אלימות מילולית: מהי התופעה ומהן השיטות להגנה

עיקרי הכתבה:

• מלבד השימוש בקללות ובשמות גנאי על מנת להשפיל ולבזות אדם, אלימות מילולית יכולה להתבטא באיומים, בהתעללות נפשית ובהתעללות פסיכולוגית
• אלימות מילולית מתרחשת בכל תחומי החיים: בעבודה, בבית הספר, בזוגיות, במשפחה ובצה״ל.
• ניתן להתגונן משפטית מפני התעללות נפשית על ידי מספר צווים ואיסורים בחוק: צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, איסור התעמרות בעבודה, צו הגנה למניעת הטרדה מאיימת ועוד.
  _________________________________________________

מהי אלימות מילולית?

אלימות מילולית היא אמירה שלילית הנאמרת לאדם. לעתים היא יכולה להתבטא בקללות, בקריאה בשמות, באמירות מעליבות ועוד. כאשר אדם מתעמר באדם אחר, צועק עליו, נותן לו פקודות, מאיים עליו, משפיל אותו, בז לו או מתעלם ממנו, הדבר נחשב לאלימות מילולית. אלימות מילולית יכולה להתרחש במגוון מצבים בחיי היומיום. למשל, במקום עבודה, מצד מעסיק הפונה באלימות לעובד, או בתוך המשפחה, בין בני זוג, בין הורה לילד, ואף בבתי ספר בהם תלמידים משתמשים באלימות מילולית כחלק מהתנהגות בריונית. לאלימות מילולית אין נזקים פיזיים, נזקיה בלתי נראים מאחר שהם נזקים נפשיים ופסיכולוגיים: עלבון, תחושת חוסר ערך וחוסר ביטחון, פחד, חרדה - כל אלה הם תחושות העולות אצל קורבנות של אלימות מילולית.

מלבד השימוש בשפה, גם צעקות רמות וצרחות יכולות להוות אלימות כלפי הקורבן, על אף שהתוכן המילולי שלהן הוא כביכול אינו אלים

איך לזהות אלימות מילולית?

לא תמיד אלימות מילולית היא אך ורק מילת גנאי, עלבון או קללה. לעתים אלימות מילולית מתבטאת בדרכים אחרות, אף כאשר לא נאמרות מילים כלל, כמו למשל במקרה של התעלמות מכוונת לשם יצירת תסכול, עלבון, חרדה או פחד אצל הקורבן. גם איום יכול להוות אלימות מילולית מאחר שזוהי התנהגות הגורמת לאדם לחשוש מפגיעה גופנית או מטראומה נפשית.

מלבד השימוש בשפה, גם צעקות רמות וצרחות יכולות להוות אלימות כלפי הקורבן, על אף שהתוכן המילולי שלהן הוא כביכול אינו אלים. מטרת השימוש באלימות מילולית היא להשפיל, להעליב, לבזות ולהקטין אדם, אך גם לגרום לו להגיע למצבים שהוא אינו מעוניין בהם כמו במקרה של איום וצעקה.

אחת מצורות האלימות בזוגיות יכולה להיות גם התעלמות. בן זוג אלים מסוגל להתעלם מבת זוגו למשך שעות וימים, לרוב כצורה של "עונש" או כאיום

אלימות מילולית בזוגיות ואלימות מילולית מצד הבעל

אלימות מילולית בזוגיות יכולה להתבטא כעלבונות, במילות גנאי, באיומים, השפלות והתעלמות. זוגיות אלימה לא חייבת לכלול גם אלימות פיזית. הרבה מהמצבים שמוגדרים כאלימים בזוגיות נובעים מאלימות פסיכולוגית ומילולית. בני זוג אלימים נוטים לגרום לבנות הזוג שלהם לחוש כי הן צריכות ״ללכת על ביצים״, להימנע מלהביע את דעתן ואף להימנע מלהביע חוסר שביעות רצון ממערכת היחסים. בנוסף בני זוג אלימים פוגעים בערך העצמי של בנות זוגן על ידי השפלה, לעתים בין חדרי חדרים אך הרבה פעמים גם בפני אחרים. בן זוג אלים נוטה להיות מזלזל ולגרום לבת זוגו לפקפק בעצמה על ידי ביקורת כלפיה, ביטול דעתה והאשמה תמידית שלה בכל.

