עו"ד ציון אמיר: "הרפורמה המשפטית תחזיר ותחזק את אמון הציבור בבג"ץ"

עיקרי הראיון:

• עו״ד ציון אמיר תומך ברפורמה המשפטית וטוען כי מטרתה לתקן ליקוים ולהחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט ובבג״ץ.
• בין שלוש הרשויות, טוען עו״ד אמיר, צריך להתקיים מאזן כוחות, שבבסיסו עומד העיקרון של הכרעת הריבון.
• לדבריו, הממשלה חייבת לחתור לקיום מערך הסברה שילמד ויסביר כי הרפורמה המשפטית איננה מהפכה וגם לא קץ הדמוקרטיה.
  _______________________________________________

 על רקע הסערה ההולכת וגועשת סביב הרפורמה המשפטית שהציג שר המשפטים יריב לוין, עו״ד ציון אמיר, מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, מביע בראיון מיוחד לזאפ משפטי את תמיכתו ברפורמה, שאמורה לטעמו לתקן את ליקויי המערכת המשפטית אשר למרבה הצער נמצאת באחת מנקודות השפל העמוקות ובד בבד לחתור להפרדת רשויות בריאה, המקיימת איזון של שלוש רשויות עצמאיות וחזקות, תחת העיקרון של הכרעת הריבון.

״רפורמה כשמה כן היא, זו לא הפיכה או מהפכה", אומר בראשי הדברים עו"ד אמיר. "היא באה לתקן מצב קיים במערכת המשפט והאכיפה. שרי המשפטים ב-20 השנים האחרונות - החל ביעקב נאמן, פרופ' דניאל פרידמן, ציפי ליבני, איילת שקד וגדעון סער - השמיעו דעות נוקבות בנושא ודגלו בשינויים, חלקם אף בשינויים רדיקליים". לדבריו, "אין ספק שצריך רפורמה שתביא לתיקון מה שטעון תיקון, שתהפוך את מערכת המשפט למערכת עצמאית שנהנית מאמון הציבור. הרפורמה אמורה להחזיר עטרה ליושנה, בג"ץ אמור לחזור לימים כתיקונם בהם רוב הציבור נתן בו אמון מלא״.

מהי עמדתך מול טענת המתנגדים לרפורמה כי מטרתה היא ריסוק הדמוקרטיה?

״אני באופן אישי חושב שזוהי בריחה מהנושא שעומד במרכזו של דיון ציבורי שנמשך עשרות שנים על מהותם של מושגים כמו אקטיביזם שיפוטי, האם הכל שפיט, היקף הביקורת השיפוטית של בית משפט עליון על החלטות של הרשות המבצעת ועל סמכותם לבטל חוקים או חוקי יסוד - אלה דברים שנמצאים במרכזו של הדיון הציבורי לאורך הרבה מאוד שנים.

"מתנגדי הרפורמה, בעצם מבקשים לבטל את קיום הדיון הזה ותחת זאת לקיים דיון אפוקליפטי על קץ הדמוקרטיה. אני לא חושב שזה המצב. יש להתמודד בעת הזו עם תיקון המערכת ולהביא לשינוי משמעותי ומהותי״.

השר לוין אמר בכנסת כי התנאים לרפורמה הבשילו אצל רוה"מ נתניהו, שהתנגד לה כל השנים. האם כל זה קשור לתיקים העומדים נגד נתניהו?

״בעיני אין לזה שום רלוונטיות לנושא המרכזי שלגביו מתקיים הדיון. האם מוטיבציה של איש זה או אחר קיימת או לא קיימת - בכלל לא רלוונטית בעיני. כאמור, שורה של שרי משפטים בעבר הביעו עמדות שתומכות בשינוי עוד הרבה לפני הופעת תיקי נתניהו. אם אחרי ההכרזה של לוין על הרפורמה היו פונים אליו בכירים במערכת, מציגים הסתייגויות ועמדות שונות בתכלית ומבקשים לקיים דיון, הייתי אומר שזהו דיון לגופו של עניין ולא משיקולים אינטרסנטיים כאלה ואחרים. במקום זאת אנו עדים להתנפלות משולחת רסן כנגד הרפורמה וכנגד מחולליה, מבלי שום מוטיבציה לקיים ביקורת פנימית״.

