ניכור הורי הוא תופעה קשה מאוד, בה לרוב הורה אחד מונע קשר מההורה השני עם ילדו, כאשר הילדים וההורה "המנוכר" משלמים את המחיר. עו"ד דוריס מור, העוסקת גם בעבודה סוציאלית, מגשרת ומייצגת בתיקים שבהם ניכור הורי הוא תוצר של מערכת יחסים שכשלה בין ההורים והסלימה עד כדי ניתוק הילדים מההורה המנוכר. לדבריה, אפשר וחשוב לצמצם את תופעת הניכור ההורי מתוך חשיבה על טובת הילד.
כיצד בתי המשפט למשפחה מסייעים כיום בצמצום תופעת הניכור ההורי?
"כיום ישנה מודעות רבה בבתי המשפט לענייני משפחה להבטחת קשר בין ילדים לבין הוריהם. לתופעה טווח רחב של התנהגויות וצורות, כאשר הקיצונית שבהן היא ניתוק מוחלט מההורה. במקרים אלה, הקטין מנוע, מוסת ואף חדל לפגוש את ההורה המנוכר, הנותר חסר אונים. ישנן מספר דרכים לטפל בתופעה זו במסגרת משפטית ובגישה הטיפולית במשפט. כיום בתי המשפט פתוחים יותר ומאפשרים קבלת מענה מיידי להורים גם כאשר עדיין לא מתנהלת תביעה מרכזית. הדבר מאפשר להגיע לתוצאות מהירות ולחסוך סבל רב מהקטינים ומההורים".
כיום ניתנת לעורכי דין האפשרות לפנות ישירות לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל מענה מיידי במקרים המזוהים עם תופעת הניכור ההורי, וזאת עוד לפני שמתנהל תיק עיקרי
מהו הקו המקשר בין "משפט טיפולי" לבין טיפול בתופעת ניכור הורי?
"הגישה הטיפולית במשפט רואה בטובת הקטין את העיקרון המוביל ובאה לידי ביטוי במספר דרכים. הראשונה היא מתן מענה מיידי לאותם מקרים שבהם נדרשת התערבות מיידית ומניעת הסלמה, אותה 'דלת פתוחה' אשר מבוססת על 'נוהל הנשיאה' אשר פותח ב-2020 על ידי נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות. הוראות הנוהל פורסמו כחודש לאחר שעורכי דין עתרו לבג"ץ בדרישה להוציא נוהל כלל ארצי אחיד למניעת פגיעה בקשר עם אחד ההורים עקב הסתת ילדים במסגרת סכסוכי משפחה".
עו"ד מור מציינת כי "במסגרת הנוהל, ניתנת לעורכי דין האפשרות לפנות ישירות לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל מענה מיידי במקרים המזוהים עם תופעת הניכור ההורי, וזאת עוד לפני שמתנהל תיק עיקרי. הדרך הנוספת היא פנייה לעובדת סוציאלית לסדרי דין באגף הרווחה, שעשויה לקבל מענה במקרים מסוימים. כאשר יש פנייה או מינוי מבית המשפט, הטיפול מול גורמי הרווחה מזורז יותר ואף מקנה להם סמכויות".
"הדרך השלישית היא באחריותם ובהתנהלות עורכי הדין המייצגים", מסבירה עו"ד מור. "מתוקף תפקידם כמנהלי התביעות, ולא כמושאי הסכסוך, האחריות שלהם להקטין את עוצמת הסכסוך אינה פחותה מזו של לקוחותיהם. עליהם לזכור כי לאחר שהמשפט מסתיים המשפחה נשארת עם הסכסוכים והקשיים שלה, שלא לדבר על נזקים בלתי הפיכים לקטינים. 'זמן שעובר לא חוזר' אינה קלישאה במקרים הללו. לכן, לכל אחד מהמייצגים יש אחריות רבה לסייע לצדדים, להגיע להבנות ולהסכמות ולא להסלים את הסכסוך".
עו"ד מור מספרת כי "כעורכת דין אני בודקת מראש מהי עמדתו של הלקוח. אם אני מזהה שהלקוח מגיע מעמדה לוחמנית על גבם של הקטינים, לא אשתף פעולה עם הגישה הזאת. אין זה אומר שלא אלחם על ענייניהם וזכויותיהם של לקוחותיי, אך לא על גבם של הילדים. תמיד אעדיף לפתור את הסכסוך בדרכי נועם, ככל הניתן, לטובת הילדים".
