קיים מיתוס נפוץ שרווח בקרב אוכלוסיית בעלי העסקים, שחשוב לנפץ אותו, כיוון שיכולה להיות לו השפעה מכרעת על המשך חיי העסק שלהם: בעלי עסקים רבים שנקלעים לחובות לספקים, לרשויות מס ולבנקים, בטוחים שלא ניתן לקבל הפטר מהחובות לרשויות המס, מאחר שמדובר בחובות למדינה. מתוך המחשבה הזאת, כאשר בעלי עסקים אלה לא מצליחים לעמוד בחובותיהם וקורסים כלכלית, הם מיד פונים ומשלמים את החובות לרשויות המדינה, ורק אז הם נפנים להליך חדלות פירעון לצורך הסדרת יתר חובותיהם.
מדובר במחשבה מוטעית, כך מסביר עו"ד פארס ג'בילי, מומחה להליכי חדלות פירעון. "מבחינה משפטית, אפשר לנהל הליך חדלות פירעון גם בגין חובות לרשויות המס ובסוף ההליך לקבל הפטר מחובות אלה", הוא אומר. "אבל לא רק שאנשים חושבים שאי אפשר לקבל הפטר מחובות לרשויות המס, רבים חושבים שכל עוד ישנם חובות לרשויות המס, אי אפשר לנהל הליך חדלות פירעון כלל. אבל המציאות היא שבהתאם לחוק, אפשר לנהל הליך חדלות פירעון ולקבל הפטר כמעט מכל החובות".
עו"ד ג'בילי מסביר כי על פי סעיף 175 לחוק חדלות פירעון, מוחרגים רק שלושה סוגי חוב שמהם לא ניתן לקבל הפטר: חוב מזונות, חובות עונשיים כמו קנסות וחובות שנוצרו במרמה. "מכאן יוצא כי החוק אינו מחריג חובות שנוצרו אגב ניהול העסק לרשויות המס", הוא אומר. "לכן, חשוב מאוד לדעת שאם העסק נכנס לקשיים כלכליים וצבר חובות מול מס הכנסה, ביטוח לאומי או מע"מ, יש אפשרות לנהל הליך חדלות פירעון. זה נושא שחשוב להכיר, ואם עסק נקלע לחובות כאלה רצוי להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום לפני תשלום החובות, שכן ייתכן מאוד שאותו עסק יוכל לפתוח בהליך ולקבל הפטר גם עבור חובות אלה".
בתקופת הקורונה עסקים רבים נקלעו לקשיים, ומי שהצליח לעבור את התקופה הזאת וחזר להיות רווחי, קיים סיכוי גבוה שהממונה יאפשר לו לנהל הליך חדלות פירעון בגין החובות הישנים שהעסק צבר ובמקביל להמשיך לנהל את העסק
הליך חדלות פירעון לא מחייב סגירת העסק
מיתוס נוסף שחשוב לנפץ הוא התפישה הנפוצה כי הליך חדלות פירעון מחייב את סגירת העסק. "לא רק שזה לא מחויב המציאות, אלא שבמקרים מסוימים החוק אפילו מאפשר לחייבים להמשיך לנהל אותו העסק שנקלע לקשיים במסגרת הליך חדלות פירעון", אומר עו"ד ג'בילי.
"לא מזמן הגיע למשרדי בעל עסק שצבר חובות בסך כמעט ארבעה מיליון שקל, כתוצאה מכך שבתקופה מסוימת הוא פתח כמה סניפים שלא היו רווחיים. בהמשך הוא סגר את הסניפים ההפסדיים והמשיך לפעול רק בסניפים הרווחיים, אבל כבר הספיק לצבור חובות מול רשויות המס, ספקים ובנקים בסניפים ההפסדיים. הוא היה בטוח שיהיה חייב לסגור את העסק כולו על מנת להתחיל בהליך חדלות פירעון, אך לאחר בחינה מדוקדקת הגעתי למסקנה שניתן יהיה לקבל אישור להמשיך בניהול העסק בתוך הליך חדלות הפירעון, ואכן כך קרה".
איך מקבלים אישור כזה?
"צריך לקבל היתר מהממונה על הליכי חדלות פירעון. כאשר מצליחים להראות כי יש תועלת בהמשך ניהול העסק, כלומר אם העסק מניב רווחים מהם ניתן לשלם לנושים - לרוב הממונה יאשר זאת. זה קורה כאשר אנחנו מראים שהעסק היה בנקודה קשה, אבל הצליח להתאושש וחזר להיות רווחי. תקופת הקורונה, למשל, היא אירוע נקודתי שבו עסקים רבים נקלעו לקשיים, ומי שהצליח לעבור את התקופה הזאת וחזר להיות רווחי, קיים סיכוי גבוה שהממונה יאפשר לו לנהל הליך חדלות פירעון בגין החובות הישנים שהעסק צבר ובמקביל להמשיך לנהל את העסק. גם במקרה של החייב הספציפי הזה, הגשנו בקשה מנומקת למתן היתר להמשיך לנהל את העסק בצירוף דו"חות כספיים שמראים שכיום מדובר בעסק רווחי שיש תועלת בהמשך ניהולו, שתואמת את האינטרסים של הנושים, והממונה אישר את הבקשה".
לפני כל פעולה - תשלום חובות או סגירת העסק - תמיד כדאי להתייעץ עם עו"ד שיידע לבחון את המצב הספציפי ולהמליץ על המשך הצעדים שייטיבו עם העסק בצורה אופטימלית
עד כמה בתי המשפט נוטים לקבל בקשות כאלו?
"הסיכוי לאישור המשך ניהול העסק במהלך הליך חדלות פירעון תלוי בעיקר בשני פרמטרים: הראשון הוא שהחובות נוצרו בתום לב ולא במרמה או הונאה, והעסק פשוט נקלע לתאונה כלכלית שעכשיו היא מאחוריו. הפרמטר השני הוא שעל פי דו"חות כספיים כיום ניתן להראות בוודאות כי העסק רווחי. הממונה על הליכי חדלות פירעון יבדוק גם את האלטרנטיבות הקיימות, כלומר מה יקרה אם לא נאפשר לחייב להמשיך לנהל את העסק.
"כשאנחנו מצליחים להראות שלחייב יש עסק רווחי שמתנהל בתום לב, שהתועלת בהמשך ניהולו גדולה מהתועלת בסגירתו, הממונה רואה את התמונה הגדולה ונוטה לאשר את הבקשה. בכל מקרה, לפני כל פעולה - תשלום חובות או סגירת העסק - תמיד כדאי להתייעץ עם עו"ד שיידע לבחון את המצב הספציפי ולהמליץ על המשך הצעדים שייטיבו עם העסק בצורה אופטימלית".
צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