אחת מצורות האלימות בזוגיות יכולה להיות גם התעלמות. בן זוג אלים מסוגל להתעלם מבת זוגו למשך שעות וימים, לרוב כצורה של "עונש" או כאיום. גם איומים מילוליים הם אלימות מילולית. בן זוג אלים מאיים באלימות כלפי בת זוגו אם זו לא תענה לבקשותיו. אחת מצורות האלימות הפסיכולוגית היא הפעלת שליטה על חייה כגון מניעת גישה לכסף, שליטה בהוצאות, שליטה על לבוש. צורות נוספות של אלימות בזוגיות הן פגיעה בפרטיות, קנאה והרחקה מהסביבה – חברים, משפחה, בני המין השני.

אלימות מילולית במשפחה כלפי ילדים

שימוש בביטויים פוגעים ומשפילים כלפי ילדים הוא אלימות מילולית. מעבר להשלכות הנפשיות שלה, אלימות מילולית עלולה להפוך בכל שלב גם לאלימות פיזית ולכן היא מחייבת התערבות וטיפול לפני שתחמיר. אלימות מילולית כוללת קללות, צעקות, השפלות, שימוש בכינויי גנאי, עלבונות בפרהסיה ואיומים.

על כל אדם חלה חובת דיווח למשטרה, או למחלקה לשירותים חברתיים, על אירוע אלימות שבוצע כלפי קטין או חסר ישע. על פי חוק העונשין, חסר ישע הוא אדם שעקב גילו, מחלתו או מוגבלותו הפיזית והנפשית אינו יכול לדאוג לצרכיו, לבריאותו ולשלומו.   ניתן לפנות למשטרת ישראל במוקד 100, לקו חירום ארצי לאלימות במשפחה –  118 (פועל 24 שעות ביממה בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית(, לבתי חולים ולמרפאות קופות החולים.

צו הגנה ניתן כדי להגן על בן או בני משפחה מפני אדם שמתנהג כלפיהם באלימות או כאשר יש חשש שקיימת אלימות במשפחה. הצו יכול לכלול הוראות, תנאים ואיסורים שונים

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה

בישראל קיים צו הגנה המאפשר לבתי המשפט או בתי דין להגן מפני אדם שהתנהג באלימות או שיש חשש שהתנהג באלימות במשפחה. במקרה של אלימות מילולית, הצו יינתן רק אם בית המשפט סבור כי האדם נגדו מבוקש הצו התעלל בבן המשפחה התעללות נפשית מתמשכת או התנהג בצורה שלא מאפשרת לבן המשפחה לנהל באופן סביר ותקין את חייו.

הצו ניתן כדי להגן על בן או בני משפחה מפניו והוא יכול לכלול הוראות, תנאים ואיסורים, למשל:

• איסור להטריד את בן המשפחה בכל דרך ובכל מקום.
• איסור להיכנס לדירה שבה גר בן המשפחה או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה הדירה (גם אם הדירה בבעלותו או שהוא משכיר אותה).
• איסור לעשות פעולות או דברים שימנעו מבן המשפחה להשתמש בנכס ששייך לו (גם אם לאדם שנגדו הוצא הצו יש בעלות מסוימת על הנכס).
• התחייבות לקבל טיפול.

אלימות מילולית בבית הספר

מערכת החינוך פועלת תחת ההנחה כי אלימות היא פגיעה בכבוד האדם ובזכויותיו הבסיסיות. קיימים אירועי אלימות בבית הספר שהטיפול בהם נותר בתוך המסגרת החינוכית ואינו מערב גורמי משטרה או רווחה, ביניהם גם אלימות מילולית, החל מאלימות מילולית חמורה כמו לעג על רקע גזעני, פגיעה בכבוד ההורים וכו׳ וכן אלימות מילולית בעלת גוון מיני שבתחומיה השפלה או ביזוי של תלמיד בנוגע למינו, נטייתו המינית ומיניותו.