התפישה המסורתית שעובדות סוציאליות מוציאות ילדים מהבית היא תפישה מיושנת מאוד וכמעט שאינה קיימת. מלבד מקרים קיצוניים שבהם עולה החשד לפגיעה פיזית ולהתעללות בילדים
מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים
הכלי הרביעי העומד לרשות הצדדים הוא מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים. "לא פעם במקרים של ניכור הורי, בית המשפט יבקש לראות תסקיר מטעם העובדת הסוציאלית לסדרי דין", מסבירה עו"ד מור. "עריכת התסקירים הללו אורכת זמן רב, עקב העומס הרב המוטל על שירותי הרווחה, כך שבממוצע מדובר על טווח של תשעה חודשים עד שנה ולפעמים ואף למעלה מזה. עבור ילד שלא רואה את אחד מהוריו מדובר בפרק זמן משמעותי ביותר, ולכן במקרים כאלה אני מבקשת מבית המשפט למנות אפוטרופוס לדין, שתפקידו לבחון את טובת הילד מנקודת המבט של הילד בלבד. בדרך זו ניתן להשיג התערבות מהירה יותר ולהגיע לתוצאות וכך לקצר את הזמנים ולראות את המצב לאשרו".
מה הם היתרונות שלך כעורכת דין וכמגשרת לענייני משפחה בעלת רקע מקצועי בעבודה סוציאלית?
"נסיוני כמגשרת וכעובדת סוציאלית מקנה לי יתרונות רבים אל מול מערכות הרווחה. אני מכירה את התהליכים ואת הנהלים באגפי הרווחה, מבינה את השפה הסוציאלית, יודעת להכין את הלקוחות שלי לקראת פגישה עם עובדת סוציאלית לצורך עריכת התסקיר, שאותו אני מכירה היטב, ובכלל עצם היותי עובדת סוציאלית ועורכת דין מקנה לי את מיומנויות התקשורת הנחוצות מאוד במצבים המורכבים שאיתם הלקוח מתמודד, וזהו יתרון גדול מאוד מבחינת הלקוח".
מלבד זאת, עו"ד מור היא חברה בוועדה להבטחת קשר הורה-ילד (ניכור הורי) במחוז מרכז, במסגרתה היא פועלת כדי לתת לעורכי דין כלים להתמודדות עם התופעה. "במסגרת זו אנחנו נעזרים במומחים ומשתמשים בקשרים שיש לנו גם אל מול משרד הרווחה וגורמי האכיפה. תפישת העולם שלי היא שהן העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה והן עורכי הדין פועלים במערכת הוליסטית אחת שרוצה בטובת הילד. אנחנו חייבים לפעול יחד כדי לתת את המענה המיטבי למשפחה ולילדים, וככל שההבנה בינינו תגדל, כך יעלה הסיכוי שנצליח".
הורים רבים נרתעים מאוד מעירוב הגורמים הסוציאליים, לא פעם עקב אפליה מגדרית לרעת הגבר או בשל החשש שהרווחה תוציא את הילדים מהבית. האם יש אמת בדבר?
"התפישה המסורתית שעובדות סוציאליות מוציאות ילדים מהבית היא תפישה מיושנת מאוד וכמעט שאינה קיימת. מלבד מקרים קיצוניים שבהם עולה החשד לפגיעה פיזית ולהתעללות בילדים. התפישה הרווחת כיום היא להיות עם הפנים לקהילה, ואנחנו כעורכי דין רואים כיצד מוסדות חסות למיניהם, כמו פנימיות והוסטלים, הולכים ונעלמים ובמקומם מופיעים מיזמים תוך-קהילתיים כמו מועדוניות ומרכזים להדרכת הורים, שמשאירים את הילדים בבית, בקהילה".