"בעוד 50 שנה יבדקו ויחקרו את התקופה הזו ויגלו שהעיתונות ברובה מתה ואיבדה את המצפון ואת האמת שלה והפכה לעיתונות מגויסת. במקום להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה, היא הפכה להיות חתלתול מגרגר״

מדוע לדעתך התעוררה מחאה בקרב כלכלנים בכירים – כולל כאלה שהיו מקורבים לנתניהו, של חברות הייטק  ורופאים?

״מישהו בדק כמה הייטקיסטים, רופאים, טייסים ועיתונאים באמת מזוהים לחלוטין עם המחאה?! בעיני, קולות הנגד שנשמעים הם מיעוט בתוך הדיון הגדול. יש עוד דעות רציניות מאוד שמגיעות מפיהם של מאות, אלפים ומיליוני אנשים שסבורים אחרת, שהם לא פחות משכילים וחכמים ושיודעים דמוקרטיה מהי. זוהי מתקפה מתוזמרת בהרמוניה כמעט דמונית של כל הקבוצות האלו, שמעמידות עצמן כאילו כל האור האלוקי והאינטלקטואלי יוצא מהן ובצד השני נמצא כל החושך, החל מדימונה וכלה במעלות תרשיחא, דרך ירוחם ועד חצור הגלילית".

עו"ד אמיר מתאר את חלק ממנהיגי מתנגדי הרפורמה כ"מיעוט, אבל חזק. הם שבעים ונתמכים על ידי עיתונות המיינסטרים. בעוד 50 שנה יבדקו ויחקרו את התקופה הזו ויגלו שהעיתונות ברובה מתה ואיבדה את המצפון ואת האמת שלה והפכה לעיתונות מגויסת. במקום להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה, היא הפכה להיות חתלתול מגרגר״.

"איפה נשמע דבר כמו הבחירה של בנט עם שישה מנדטים? לא שמענו אז שהמשטר הדמוקרטי נהרס, או שיאיר לפיד ניצל את הדמוקרטיה לצרכיו כאשר הסכימו ואולי אף יזמו את הרעיון המוטרף הזה של ראש ממשלה חליפי"

בקואליציה טוענים שהרפורמה נועדה לחזק את הדמוקרטיה ואת בתי המשפט. איך בדיוק זה מחזק אותה אם אין לנו חוקה?

״הם הגדירו מחדש את המושג דמוקרטיה. עד היום, במשך אלפי שנים ידענו שדמוקרטיה מבטאת את עיקרון הכרעת הרוב, שהרוב הוא זה שאמור לשלוט תחת מגבלה אחת ויחידה, שלא תתקיים עריצות של רוב ושלא ייפגעו זכויות אדם. מה שקרה עם הזמן, באמצעות כלים משפטיים, הוא הגדלת כוחה של הרשות השופטת באופן לא סביר ולא מידתי בהשוואה לסמכותה של הרשות המבצעת. אחד קורא לזה 'דמוקרטיה מהותית' ושני יקרא לזה 'משילות מהותית'. ה'דמוקרטיה המהותית' הזו מתגלה כנשק יום הדין שמשבש את הדמוקרטיה, היא מכונה שקוצרת איברים בתוך המשטר הדמוקרטי שלנו ועלולה להשליט את עריצות המיעוט.

"איפה נשמע דבר כמו הבחירה של בנט עם שישה מנדטים?", אומר עו"ד אמיר. "לא שמענו אז שהמשטר הדמוקרטי נהרס, או שיאיר לפיד ניצל את הדמוקרטיה לצרכיו כאשר הסכימו ואולי אף יזמו את הרעיון המוטרף הזה של ראש ממשלה חליפי. מישהו דיבר על פגיעה בדמוקרטיה או בשיטת המשטר שלנו?! 'כל ממזר מלך'?! תוך עקיפה של עקרונות יסודות בשיטת המשטר, בג״ץ עשה משהו?! היו עותרים?!״.

איך אפשר למנוע את עריצות הרוב מהצד השני?