אירועי אלימות שמחייבים טיפול במסגרת החינוכית בתוספת דיווח לפיקוח על בית הספר כוללים גם אלימות חברתית הכוללת אלימות מילולית, כמו הצקות, מעשי בריונות, חרם והפצעת שמועות, כולל בריונות המופנית לתלמיד בנוגע למינו, מיניותו או נטייתו המינית, ואף הצעות חוזרות בעלות אופי מיני כאשר התלמיד הראה כי אינו מעוניין.

סוג נוסף של התנהגות המחייב טיפול ודיווח הוא גם נוכחות באירוע אלימות חמור תוך כדי עידוד והתלהמות, שזוהי למעשה צורה נוספת של אלימות מילולית המעודדת שימוש של אחרים באלימות. גם איום על תלמיד לפגיעה בגופו, חירותו, רכושו, או שמו הטוב כדי להפחיד אותו או לפגוע בו, נחשב לאירוע אלים מילולית. אירועי אלימות מילולית בבתי ספר שמחייבים דיווח למשטרה או לרווחה הם סחיטת דמי חסות, סחיטה באיומים או סחיטה על רקע מיני.

הטיפול באירועי אלימות מילולית של עובדי הוראה כלפי תלמידים נותר בתוך המסגרת החינוכית בתוספת דיווח לפיקוח

אלימות מילולית של מורים כלפי תלמידים

אירועי אלימות מילולית של עובדי הוראה כלפי תלמידים לא בהכרח מחייבים דיווח למשטרה, אלא שהטיפול בהם נותר בתוך המסגרת החינוכית בתוספת דיווח לפיקוח. פגיעה מילולית שיש בה לעג, עלבון או השפלה, גם כזו שחוזרת פעם שנייה או יותר, מחייבת בירור אצל שני הצדדים בנפרד וללא עימות, יידוע הורי התלמיד, הבטחת התנצלות במקרה של פגיעה בתלמיד. אם הפגיעה היא חוזרת, יש ליידע את המפקח על המוסד החינוכי, ובמקרים מסוימים אף את מנהל המחוז לצורך העמדת העובד לדין משמעתי.

אלימות מילולית בעבודה

התעמרות במקום העבודה היא התנהגות מטרידה ומשפילה, שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה: צעקות, קללות, התעלמות מופגנת מעובד, החרמה שלו, איסורים ומשימות משפילות, ביקורת מוגזמת, הבעת חוסר שביעות רצון מתמדת, האשמת שווא, הפצת שמועות – כל אלה הם אלימות מילולית שכאשר היא מצטברת לדבר שבשגרה היא יכולה להיחשב להתעמרות בעבודה.

אירוע חריג, חד פעמי, שאינו חוזר על עצמו, אינו מהווה התעמרות בעבודה. יש צורך במספר אירועים נפרדים שחוזרים ונשנים על מנת שאלה ייחשבו יחדיו להתעמרות. בנוסף, ההתנהגות שמוצגת כהתעמרות צריכה להיחשב כך גם באופן אובייקטיבי ולא בתחושה הסובייקטיבית של העובד שטוען שהתעמרו בו.

למעסיק אסור להתעמר בעובד ועליו לספק לו סביבת עבודה השומרת על כבודו כאדם. האחריות על סביבת עבודה מכבדת ללא התעמרויות מוטלת על המעסיק

התעמרות בעבודה יכולה להתרחש על ידי מעסיק אך גם על ידי עמיתים לעבודה. גם אדם שאינו מועסק במקום העבודה אך נמצא בקשרי עבודה עם עובד יכול להתעמר בו. למעסיק אסור להתעמר בעובד ועליו לספק לו סביבת עבודה השומרת על כבודו כאדם. האחריות על סביבת עבודה מכבדת ללא התעמרויות מוטלת על המעסיק.

האיסור על התעמרות בעבודה נובע מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חובת תום הלב המוגברת בדיני עבודה וחובת המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה הוגנת ובטוחה. עובד שחש כי הוא סובל מהתעמרות בעבודה יכול להגיש תביעה משפטית בבית הדין לעבודה נגד המעסיק. הפיצוי בשל התעמרות בעבודה יכול לכלול פיצוי בגין נזק ממוני, נזק שאינו ממוני ופיצוי עונשי הנועד להרתעה.

