חוק שלילת אזרחות למחבלים – מה אנחנו יודעים עליו?

עיקרי הכתבה: 

• חגיגות שחרורו של המחבל כרים יונס עוררו זעם רב, שהוביל למהלך של קידום החוק לשלילת אזרחות למחבלים. 

• הצעת החוק קיימת כבר כמה שנים, אך נראה שרק כעת הבשילו התנאים המשפטיים והפוליטיים להעבירו והחוק עבר בקריאה טרומית ברוב מכריע של 71 ח"כים אל מול תשעה. 

• למעשה חוק שלילת אזרחות למחבלים כבר קיים, אך אינו כולל ניתוק תושבות, סעיף שאותו דורשים חברי הכנסת לכלול עתה.
  _________________________________________________________ 

החוק לשלילת אזרחות של מחבלים המקבלים תגמול עבור פעילותם עבר היום ברוב גדול בכנסת בקריאה טרומית. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה אף התבטא בעניין ואמר כי איננו זוכר הסכמה רחבה כל כך. "זהו פתח לתקווה שאפשר גם אחרת". יו"ר הכנסת אף הביע אופטימיות לגבי ההסכמה הרחבה שהיתה ואמר כי אולי זו ההוכחה שאפשר גם אחרת. "ניתן להתווכח - אבל כולנו עם אחד". 

ואכן, בהסכמה גורפת וחריגה בימים מתוחים אלו, גם חלקים משמעותיים מהאופוזיציה תמכו בחוק שאוחד למעשה ממספר הצעות שהוגשו בעבר על ידי ח"כים רבים מכל חלקי הבית - כמו שמחה רוטמן, זאב אלקין, מאיר כהן, שרן השכל ועוד להצעת חוק אחת שמטרתה לקבוע כי תשלל אזרחותו של מחבל שביצע פעולת טרור אשר תוגמלה על ידי הרשות הפלסטינית. בהצעת החוק הנוכחית נכתב בין היתר כי ,אנשים רבים שמחזיקים באזרחות או תושבות ישראלית מקבלים בימים אלה ממש, משכורות חודשיות מאת הרשות כשכר ותגמול בעד ביצוע מעשי טרור...". 

הצעות החוק השונות בעניין צברו תאוצה בימים האחרונים בעיקר על רקע חגיגות השחרור של המחבל כרים יונס, ששוחרר לביתו אחרי 40 שנה בכלא לאחר רצח חייל. החגיגות הציתו את זעמם של אנשים רבים, ובראשם ח"כ אופיר כץ, יו"ר הקואליציה. התגובה שלו לחגיגות היתה לקדם בחקיקת בזק את חוק שלילת אזרחות למחבלים, שמקבלים כסף מהרשות הפלסטינית. בדבריו באולפן של איילה חסון ברשת 13, התייחס ח"כ כץ להדים הרבים שעוררו מסיבות השחרור לכבודו של יונס.

 "הזדעזענו והתהפכה לנו הבטן לראות את החגיגות האלה", אמר. "באמת אני לא יודע איזה אנשים חוגגים שחרור של אדם שרצח בדם קר חייל, רק בגלל שהוא יהודי ולבש את מדי צה"ל, ועוד הוא מגיע לכפר שלו ומתקבל בחגיגות של שירה, ממתקים, ילדים שם רוקדים כאילו ככה אמורים לקבל את פניו של רוצח".

ח"כ כץ הוסיף: "זה מאוד כאב לי ולמשפחות השכולות שאני בקשר איתן, והגיע הזמן לעשות מעשה. עכשיו יש לנו סוף סוף את הרוב בכנסת לעשות את המעשה, ואותם מחבלים ארורים, תושבי ישראל, שישבו בכלא או עומדים לשבת בכלא ומקבלים כסף מהרשות הפלסטינית - מה שמראה על הזיקה שלהם לרשות, לא יישארו פה. הם יכולים ללכת לחיות בעזה, יכולים ללכת לחיות ברמאללה, לא במדינת ישראל".

לשאלתה של חסון, אם הוא ישלול מהם את האזרחות, ענה כץ שגם בית המשפט קבע שברגע שיש זיקה, כלומר ברגע שמחבלים מקבלים כסף מהרשות בזכות כך שהם רצחו יהודים, "אז הם צריכים ללכת ולחיות ברשות הפלסטינית, לא איתנו. ומה שמיוחד במהלך הזה", הוא הוסיף, "זו ההסכמה הרחבה שהוא קיבל בכנסת".