״אנחנו חייבים להסכים שבין שלוש הרשויות צריך להתקיים מאזן כוחות שלא מאפשר לאף רשות לנצל את כוחה על פני רעותה. לזה יש להוסיף עיקרון אחד: הרוב מקבל הכרעות על פי הצבעה בכנסת, המילה האחרונה צריכה להיות הכרעת הריבון. זו מהותה של דמוקרטיה חופשית ונאורה – הריבון. מסע הפחדות בדמות חקיקת חוקים כמו ביטול הבחירות, דחייתן ושינוי שיטת הבחירות - זה הבל הבלים. על פי חוק יסוד הכנסת וחוקי הבחירות, אי אפשר להזיז בחירות אלא על פי הקבוע בחוק. עוד לא היה בתולדות הדמוקרטיות מקרה שבו רוב העביר החלטה או חוק אבסורדי כמו הדוגמאות שמובאות לאחרונה.

"השינויים שעליהם מדובר הם במתחם שיקול הדעת ההגיוני והסביר, גם אם הוא שנוי במחלוקת. לא שמעתי אף אדם בממשלה הזו מדבר על פגיעה במשטר הדמוקרטי, אלא להפך. לעומת זאת, שמעתי גנרלים, פילוסופים ושופטים, שהדברים שהם אומרים הם אנטי דמוקרטיים בעליל, הם מערערים את יסודות הדמוקרטיה, והם לא מוכנים, והם גם לא יודו בזה, לקבל את הכרעת הרוב כפי שהתקבלה בבחירות האחרונות״.

יו"ר לשכת עורכי הדין המתפטר עו"ד אבי חימי אמר בראיון לזאפ משפטי כי אפשר היה לחשוב על הסדרים מאוזנים יותר. נשמעו גם קריאות להידברות. האם ניתן לדעתך להגיע לפשרה?

״רות גביזון ז"ל ציטטה את אברהם לינקולן: 'של העם, בידי העם למען העם' – זו נקודת המוצא של הרפורמה. אנו רואים בסקרי עומק שהאמון בכל הרשויות אבד לחלוטין. השפל שבו נמצא מעמד בית המשפט בתקופה זו הוא העמוק ביותר מאז הוקמה המדינה. לכן, צריך לעשות חישוב מסלול מחדש. אז קודם כל, עיקרון הרוב ואז הפרדת רשויות, הנובעים מכך שלכנסת יש את הזכות לומר את המילה האחרונה, לצד בית משפט עליון חזק ועצמאי״.

״יכול להיות שצריך לדון על פיסקת ההתגברות, אם היא באמת צריכה להיות ברוב רגיל של 61. לגיטימי גם לחשוב על אפשרות שבמסגרת הרוב הזה יהיה גם נציג אחד או שניים מהאופוזיציה כדי לייצר איזון פנימי"

מה דעתך על ביטול שיטת הסניורטי ועל האיזונים החדשים בוועדה לבחירת שופטים?

״זו לא מילה גסה לשקול את נושא הסניורטי. השיטה הזו היא לא תוצר של חוק, היא נרמול שהשתרש בבית המשפט העליון. בצד יתרונות הסיניוריטי התגלו גם חסרונות בשיטה. אני ממש לא חושב שדיון בנושא הזה יביא לקץ הדמוקרטיה. גם הוועדה לבחירת שופטים צריכה לעבור טלטלה רצינית מאוד. בעבר התקיימה סימביוזה כמעט אוטומטית בין לשכת עורכי הדין לשופטים, דבר שהביא לרוב אוטומטי וכל שופט שהם רצו מונה ומי שלא – לא״.

האם לא נכון שיהיה איזון בכל זאת? גם חוק היועמ״שים, גם הסניורטי, גם הוועדה לבחירת שופטים וגם פיסקת התגברות ב-61 ובמקביל שלמה קרעי רוצה לבטל את כל השידור הציבורי.

״אני לא יכול להתייחס לכל רפורמה שכל שר עושה, יש חשיבות גדולה לשידור ציבורי אבל שיהיה מאוזן ומדוד, שההשקעה בגופים כאלה תהיה מידתית. לתאגיד יש תשע תחנות רדיו, מדובר על היקף של כמיליארד שקלים. בדרך כלל כשמדברים על שינויים הדרגתיים, נסמכים על תפיסה מפא"יניקית ידועה שאם אתה רוצה 'להרוג' משהו – תקים ועדה. מי שרוצה לחנוק רפורמות אומר: בוא נדון, בוא נחלק, בוא נעשה דברים באופן הדרגתי. לפעמים דווקא הרצון לשנות דברים מן היסוד יכול להיות הכיוון הנכון.