עו"ד מור מדגישה כי "הפנייה לרווחה צריכה להיעשות ממקום של תום לב. לא פעם נשים יוצאות מנקודת הנחה מוטעית שהן 'יופלו לטובה' כי רוב העובדות הסוציאליות הן נשים. לצערי, נתקלתי במקרים של העדפה מגדרית מוטה וחשוב לפרק את השיח הזה ולתת עליו את הדעת כדי לא להדיר את הגברים מרשויות הרווחה. יש לציין כי כיום אנחנו רואים שיותר גברים מגיעים לרווחה לשיחות, לטיפול, לקבוצות ולמרכזים למניעת אלימות".
"כאישה וכעורכת דין הבטחתי לעצמי שאעשה הכל כדי לסייע לזוגות להיפרד בשיתוף פעולה ובתקשורת פתוחה לטובת הילדים, ואני משתדלת דרך עבודתי ובאמצעות מוטיבים מהמשפט הטיפולי לראות את טובת הילד ולא להיכנס למאבקי אגו"
האם נתקלת במקרה שבו עלילת שווא של אחד מהצדדים הסתיימה בפתרון הוגן?
"בהחלט, נתקלתי במקרה שבו אם לילד בן שמונה שנים העלילה על האב דברים איומים ונוראיים, ביניהם שהאב אלים כלפי הילד וצועק עליו, ולכן הילד לא רוצה להיפגש עימו. למעשה, היה מדובר במצג שבו האם השתמשה על מנת לפגוע באב. פניתי לבית משפט באמצעות נוהל הנשיאה, אך כשהגענו לבית המשפט האם היתממה ואמרה כי 'הילד אינו רוצה ללכת לאבא'. כבוד השופט שאל את האם, אם הילד לא ירצה לבקר אצל הרופא כי הוא לא רוצה, אף שהוא צריך, האם גם אז תקבלי זאת בהבנה? האם תעשי הכל כדי שיגיע אל הרופא? האם ענתה שהיא תעשה הכל. השופט השיב לה שהמסר ברור וכי המפגש עם ההורה השני הוא לא מותרות אלא חובה, בדיוק כמו כל חובה אחרת שיש להורה כלפי הילד. אם כאם היא אינה מסוגלת להורות לבנה בן השמונה לבקר את אביו, כדאי וראוי לבחון את כישורי ההורות שלה. כמי שייצגה את האב במקרה זה, הצעתי שנעסוק בעתיד ולא בנבכי העבר, והצעתי לשלוח את הזוג לגורם טיפולי, שהציג לבית המשפט כי אין שום בעיה עם האב, ובתוך שלושה שבועות הילד חזר למפגשים מלאים עם האב".
עו"ד דוריס מור היא בעלת רקע מקצועי עשיר בתחום העבודה הסוציאלית. בעברה הקימה ופיתחה שירותי רווחה, ניהלה אגף רווחה ברשות מקומית, הקימה הוסטל לגברים מכים ("הוסטל מפתחות" בראשון לציון) ועבדה עם אוכלוסיות אסירים משוחררים ומשוקמים. לדבריה, לכל המתמודדים עם בעיות אלימות במשפחה יש מכנה משותף. "בעיות רבות בחייהם הבוגרים של גברים אלימים נעוצות בשנות הילדות בבית ההורים", היא אומרת. "למשל, מקרים של גירושין בין ההורים, נתק בין ההורים לבין הילדים, נטישה פתאומית של הורה ואיבה בין ההורים אשר השליכו קשות על הילדים את בעיותיהם ויצרו בעיות תפקודיות וקשיים בהשתלבות הילדים".
לסיכום היא אומרת: "כאישה וכעורכת דין הבטחתי לעצמי שאעשה הכל כדי לסייע לזוגות להיפרד בשיתוף פעולה ובתקשורת פתוחה לטובת הילדים, ואני משתדלת מאוד דרך עבודתי ובאמצעות מוטיבים מהמשפט הטיפולי לראות את טובת הילד ולא להיכנס למאבקי אגו – זו תפישת עולמי הכללית והיא מתרחשת בפועל".
עו"ד דוריס מור עוסקת בדיני משפחה ופסיכיאטריה; מגשרת ועובדת סוציאלית בעברה. לייעוץ בנושא דיני משפחה, ניכור הורי ופסיכיאטריה, צרו קשר
סייע בהכנת הכתבה: הילה צור-שינזי, מערכת זאפ משפטי
צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
