עיקרי הדברים:
- שר המשפטים הנכנס יריב לוין הציג את הרפורמה המשפטית שלו, שכוללת את פסקת ההתגברות; החלפת שני שופטים בפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים והענקת סמכות להעסקת יועץ משפטי לכל שר.
- חששות בציבור מפני מה שמכונה "מהפכה משפטית" וההשלכות שלה על מערכת המשפט והאזרח הקטן.
- תגובות סוערות בעקבות ההודעה על הרפורמה המשפטית עקב הסמיכות למינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר, למרות עברו כעבריין מורשע.
________________________________________
שר המשפטים הנכנס יריב לוין הטיל אמש (ד') פצצה פוליטית, משפטית וחברתית: במסיבת עיתונאים הודיע השר לוין על רפורמה שתשנה את דרך קבלת ההחלטות בממשלה, את אופן העבודה של בתי המשפט ותחליש, קרוב לוודאי, את בית המשפט העליון.
ארבעת החידושים העיקריים, במה שכבר קיבל את הכינוי "רפורמת המשילות", הם:
- פיסקת ההתגברות - המאפשרת פסילת חוקים ללא "עין צופיה סמכותית". חוק מטלטל, שעורר דאגה וביקורת קשה מצד משפטנים רבים. לפי החוק החדש, הממשלה תוכל לפסול חוקים בבית המשפט העליון, במידה שיהיה להצבעה על כך רוב בכנסת.
- החלפה של שני שופטים בפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים בלשכת עורכי הדין.
- הממשלה תוכל למנוע מבג"ץ לבטל החלטות ממשלתיות בעילה של חוסר סבירות.
- השרים יהיו אחראים על מינוי היועץ המשפטי במשרדם, העסקתו או פיטוריו.
השר לוין: "השופטים לא יבחרו את עצמם"
שר המשפטים ספג ביקורת קשה על הרפורמה, הן בגלל השינוי העמוק שהיא מחוללת במערכת משפט מאוזנת והן בגלל התזמון החשוד של הודעתו – ביום שלפני הדיון בבג"ץ בנושא מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר, למרות עברו כעבריין מורשע. במסיבת העיתונאים שכינס השר לוין, הוא הגיב לדברים ואמר: "כמי שגדל על ברכי מנחם בגין, אני מאמין שיש שופטים בירושלים, אבל יש גם כנסת וממשלה בירושלים. המהפכה החוקתית של מערכת המשפט דרדרה את האמון במערכת לשפל מסוכן, פגעה בדמוקרטיה ובמשילות. אנשים שלא בחרנו מחליטים עבורנו. הגיע הזמן לפעול".
כמו כן, התייחס השר לוין להחלפה של שני שופטים בשני פוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים, וקרא להם "נציגי ציבור"': "השופטים לא יבחרו את עצמם. שלושה מכל רשות יעשו זו. במקום נציגי עורכי הדין - שני נציגי ציבור שימנה שר המשפטים. יהיה גם שימוע פומבי למועמדים לבית המשפט העליון".
השר לוין הציב רף של 61 חברי כנסת כרוב להתגברות, בעוד השופט אהרון ברק הציע רוב של 70 או 80 ח"כים, שיוכלו להתגבר על בג"ץ
פיסקת ההתגברות ככוח פוליטי
האם חוק פיסקת ההתגברות, שמשפטנים בישראל טוענים כי הוא מסוכן ועלול לגרום לאיבוד בלמים במערכת המשפטית, אכן צריך להדיר שינה מעינינו?
פיסקת ההתגברות נשענת על הצעה ישנה של השופט אהרון ברק בממשלת רבין, שטען בסדרת ראיונות שנתן לאריאל בנדור וזאב סגל שיצאו לאור בספר "עושה הכובעים' (כנרת זמורה ביתן 2009, עמ' 140): "אם רוצים חוקה, צריך פשרה… המחיר שאני מוכן לשלם הוא קודם כל בפסקת התגברות, שתאפשר לכנסת בתנאים מיוחדים להתגבר בחוק רגיל על הוראות החוקה…הכנסת, בהיותה מודעת שחוק שחשוב לה מאוד לחוקק פוגע בזכות חוקתית, יכולה לחוקק חוק כזה ברוב מיוחס ולתקופה מסוימת, כלומר, שהחוק יהיה זמני. אני מאוד בעד הדבר הזה…".