אלימות מילולית ברשת

בריונות ברשת כוללת בתוכה אלימות מילולית, כולל איומים, לשון הרע, הפצעת שמועות, הטרדה, השמצה, התלהמות, חרם, הולכת שולל וטוקבקים פוגעניים. פלטפורמות חברתיות מאפשרות דיווח על תכנים פוגעניים ואף חסימה של משתמשים אלימים כך שלא יוכלו לפנות לקורבן. 

בריונות ברשת שונה במידה רבה מהטרדה ובריונות במרחב הפיזי ויש לה השלכות רבות. בריונים ברשת יכולים להשתמש במגננת האנונימיות ובמרחק מהקורבן על מנת לפגוע בו באופן חסר עכבות, מה שלא היה מתאפשר אם הפוגע והקורבן היו באותו חלל. הקורבן נותר במצב של חוסר מפלט – בריונות רגילה שמורה למרחב הפיזי בבית הספר למשל, אך כעת היא עוקבת אחרי הקורבן גם לביתו ונמצאת תמידית בטלפון החכם שבידו, כאשר היא צוברת תאוצה רבה ומגיעה למספר רב של אנשים. בישראל, אין חקיקה ספציפית נגד אלימות מילולית ובריונות ברשת אלא חוקים הנוגעים למעשי בריונות ברשת שנכללים בתוכם. למשל, חוק הגנת הפרטיות התשמ״א, חוק איסור לשון הרע וחוק מניעת הטרדה מאיימת.

אלימות מילולית נגד נשים

נשים נתונות לסוגים רבים של אלימות הנקראת גם אלימות מגדרית. זוהי תופעה אוניברסלית ושכיחה שעשויה לנבוע מתפיסה של עליונות, שנאת נשים וזכאות. אלימות נגד נשים יכולה להתבטא כאלימות פסיכולוגית כולל הפחדות, איומים, ביקורת וגנאי, אלימות מינית כולל סחיטה, כפייה, ביזוי, הטרדה וגנאי. אחת מהצורות הנפוצות והעיקריות של אלימות כלפי נשים היא אלימות מינית.

אלימות מינית מילולית

• הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובזכותו לשוויון.
• חיזור הופך להטרדה מינית שהיא אסורה על פי חוק רק בנסיבות שבהן הוא נעשה תוך כדי ניצול מרותו של המחזר, ניצול יחסי תלות, חינוך או טיפול.
• בנוסף, אם קיימת הבעה גלויה וברורה של אי רצון בהמשך החיזור, ההתקרבות או ההתייחסות של הצד המטריד – ההתנהגות החיזורית עלולה להפוך לעבירה.
• התייחסויות והצעות חוזרות המכוונות לאדם מסוים בקשר למיניותו, לאחר שאותו אדם הראה שאינו מעוניין בהתייחסויות והצעות אלו מהוות הטרדה מינית.
• אמירות מבזות ומשפילות בעלות אופי מיני הן אמירות הכוללות התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, כולל נטייתו המינית. אמירות יכולות להיחשב להטרדה מינית של אדם אף אם ההתייחסות המבזה לא כוונה דווקא אליו, למשל ״כל הנשים אוהבות לתת״.
• סחיטה באיומים היא בעלת אופי מיני כאשר המעשה שאדם נדרש לעשותו במסגרת הסחיטה הוא מעשה בעל אופי מיני. למשל, "אם לא תסכימי שאנשק אותך, אפטר אותך״. 

בצה"ל, ניתן לקבול גם על אמירות גזעניות נגד חיילים ועל כל אמירה שמטרתה לפגוע בכבודו ובנפשו של החייל

אלימות מילולית בצה''ל

חיילים בשירות סדיר ומיועדים לשירות ביטחון (מלש״בים) יכולים להגיש קבילה לנציב קבילות החיילים במקרים שבהם התרחשה פגיעה בזכויותיהם. נושא לקבילה הוא מעשה, כולל מחדל (אי עשייה) והשתהות בביצוע מעשה, שמתקיימים בו שלושת התנאים הבאים:

• הוא פוגע במישרין בחייל או מונע ממנו טובת הנאה.
• הוא נוגע לסדרי השירות, תנאי השירות או למשמעת.
• מתקיימת בו לפחות אחת מהאפשרויות הבאות:
• הוא מנוגד לחוקים או לפקודות הצבא או שהוא חסר סמכות חוקית.
• יש בו משום נוקשות יתרה.
• יש בו משום אי-צדק בולט.

