הסופי של ייפוי הכוח. ייפוי כוח נוטריוני המאושר בחותמת אפוסטיל תקף בכל המדינות בהתאם לאמנת האג מיום 05.10.1961, וזאת כמו כל מסמך נוטריוני אחר המאושר על ידי אפוסטיל, כמו אישור נכונות תרגום, תצהיר, תעודת חיים וכן הלאה". 

כל הנוטריונים מחויבים לגבות אותו שכר עבור ביצוע פעולה מסוימת כמו אימות מסמך או תרגומו

 האם יש הגבלות החלות על שירותי הנוטריון? 

"החוק קובע כי הנוטריון לא יכול להציע את שירותיו לבני משפחתו וכמו כן הוא כפוף לתעריף שירותים קבוע וידוע על פי חוק. למעשה, כל הנוטריונים מחויבים לגבות אותו שכר עבור ביצוע פעולה מסוימת כמו אימות מסמך או תרגומו. הם יכולים לגבות תעריפים נלווים, כגון ייעוץ משפטי, עבודת התרגום או העסקת מתרגם וכן הלאה, אך עלות השירות עצמה קבועה בחוק. מסיבות אלו, בחירת הנוטריון נעשית בדרך כלל על סמך זמינותו ונגישותו".

עורכת הדין מז'נסקי סיימה את לימודי משפטים באקדמיה המשפטית בעיר חרקוב (ברית המועצות לשעבר) בשנת 1976 והוסמכה לעריכת הדין בכל מדינות ברית המועצות לשעבר. משנת 1976 ועד לשנת 1995 עבדה בעיר לוגנסק כעורכת דין מטעם לשכת עורכי הדין של ברית המועצות ועסקה בכל תחומי המשפט, כולל מעמד אישי על פי הדינים הקיימים. מחודש מאי 1999 היא חברה בלשכת עורכי הדין בישראל. לפני 20 שנה, בפברואר 2002, הוסמכה לכהן כנוטריון.

מאז ועד היום היא עוסקת במתן שירותים נוטריונים לכל אדם המעוניין בשירות נוטריון - בייפוי כוח לענייני נדל"ן במדינות מזרח אירופה (רוסיה, אוקראינה, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, ארמניה, קזחסטן, מולדובה ועוד) באישורי נכונות תרגום, תעודות חיים, עריכת ואישורי הסכמי ממון. כמו כן, היא עוסקת בייצוג משפטי. נוסף לכך עו"ד ונוטריון מז'נסקי מתרגמת מסמכים רשמיים לעברית, רוסית, אנגלית, אוקראינית ולשפות נוספות. משרדה דוגל בשקיפות ובשירות מהיר, מקצועי ויעיל.

כתובת המשרד: סוקולוב 86א' חולון

השתתפה בכתיבת הכתבה: הילה צור-שינזי