"האופוזיציה מוזמנת לקיים דיון והדברות, אולם היא לא מעוניינת בכך באמת, כך למשל ניתן לראות בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת מתוך הנחה שהדבר יפגע בלגיטימיות התהליך ולהכשיר את העתירה הבאה לבג״ץ בטענה שלכאורה נפלו פגמים באופן תפקוד הוועדה".

"היועץ המשפטי לממשלה הפך לתמנון רב זרועות ולכןיש מקום לפצל את סמכויותיו. אפשר לדבר על הכל, אבל במקום בכי ונהי, צריך להגיע לוועדות לכנסת ולקיים דיון והידברות של כל הגורמים הרלוונטיים"

אתה לא חושב שצריך לעדן את הרפורמה? לבצע שינויים שדרושים לשיטתך ועדיין לשמור על אחדות בציבור?

״יכול להיות שצריך לדון על פיסקת ההתגברות, אם היא באמת צריכה להיות ברוב רגיל של 61. לגיטימי גם לחשוב על אפשרות שבמסגרת הרוב הזה יהיה גם נציג אחד או שניים מהאופוזיציה כדי לייצר איזון פנימי. אפשר גם לשכלל את הכללים בחוק היועמ"שים המוצע, כאשר לחוות הדעת של יועמ"שים יינתן משקל של ממש, אך היא לא תהיה בגדר עמדה מחייבת.

"נדרש גם דיון אמיתי בהיקף הסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה, שהפך לתמנון רב זרועות ולכן, יש מקום לפצל את סמכויותיו. אפשר לדבר על הכל, אבל במקום בכי ונהי, צריך להגיע לוועדות לכנסת ולקיים דיון והידברות של כל הגורמים הרלוונטיים".

חה"כ טלי גוטליב טוענת בראיון לזאפ משפטי כי יש לקדם גם שינויים בחוק הפלילי. הראשון הוא שהרשעה בפלילים חייבת להיות פה אחד. ברגע ששופט אחד מתוך שלושה מזכה, המשמעות היא זיכוי. חוק אחר ימנע מהמדינה להגיש ערעור על זיכויים. כעורך דין פלילי מהבכירים בארץ, מה דעתך?

״אלה נושאים בעלי חשיבות עליונה המחייבים דיון מעמיק. ברור שזיכוי בדעת מיעוט יש בו כדי לקיים באופן אינהרנטי ספק באשמתו של אדם. ויחד עם זאת, שינוי כזה ודאי לא יכול לחול אלא על עבירות חמורות. אני גם מסכים כי יש להגביל את אפשרות המדינה לערער על פסק דין מזכה או על תכולת העונש, זולת מקרי קצה יוצאי דופן״.

"יש להסביר ולשכנע את הציבור שזו אינה מהפכה וגם לא קץ הדמוקרטיה. הממשלה חייבת לחתור לכך כי מתנגדי הרפורמה פועלים באופן אגרסיבי ולעתים בצורה שמפלגת, משסעת ומקטבת"

מה דעתך על שינוי חוק היועמ״שים?

״בהרבה מדינות מתקיימת מתכונת כזו של היועמ״ש כמייעץ משפטי, קרי משרת אמון עם כהונה מוגבלת וקצובה בזמן. יש מקום להטות אוזן לעמדות נוספות ומאזנות ואולי אף לאמץ חלק מהן, אבל לשם כך צריך לקיים הידברות".

איזה ציון היית נותן לממשלה על ההסברה שלה את הרפורמה?

״אני חושב שהם פספסו בנושא ההסברה. היה מקום להקים ממש יחידה שתטפל בנושא הזה, להסביר, לבאר וללמד בכל האמצעים שעומדים לרשות הממשלה, החל משלטי חוצות וכלה בתשדירים מיוחדים, הטמעה בלימודי אזרחות ושכנוע הציבור שזו אינה מהפכה וגם לא קץ הדמוקרטיה. הממשלה חייבת לחתור לכך, כי מתנגדי הרפורמה פועלים באופן אגרסיבי ולעתים בצורה שמפלגת, משסעת ומקטבת".

צילום עו"ד ציון אמיר: Arielinson/ ויקיפדיה