למרות שנראה שיש הסכמה רחבה כלפי המהלך הזה גם מהאופוזיציה, יש לו גם מתנגדים, בעיקר חברי כנסת ערבים – ח"כ אחמד טיבי הודיע שלא סביר בעיניו שחגיגה מובילה לשלילת אזרחות.

בשנת 2014 הציע ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי לשלול אזרחות מכל מי שנתפס בפעילות טרור, כולל יידוי אבנים

חוק שלילת אזרחות למחבלים – תמיכה רחבה של חברי הכנסת

חוק שלילת אזרחות למחבלים הנוכחי, שהגו במקור חברי הכנסת אורית סטרוק מהציונות הדתית ואבי דיכטר מהליכוד, נראה כיום כבעל סיכוי רב יותר להתקבל, בעיקר בזכות ההסכמה הרחבה של יותר ממאה חברי כנסת למהלך.

יש לציין שהחוק עלה בפעם הראשונה בשנת 2008 על ידי חבר הכנסת אברהם מיכאלי, שהציע שלילת אזרחות למחבלים ושלילת תושבות קבע למחבלים ולמשפחותיהם, הצעה שלא הבשילה לחוק. בשנת 2014 מוטי יוגב מהבית היהודי הציע שלילת אזרחות מכל מי שנתפס בפעילות טרור, כולל יידוי אבנים. יוגב אמר שלא ייתכן שמחבל שביצע פעולת טרור על רקע לאומני נגד אזרחי מדינת ישראל ימשיך ליהנות ממנעמי אזרחותו הישראלית, ממענקי ביטוח לאומי ועוד.

כאמור, למרות שהצעת החוק עולה מדי פעם, עד כה היא מעולם לא הבשילה הלכה למעשה.

נכון לעכשיו, ניתן לשלוח אזרחות מכל אזרח שהורשע במעשי טרור אך לא ניתן למנוע ממנו את התושבות שלו,

מה אומר החוק היבש?

משנת 2008, המדינה רשאית לבטל אזרחות של אזרח ישראלי, על בסיס שתי עילות: 

• אם אדם שיקר במטרה לקבל אזרחות והציג מסמכים מזויפים שכביכול מקנים לו זכות להיות אזרח (למשל, אזרח זר שמתחתן עם אזרח ישראלי במה שמתברר כנישואים פיקטיביים). 

• אם אדם הואשם בפעילות טרור, בגידה, ריגול או תושבות באחת ממדינות האויב כמו איראן, אפגניסטן, לבנון, לוב, סוריה, עיראק, פקיסטן ותימן.

שלילת האזרחות לא נעשית באופן מיידי אלא מותנית במספר שלבים, כמו פנייה של שר הפנים לבית המשפט לעניינים מנהלתיים, ואישור של היועץ המשפטי לממשלה. החוק החדש, אם יעבור, יעקוף את הביורוקרטיה ולמעשה ייחשב לחוק חדש.

בשנת 2019 הושגה מסגרת חוקית לשלילת אזרחות מישראלים שמקבלים כספים מהרשות הפלסטינית, כך שנכון לעכשיו, ניתן לשלוח אזרחות מכל אזרח שהורשע במעשי טרור אך לא ניתן למנוע ממנו את התושבות שלו, שמאפשרת לו להישאר במדינת ישראל. במידה שהחוק לשלילת אזרחות למחבלים אכן יעבור במלואו כפי שמבקשים כץ, סטרוק ודיכטר, למחבלים לא תינתן עוד אפשרות להתגורר בשטחי מדינת ישראל.

מהי עמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו?

עד כה, רוה"מ נתניהו תמך בהצעת החוק לשלילת אזרחות וניתוק תושבות למחבלים, בין אם הוא היה בקואליציה ובין אם הוא ישב באופוזיציה. למעשה, החוק עלה גם בתקופת כהונתו כראש ממשלה בקדנציה הקודמת שלו, אך כאמור, לא נגמר בחקיקה.

ומה עכשיו?

לאחר שהחוק עבר בקריאה טרומית, ימהרו יוזמיו להגישו למליאת הכנסת לאישורו בשלוש קריאות. על פי היקף ההיענות, החוק צפוי לעבור בקרוב, בקלות רבה ועם התנגדות של הסיעות הערביות בעיקר. 

תמונה ראשית: אסירים פלסטינים משוחררים מהכלא הישראלי. צילום ארכיון: ChameleonsEye/ שאטרסטוק