למשל, חייל שמפקדו התעמר בו בנוקשות, קילל, ביזה או השפיל אותו. ניתן לקבול גם על אמירות גזעניות נגד חיילים ועל כל אמירה שמטרתה לפגוע בכבודו ובנפשו של החייל.

הטרדה מאיימת מוגדרת בחוק כהטרדה בכל דרך שהיא, והיא כוללת גם התייחסות לאלימות מילולית: איומים, איומים של הפוגע על פגיעה בעצמו או בנפגע, יצירת קשר עם הנפגע ואף פגיעה בשם הטוב של הנפגע

חוק נגד אלימות מילולית

בישראל קיים צו למניעת הטרדה מאיימת שמטרתו לאפשר לקורבנות של הטרדה, איומים ופגיעה מילולית לפנות לבית המשפט ולהגיש בקשה להוצאת צו למניעת הטרדה. הטרדה מאיימת מוגדרת בחוק כהטרדה בכל דרך שהיא, והיא כוללת גם התייחסות לאלימות מילולית: איומים, איומים של הפוגע על פגיעה בעצמו או בנפגע, יצירת קשר עם הנפגע ואף פגיעה בשם הטוב של הנפגע.

צו למניעת הטרדה מאיימת בא למנוע הטרדתו של אדם בידי אדם אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, אשר פוגעת בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של אדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו. בית המשפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, או כשהמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון.

תלונה על אלימות מילולית

תלונה על אלימות מילולית תלויה בקונטקסט:

• במקרה של אלימות במשפחה כלפי קטינים או חסרי ישע, יש לדווח למשטרה במוקד 100 או למחלקה לשירותים חברתיים.
• במקרה של התעמרות במקום העבודה, עובד יכול להגיש תביעה משפטית בבית הדין לעבודה נגד המעסיק.
• במקרה של הטרדה מאיימת, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת, שמטרתו למנוע הטרדתו של אדם בידי אדם, בכל דרך, כולל נקיטת איומים.
• במקרה של התעללות נפשית בתוך המשפחה, ניתן לגשת לבית המשפט ולהוציא צו הגנה למניעת אלימות במשפחה נגד האדם המתעלל, שימנע ממנו להמשיך להטריד, להתקרב למקום מגוריו של הנפגע ויגביל את צעדיו על ידי מספר תנאים ואיסורים שבית המשפט יקבע.

שאלות ותשובות

מהי אלימות מילולית? אלימות מילולית היא אמירה שלילית הנאמרת לאדם. לעתים היא יכולה להתבטא בקללות, בקריאה בשמות, באמירות מעליבות ועוד. כאשר אדם מתעמר באדם אחר, צועק עליו, נותן לו פקודות, מאיים עליו, משפיל אותו, בז לו או מתעלם ממנו – הדבר נחשב לאלימות מילולית.

איך להתמודד עם אלימות מילולית? התמודדות עם אלימות מילולית תלויה בקונטקסט, למשל קורבן של התעמרות בעבודה יכול להגיש תביעה משפטית בבית הדין לעבודה נגד המעסיק. אדם שסבל מאיום מטריד יכול להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת בבית המשפט על מנת למנוע את המשך ההטרדה, חייל שסבל מאלימות מילולית יכול להגיש קבילה לנציב קבילות החיילים בנושא.

איך לזהות אלימות מילולית? מטרת השימוש באלימות מילולית היא להשפיל, להעליב, לבזות ולהקטין אדם, אך גם לגרום לו להגיע למצבים שהוא אינו מעוניין בהם כמו במקרה של איום וצעקה. מלבד קללות, מילות גנאי ועלבון, גם שתיקה, צעקה או איום יכולים להוות אלימות מילולית. 

 צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק