למי שחי במדינה דמוקרטית, זכויות אדם הן זכות בסיסית אך בעלת חשיבות יתרה. לרגל יום זכויות האדם העולמי המצוין השבוע (שבת, 10.12) התפנינו לשיחה עם עו"ד גאי כרמי (בתמונה משמאל, צילום: יוסי גמזו), דוקטור למשפט חוקתי ומומחה לזכויות אדם ולחופש הביטוי, על חשיבותם של חוקי היסוד במדינת ישראל, על החשש לערעור מעמדה של מערכת המשפט ועל משמעותה של פסקת ההתגברות.
בשיחה עימו נשמע עו"ד כרמי מודאג: "אני מרגיש שחל שיבוש באיזונים והבלמים של מערכת המשפט בישראל. אני מקווה ששיקולים פוליטיים או קואליציוניים לא יגרמו לפגיעה אנושה במרקם העדין ביחסים בין הרשויות ובזהות הדמוקרטית של המדינה. החשש האמיתי במקרה כזה", הוא מדגיש, "הוא מפני 'עריצות הרוב'".
"ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גם הסוגיות לגבי זכויות אדם הופכות להיות מורכבות יותר ויעסיקו אותנו אף יותר בעתיד"
זכויות אדם בעידן המודרני
העידן המודרני מאתגר את השאלה מי מושא לזכויות אדם ויכול ליהנות מההגנה שלהן, פותח ומסביר עו"ד כרמי. "למשל, האם לבעלי חיים יש זכויות? סוגיה נוספת היא בהקשר של בינה מלאכותית: מה יקרה כשלמחשב יהיו רגשות? האם הבינה המלאכותית תהיה בעלת זכויות? אנחנו מגלים שככל שהטכנולוגיה מתקדמת והעולם נהיה מורכב יותר, כך גם הסוגיות האלו הופכות להיות מעשיות, ויעסיקו אותנו אף יותר בעתיד".
לדבריו, "העיסוק הזה גם מראה לנו שזכויות אדם הן דבר דינאמי. עד לביטול העבדות בארה"ב, שחורים לא זכו להגנת זכויות בכלל, ורק במהלך המאה ה-20 הם זכו להגנה חלקית של זכויות אדם. יש קבוצות נוספות, כמו קהילת הלהט"ב, שההגנה על הזכויות שלהם היא עניין מתפתח של השנים האחרונות בלבד. גם זכות ההצבעה לנשים היא עניין של מאה השנים האחרונות בלבד".
מה ההבדל בין זכויות אדם לזכויות האזרח?
"בעבר היה מקובל לחשוב שאזרחים נהנים מסט הגנות שאין בהכרח לאדם שאינו אזרח. למשל, לתייר שמגיע לישראל אין זכות אוטומטית להיכנס למדינה, בניגוד לאזרח. אבל בשנים האחרונות ההבחנה בין אזרחיםלבין לא-אזרחים טושטשה, בעיקר ביחס לתושבים. יש בישראל מאות אלפי אנשים שהם תושבים ולא אזרחים, כי פשוט אין להם אזרחות. ביניהם עובדים זרים, מהגרי עבודה, סטודנטים זרים, חלק מתושבי מזרח ירושלים ועוד. לקבוצות הללו יש זכויות אדם, והמשפט הישראלי מגן עליהם במידה מסוימת, אפילו שאין להם אזרחות. אמנם הם לא יכולים להצביע בבחירות לכנסת ולא נהנים מכל הזכויות העומדות לאזרחי המדינה, אך הם נהנים מהגנת החוק".
"חשיבותם של חוקי היסוד גם בכך שהם מאפשרים לבית המשפט לפסול חוקים שעומדים בסתירה אליהם ופוגעים בזכויות מוגנות בצורה בלתי מידתית"
מה הן זכויות האדם הבסיסיות בישראל?
"בישראל אין חוקה פורמלית ואין מגילת זכויות מלאה הכתובה ומעוגנת בחוק. באמצע שנות ה-90 חוקקו שני חוקי יסוד שעיגנו רשימה חלקית של זכויות מוגנות: "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" ו"חוק יסוד: חופש העיסוק". הזכויות המנויות בחוקי היסוד האלה הן הזכות לקניין, הזכות לפרטיות, הזכות לכבוד האדם, הזכות לחירות, הזכות לחופש העיסוק והזכות להיכנס ולצאת מישראל".
לדברי עו"ד כרמי, לאורך השנים, בית המשפט העליון הכיר בחוקי היסוד כסוג של חוקה (במהלך המכונה "המהפכה החוקתית"). כחלק ממהלך זה, בית המשפט העליון הרחיב באמצעות פרשנות את הזכויות המוגנות, כך שהן כוללות באופן חלקי גם את הזכויות לשוויון ולחופש ביטוי. חוקי היסוד ניתנים לשינוי, אפילו ברוב רגיל של חברי הכנסת. "חשיבותם גם בכך שהם מאפשרים לבית המשפט לפסול חוקים שעומדים בסתירה אליהם ופוגעים בזכויות מוגנות בצורה בלתי מידתית".
"מהות הדמוקרטיה היא גם ובעיקר שמירה על זכויות אדם, במטרה לוודא שהרוב שנמצא בשלטון לא רומס את זכויות האזרחים בשם אג'נדה כזו או אחרת"
ח"כ בצלאל סמוטריץ' טען לאחרונה כי "ארגוני זכויות אדם הם איום קיומי על ישראל, הממשלה הקרובה חייבת לטפל בהם". מה דעתך?
"אני חושב שברוב המקרים, כשאדם פרטי נפגע וצריך הגנה על זכויות האדם שלו, אין לו את הכלים או המשאבים כדי להתמודד לבדו בבית המשפט. ארגוני זכויות אדם מהווים אמצעי לאזרח הקטן שיהיה מי שיגן עליו מפני פגיעה שלטונית בבית המשפט. ארגוני זכויות אדם קיימים בכל קצות הקשת הפוליטית, ומפירות עבודתם יכולים ליהנות גם אנשים שמחשיבים את עצמם לשייכים לחלק הימני של המפה, או 'בצד הנכון' כביכול של הרוב הפוליטי. לכן, ההסתכלות על ארגוני זכויות אדם כסכנה לדמוקרטיה היא הסתכלות שמעידה על אי הבנה בסיסית של הדמוקרטיה. מהות הדמוקרטיה היא גם ובעיקר שמירה על זכויות אדם, במטרה לוודא שהרוב שנמצא בשלטון לא רומס את זכויות האזרחים בשם אג'נדה כזו או אחרת. הסתכלות על דמוקרטיה כמענה לשאלה למי יש את הרוב הפוליטי בבית המחוקקים היא שגויה מיסודה".
"המטרה של פסקת ההתגברות היא לעקוף את בית המשפט ולאפשר חקיקה של חוקים העומדים בסתירה לחוקי היסוד"
האם פסקת ההתגברות עלולה לפגוע בדמוקרטיה ובזכויות אדם?
"האמצעי שבעזרתו יכול בית המשפט להגן על האזרח מפני פגיעה בו, באמצעות חוקים של הכנסת, היא ביקורת שיפוטית. חוקים העומדים בסתירה לחוקי היסוד ("החוקה" הישראלית) בטלים גם בגלל העליונות הנורמטיבית של החוקה. כלומר, אם חוקי היסוד נמצאים מבחינה היררכית מעל החוקים הרגילים, אזי החוקים הרגילים לא יכולים לסתור אותה.
