עיקרי הראיון:
- מחאת הגלימות השחורות, במסגרתה יצאו בכירי עורכי הדין בישראל נגד הכוונה להעביר בכנסת חוקים שיפגעו בדמוקרטיה הישראלית, היא התארגנות נדירה ויוצאת דופן.
- עורך דין צבי בר נתן, מיוזמי המחאה ומראשי מטה המאבק, אומר שמטרתו של שר המשפטים יריב לוין היא לתת בידי הממשלה כוח בלתי מוגבל וכי מדובר בסכנה ממשית להמשך קיומה של ישראל כדמוקרטיה שוויונית, הדואגת לזכויות האדם.
- "אנחנו נלך הכי רחוק שאפשר", אומר עורך דין צבי בר נתן, ומדגיש שכל המגזרים במשק חייבים להצטרף למחאה לפני שיהיה מאוחר.
____________________________________________________
"כל המגזר העסקי, ההסתדרות, ההייטק והאוניברסיטאות – כולם צריכים להצטרף למאבק, כי כולם ייפגעו", אומר ל"זאפ משפטי"' עו"ד צבי (צביקה) בר נתן (בתמונה הראשית. צילום: אופיר אייב), מבכירי עורכי הדין בארץ, סגן יו"ר הפירמה גולדפרב זליגמן, שבה הוא מכהן כראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית והינו בין מובילי מחאת הגלימות השחורות. "בית המשפט מגן על החלשים. החזקים ידעו תמיד להגן על עצמם".
במסגרת מחאת הגלימות השחורות, הכריזו עורכי דין בכירים מהמגזר הפרטי על מאבק נגד כוונות הפוליטיקאים להרוס את המערכת המשפטית בישראל וקראו למגזר העסקי להצטרף אליהם. לדברי עו"ד בר נתן, מיוזמי המחאה, אומר שמדובר בחוקים שמטרתם לתת כוח בלתי מוגבל בידי הממשלה, כוח שיפגע בכל אחד ואחת מאיתנו.
"אם מחר תחליט הממשלה, או הכנסת, לקצץ בקצבאות זקנה, או בקצבאות לנכים, כדי להעביר את התקציבים האלה למקומות אחרים – למקורבים, לחרדים, להתנחלויות, למי שנמצא בשלטון – לא יהיה לחלשים למי לפנות"
"אנחנו רואים חובה להיאבק נגד חיסול המשטר הדמוקרטי בישראל. הבסיס של משטר דמוקרטי הוא פיזור הכוח. לצורך כך יש הפרדת רשויות, ובישראל יש שלוש רשויות. הרשות המבצעת – הממשלה, הרשות המחוקקת, הכנסת, והרשות המבקרת, המשפטית. בפועל הכנסת נשלטת על ידי הממשלה, לכן רק הרשות המבקרת יכולה להגביל את הכוח של הממשלה ולבקר אותו". הוא מסביר.
"המטרה היא שלא יהיה כוח בלתי מוגבל בידיים של אף אחד, כדי להגן על זכויות האדם. הממשלה ממילא שולטת בכנסת. מה שמציע השר לוין נועד על מנת לפרק את הרשות המבקרת מכוחה. פיסקת ההתגברות, פירושה שבית המשפט העליון לא יוכל לעסוק בסבירות של החלטות רשות שלטונית כלשהי".
הדיון בנושאים כמו פיסקת ההתגברות ועילת הסבירות עוברים, לעתים קרובות, מעל לראשם של רוב האנשים שאין להם הכשרה משפטית. אולם, עו"ד בר נתן מסביר שאלה נוגעים לכל אחד ואחת במדינה ומציג דוגמאות להשלכות של ביטול עילת הסבירות. "נאמר שמשפחה דתית שהבת שלהם לא מתקבלת לאולפנה מטעמים של גזענות או מטעמים אחרים. כיום, המשפחה יכולה לפנות ולבקש סעד מבית המשפט, ובג"ץ יכול לקבוע שההחלטה לא לקבל אותה איננה סבירה. אם תתקבל פיסקת ההתגברות – לא יהיה ניתן לעשות זאת. עוד דוגמה יכולה להיות מקום עבודה שמסרב לקבל עובד להט"ב. גם לו לא יהיה לו למי לפנות".
לביקורת השיפוטית, מסביר עו"ד בר נתן, יש השפעה גם בעולם. "כיום, חיילי צה"ל שנוסעים לחו"ל מוגנים מפני העמדה לדין בהאג בזכות העובדה שיש לנו רשות שופטת חזקה. מדובר על עקרון שנקרא עקרון המשלימות. כלומר, אם במדינה יש מערכת משפטית חזקה, ששומרת על הכללים הדמוקרטיים, האג לא מתערבים. בעתיד, אם ההחלטות הללו יתקבלו – כל חייל צה"ל שצולם, או ששמו ידוע, עלול להיעצר עם נחיתתו בארץ זרה ולהישפט על ידי בית הדין לפשעי מלחמה בהאג".