אז הליכוד נשען על שופט דגול, אך בשינוי "קל": השר לוין הציב רף של 61 חברי כנסת כרוב להתגברות, בעוד השופט אהרון ברק הציע רוב של 70 או 80 ח"כים, שיוכלו להתגבר על בג"ץ. הרף של לוין מן הסתם יהיה שמיש יותר ובעל פוטנציאל להכרעה.
הטענה המרכזית נגד פיסקת ההתגברות היא, כפי שטענה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בשנת 2018 בתשובה להצעה של בצלאל סמוטריץ', שהחוק בא בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. במילים אחרות: משמעות החוק היא שבית המשפט מוגבל ביכולת שלו להגן על הזכויות של האזרח הקטן. החשש העיקרי של מתנגדי פיסקת ההתגברות הוא שהפוליטיקאים ינצלו זאת כדי להקים לעצמם עולם משפטי חלופי, עם מערכת חוקים שכל מטרתה היא אחת – להיטיב איתם ולשרת את המטרות הפוליטיות שלהם.
השר לוין טען במסיבת העיתונאים כי הרפורמה לא קשורה ולא נעשתה לצורך מינויו של דרעי וגם לא עבור משפט נתניהו
יאיר לפיד: "הם מאיימים להרוס את כל המבנה החוקתי של מדינת ישראל"
עוד לפני מסיבת העיתונאים המדוברת, צייץ בטוויטר ראש האופוזיציה ויו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד: "לא רק שנאבק בכל דרך אפשרית נגד כל אחד ואחד מהצעדים שיריב לוין יכריז עליהם הערב, אני מודיע מראש שנבטל אותם ביום שנחזור לשלטון. מי שמבצע מהפכה חד צדדית לשיטת המשטר בישראל, צריך לדעת שאנחנו לא מחויבים לה בשום צורה שהיא".
בתום מסיבת העיתונאים הגיב לפיד לדבריו של השר לוין ואמר: "כמו כנופיה של עבריינים, יום לפני הדיון בבג"ץ על חוק דרעי, הממשלה שמה על השולחן אקדח טעון. מה שיריב לוין הציג היום זה לא רפורמה משפטית, זה מכתב איום. הם מאיימים להרוס את כל המבנה החוקתי של מדינת ישראל".
במענה לדברים אמר השר לוין כי הרפורמה לא קשורה ולא נעשתה לצורך מינויו של דרעי וגם לא עבור משפט נתניהו - "הרפורמה שלי לא נוגעת לגופו של אדם". הוא גם התייחס לסוגיית היועצים המשפטים בלשכות והסמכות של השרים לבחור א לפטר אותם: "לא עוד כפיפות של הממשלה לדרג לא נבחר. היועצים המשפטיים, כשמם כן הם - יועצים ולא מחליטים".
"הרפורמה לשיפור מעמדם של חברי הממשלה החדשה"
לאחר מסיבת העיתונאים נשמעו התנגדויות רבות, לא רק מצד האופוזיציה אלא גם בתקשורת, במערכת המשפט ובציבור הרחב כפי שהתבטא ברשתות החברתיות. המתנגדים טוענים כי הרפורמה לא נועדה לרווחת תושבי ישראל אלא אך ורק לשיפור מעמדם של חברי הממשלה החדשה וקשורה לצורך של חבריה לבטל את משפטו של נתניהו וכדי לאפשר את מינויו של דרעי לשר.
יוסי ורטר מעיתון הארץ ציין כי "השינויים במערכת המשפט שהציג אתמול שר המשפטים יהפכו את הממשלה לחסרת מעצורים. שניים מהם מתייחסים במישרין לסוגיית דרעי והופכים את הדיון היום בבג"ץ על פסילתו האפשרית לאקדמי בלבד. הצעד הבא הוא ביטול משפט נתניהו". עוד ציין ורטר כי "12 שעות לפני הדיון בבג"ץ בעניינו של העבריין הסדרתי השר אריה דרעי הזדרז הקונסיליירי הוותיק שעלה לגדולה, וכמנהג החבר'ה הטובים במאפיה שיגר איום מפורש לעבר השופטים: כבודכם יכולים לקפוץ לנו".
כותרת אחרת, של איתמר לוין מניוז1 היתה: "המהפכה של לוין: מדמוקרטיה לדיקטטורה". ח"כ בוגי יעלון סיכם זאת כך: "זהו יום שחור למדינת ישראל".
בתמונה למעלה, שר המשפטים יריב לוין. צילום: דוד כהן/ שאטרסטוק
