פעמים רבות נדרשים עורכי דין להפעיל פרשנויות יצירתיות על מנת לשכנע את בית המשפט בצדקתו של הלקוח שלהם. בשורות הבאות נציג בפניכם סיפור אמיתי שהתרחש אשתקד ומדגים כיצד יכולה חשיבה משפטית יצירתית במצבים שבהם אין "שחור" או "לבן", להביא לידי פתרון.
סיפורם של ראובן ושמעון
ראובן ושמעון (שמות בדויים) התקשרו בהסכם שבמסגרתו התחייב ראובן להשכיר לשמעון עסק. עד כאן, הכל היה תקין למדי, ואולם, זמן קצר לאחר שנכנס לבית העסק ששכר, קיבל שמעון הזמנה לשימוע ממחלקת רישוי עסקים בעירייה, בטענה כי לעסק כלל אין רישיון לפעול, וזאת למרות שראובן הצהיר בפניו כי לעסק יש רישיון. שמעון לא ויתר ופעל לשם השגת הרישיון הנכסף. כחלק מהליך קבלת הרישיון, הגיע פקח מטעם העירייה לביצוע ביקורת. בביקורת התגלו מספר ליקויים שהובילו לדחיית בקשת הרישיון. הדחייה לא הותירה לשמעון ברירה אחרת אלא להודיע לראובן על הפסקת ההסכם.
עורכי דינו של שמעון - גדעון פנר וסתיו שמש - הוכיחו כי ראובן הפעיל את בית העסק שלא כדין לפני שהשכירו לשמעון - ללא רישיון מתאים לעסק מסוגו
תביעתו של ראובן
למרבה ההפתעה, היה זה דווקא ראובן שהגיש תביעה על סך 684,444 שקל בגין הפרת ההסכם. ראובן טען בפני בית המשפט כי שמעון הפר את הסכם השכירות כי כשל בניהול העסק וניסה להיתלות בטענות שונות כדי לתרץ את עזיבת הנכס באופן חד צדדי וללא הצדקה.
לדבריו, בחר שמעון לעזוב את הנכס מפני שנקרתה בדרכו הזדמנות עסקית טובה יותר. עוד טען ראובן כי בטרם השכיר את הנכס לנתבע, הוא הפעיל אותו במשך שלוש שנים עם רישיון עסק כדין וצירף אישור ממחלקת רישוי עסקים בעירייה. לבסוף טען ראובן כי אי קבלת הרישיון נבעה מבעיות תברואה קשות שנמצאו בעסק - כולן מעשה ידיו של שמעון.
מנגד, עורכי דינו של שמעון, גדעון פנר וסתיו שמש, הוכיחו כי ראובן הפעיל את בית העסק שלא כדין לפני שהשכירו לשמעון - ללא רישיון מתאים לעסק מסוגו. בנוסף נטען כי אי הגילוי והמצג שיצר ראובן בפני שמעון בעניין רישיון העסק אף עולים כדי חוסר תום לב במשא ומתן, טעות והטעיה שמהווים פגמים בכריתת חוזה ומאפשרים לבטלו על פי דין.
לאור העובדה שלא ניתן היה לקבל רישיון עבור הגשמת מטרה זו, היה על ראובן לגלות זאת לשמעון במהלך המשא ומתן ובטרם החתימה על ההסכם
כיצד באה הפרשה אל סיומה?
הודות לייצוג המשפטי שקיבל שמעון, הכל בא על מקומו בשלום. בית המשפט דחה את התביעה על כל רכיביה, והתובע חויב בהוצאותיו של הנתבע ובשכר טרחת עורכי דינו בסך 42,000 שקל.
בית המשפט הדגיש כי ידו של שמעון על העליונה, אף על פי שהחובה להשיג רישיון עסק הוטלה עליו ולא על ראובן. זאת, בשל הפרשנות היצירתית שהציגו עורכי הדין פנר ושמש, לפיה מטרת השכירות הוגדרה אף היא בהסכם השכירות, ולאור העובדה שלא ניתן היה לקבל רישיון עבור הגשמת מטרה זו, היה על ראובן לגלות זאת לשמעון במהלך המשא ומתן ובטרם החתימה על ההסכם.
עוד קבע בית המשפט כי גם אם שמעון לא היה ער לכך שלא ניתן לקבל רישיון במצב זה, הרי שמדובר בטעות משותפת של הצדדים, וגם היא מהווה פגם בכריתת החוזה, שתוצאתו היא ביטול הסכם השכירות.