דוגמה נוספת שהוא מציג: "אם מחר תחליט הממשלה, או הכנסת, לקצץ בקצבאות זקנה, או בקצבאות לנכים, כדי להעביר את התקציבים האלה למקומות אחרים – למקורבים, לחרדים, להתנחלויות, למי שנמצא בשלטון – לא יהיה לחלשים למי לפנות. זהו חיסול מוחלט של הדמוקרטיה", מדגיש עו"ד בר נתן. "חשוב להדגיש שמי שייפגעו הם החלשים – העניים, החולים, הקבוצות החלשות במדינה. העשירים והחזקים יידעו לשמור על עצמם ולהגן על עצמם. אבל החלשים, שרבים מהם הצביעו עבור המפלגות שנמצאות כרגע בשלטון, דווקא הם ייפגעו ולא יהיה מי שיגן עליהם מפני עריצות השלטון", הוא מזהיר.
יש מי שטוענים שמדובר במי שהתרגלו שהכוח בידיהם והם מוחים על הכוונה להחליש את כוחם. הטיעון הוא שדווקא הרשות השופטת צריכה מי שיבקר אותה ויגביל את כוחה.
"יש כל מיני טיעונים ועל כל טיעון אפשר לדון", אומר עו"ד בר נתן. "מובן שאפשר וצריך לשנות ולתקן. אפשר להקים ולחזק גופים שיבקרו את המערכת השיפוטית, אבל זה לא המצב כרגע. כרגע הרצון של שר המשפטים הוא לחסל את הביקורת השיפוטית", הוא מתרעם.
על אף התגייסותם של רבים למחאת הגלימות, יש עורכי דין שאינם שותפים לדעתך.
"יש כמובן מתנגדים. חלק בגלל בורות, בגלל שאינם מבינים את המשמעות האמיתית של ההצעות הללו, חלק מסיבות אחרות".
אני מאמין שאין לנו ברירה אלא להיאבק, ואני חושב שכולם צריכים להיות שותפים למאבק הזה על דמותה של מדינת ישראל"
האם ייתכן ששר המשפטים אינו מבין את ההשלכות של מימוש הצעותיו?
"כמובן שלא. לוין חושב ששלטון דיקטטורי של הרשות המבצעת, שמעניק לה כוח בלתי מוגבל – זה מה שרצוי. הוא כנראה לא מסתכל מספיק רחוק ולא חושב על היום שבו הכוח לא יהיה בידיו". עו"ד בר נתן מבקש להסביר: "כשבודקים חוק, אחד מהעקרונות השולטים הוא עיקרון הבערות. המשמעות היא שאתה צריך לדמות לעצמך שאינך יודע האם אתה חזק או חלש, האם אתה עשיר או עני, האם אתה שייך למיעוט או לרוב, אם אתה גבר או אישה - אתה צריך לשאול את עצמך מה היית רוצה שיהיה, אתה צריך לתאר לעצמך מה יקרה כשמישהו אחר יחזיק בידיו את הכוח".
לדבריו, "אין שום דבר פוליטי במאבק הזה. אני מציע לכל מי שאומר כך לבדוק מה אמר בגין, מה אמר ז'בוטינסקי, איך הם ראו את צורת המשטר במדינה דמוקרטית. בימינו, לצערי הליכוד כבר איננה אותה מפלגה אלא זהו גוף ששבוי בידיו של מי שמואשם בפלילים. למעט מדינות שבהן לא ניתן לומר שיש דמוקרטיה – כמו הונגריה, פולין ותורכיה – אין בעולם המערבי אח ורע למדינה שמתנהלת ללא חוקה וללא ביקורת סבירות של מערכת המשפט".
כמי שהיה בין היוזמים של מחאת הגלימות השחורות, עו"ד בר נתן מבטיח שהם ילכו הכי רחוק שאפשר, אבל מדגיש שאם ארגונים וגופים אחרים לא יצטרפו למחאה, היא לא תצליח.
"אני חושב שעורכי הדין לבדם לא יוכלו להצליח במאבק. כל המגזר העסקי, ההסתדרות, עולם ההייטק – כולם צריכים להיכנס להשבתה כי כולם ייפגעו. הסטודנטים, האוניברסיטאות, קצינים בצה"ל – כולם. לא מדובר בקבוצות של אליטות שדואגות לעצמם", הוא מדגיש ומוסיף: "נראה מה יקרה כאן כאשר כל מי שאומרים עליו שהוא אליטה ייפגע וילך. מי ייכנס מתחת לאלונקה? מי יפרנס את החלשים? מי ידאג להם? אני מאמין שאין לנו ברירה אלא להיאבק, ואני חושב שכולם צריכים להיות שותפים למאבק הזה על דמותה של מדינת ישראל".
בתמונה, עו"ד צביקה בר נתן. צילום: אופיר אייב/ פירמת גולדפרב זליגמן