"עד היום בית המשפט העליון גילה ריסון משמעותי ופסל קומץ קטן של חוקים שהכנסת העבירה, בגלל פגיעה בזכויות אדם. בכך, בית המשפט משמש גורם חשוב במערכת האיזונים והבלמים שבין הרשויות ומוודא שהכנסת לא חורגת מסמכותה. המטרה של פסקת ההתגברות היא לעקוף את בית המשפט ולאפשר חקיקה של חוקים העומדים בסתירה לחוקי היסוד. החשש האמיתי במקרה כזה הוא מפני 'עריצות הרוב'. אם ניתן יהיה לחוקק ברוב קואליציוני רגיל חוקים המנוגדים לחוקי היסוד, אזי מרוקנים מתוכן את מוסד הביקורת השיפוטית, ולא יהיה מי שיגן על האזרחים והתושבים מפני פגיעה בזכויות יסוד שלהם. זו התכלית של פסקת ההתגברות, וזה החשש מפניה".
האם זכויות אדם בישראל נמצאות בסכנה?
"אני חייב לומר שלאחרונה אני מודאג, כי אני מרגיש שחל שיבוש באיזונים והבלמים של מערכת המשפט בישראל. אני מקווה ששיקולים פוליטיים או קואליציוניים לא יגרמו לפגיעה אנושה במרקם העדין ביחסים בין הרשויות ובזהות הדמוקרטית של המדינה".
תוכל לתת דוגמה מציאותית לכך?
"נניח, לצורך הדוגמה, שהממשלה מעבירה חוק שמותר לה לחטט בפלאפונים של כולנו, בצורה נרחבת שלא מותירה לנו שום אפשרות לשמור את הסודות הכי כמוסים שלנו לעצמנו, ונניח שאדם נפגע כתוצאה מחיטוט כזה בטלפון על ידי המדינה, שיש לה כוח בלתי מוגבל. באופן רגיל האדם שנפגע יכול לפנות לבית המשפט ולבקש לבטל את החוק הפוגע בפרטיות. אם תהיה פיסקת התגברות, לבית המשפט לא תהיה אפשרות לבטל זאת. החוק לא מבדיל בין טלפונים של ימנים, שמאלים, קהילת הלהט"ב או ערבים. אנחנו לא יכולים לדעת שלא ניפגע. כל אחד חשוף לפגיעה. כולם זקוקים לבית המשפט כערכאה שניתן לפנות אליה".
"כל קואליציה שזכתה ברוב בכנסת יכולה וצריכה לקדם מדיניות שהיא מאמינה בה, אבל הדרך הנכונה לעשות את זה היא משיכה של החבל מבלי לקרוע אותו"
האם יש מקום לדאגה לפגיעה במערכת המשפט בישראל?
"בכל דמוקרטיה בעולם, בכל שלב, יש מאבקי כוח בין הרשויות השונות במטרה לנכס סמכויות וכוח של רשות אחת על חשבון האחרת. זה קיים מאות שנים. התופעות שאנחנו רואים עכשיו הן לא חדשות ולא יוצאות דופן במאבק שבין הרשויות השונות על שמירה על כוחן.
"התחושה שנוצרה בשבועות האחרונים היא תחושה של שבירת כללי המשחק. כל קואליציה שזכתה ברוב בכנסת יכולה וצריכה לקדם מדיניות שהיא מאמינה בה, אבל הדרך הנכונה לעשות את זה היא משיכה של החבל מבלי לקרוע אותו. אני לא בטוח", מסכם עו"ד כרמי, "שהיוזמות שמדברים עליהן עכשיו, אם תתממשנה, לא מהוות קריעה של אותו חבל".
עו"ד ד"ר גאי כרמי מתמחה בייצוג בתיקים חוקתיים, מנהליים ואזרחיים בבתי המשפט. הוא שימש כמרצה בתחום משפט חוקתי וחופש ביטוי באוניברסיטה העברית בירושלים. הדוקטורט שלו עסק ביחסי הגומלין שבין כבוד האדם וחופש הביטוי
