עו"ד אייל בסרגליק לא לבד: כמה נהוג לשלם על ייצוג משפטי פלילי?

עיקרי הכתבה:

• מה הם דמי הטרחה המקובלים בתיקים פליליים? דמי טרחה משתנים מעורך דין למשנהו, מדובר בתחום אמורפי לחלוטין ואין מחירון קבוע. עם זאת, לשכת עורכי הדין קבעה מחירון מינימום מומלץ אך לא מחייב.
• איך בוחרים עורך דין שיגבה מכם שכר טרחה הוגן? הסתמכו על המלצות מפה לאוזן. כמו עם כל בעל מקצוע, אם עו"ד מסוים התנהל באופן לא מוסרי, יש סבירות גבוהה שתשמעו על כך.
• האם יש צורך בייצוג משפטי של עורך דין פרטי? כיום פועלים עמותות וגופים משפטיים שלא גובים כלל שכר טרחה, וזאת לצד הסנגוריה הציבורית שמעניקה סיוע משפטי לאנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
  ________________________________________

לאחרונה נחשפנו למקרה שבו אייל בסרגליק, עורך דין מהשורה הראשונה, גבה דמי טרחה בסך 600 אלף שקל ממשפחתו של יורי וולקוב ז"ל, שנרצח בדם קר כיוון שאשתו צילמה אדם שביצע עבירת תנועה. זאת, כאשר המשפחה היתה יכולה לקבל סיוע משפטי חינם מהמדינה. את הכסף שדרש עו"ד בסרגליק, המשפחה גייסה מתרומות הציבור שנרתם לסייע לה כלכלית.

לאחר התפוצצות הפרשה בתקשורת עורך הדין הודיע כי הוא מחזיר את הכסף שגבה מהמשפחה האבלה. האם מדובר בתופעה לפיה עורכי דין פרטיים מנצלים את תמימותם של לקוחות קשיי יום? במקרה הזה עורך הדין "נתפס על חם", אך זה לא אומר שמדובר בפעם הראשונה שבה דרש סכומים כאלה.

"יצא לי כבר להיתקל בקולגות בתחום הפלילי שגובים שכר טרחה מופרז ממשפחות נפגעי עבירה", אומר עו"ד רון רובינשטיין מהמשרד הוותיק "מנחם רובינשטיין", המייצג תיקים פליליים בעלי פרופיל גבוה, ביניהם המקרה של דלאל דאוד שריצתה מאסר לאחר שרצחה את בעלה המתעלל, ותיק איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון לשעבר, שנחשד בעבירות מין.

עו"ד רובינשטיין מדבר על מגמה של עורכי דין שגוזלים את כספי הלקוחות. "במקרה של בסרגליק, זה ממש זעק לשמיים ואפשר הצצה לתופעה של עורכי דין שאיבדו את הבושה ומתפרנסים על חשבון משפחות קשות יום. אני מלווה משפחות נפגעי עבירה בתיקים פליליים ואזרחיים ובדרך כלל הגבייה היא או על בסיס הצלחה או שאנחנו גובים שכר טרחה סמלי. השאיפה היא לא לקחת כסף מנפגע עבירה או ממשפחתו".

לשכת עורכי הדין קבעה מחירון מינימום מומלץ אך לא מחייב. לפי המחירון, במשפטים פליליים מומלץ לגבות דמי טרחה מינימליים של כ-3,100 שקל

באילו מקרים תגבו סכומים גבוהים יותר?

"במקרים שבהם אנו נדרשים לנקוט בפעולות שדורשות מאיתנו שעות עבודה רבות. למשל, אם יש ספק שיוגש כתב אישום בתיק, אנחנו נוקטים בכל הצעדים כדי שאכן יוגש כתב אישום. עם זאת, במקרים שבהם אנו מייצגים תביעות אזרחיות לאחר משפט פלילי, אנחנו כן נגבה אחוזים מסכום הפיצויים של נפגע העבירה".

עו"ד רובינשטיין מציין כי "במקרה של וולקוב ז"ל, לא היה ספק שיוגש כתב אישום - הרצח תועד. לכן, אני לא מבין מדוע בסרגליק גבה סכום עתק מהמשפחה, אני לא חושב שהוא היה צריך לבצע פעולות מיוחדות שמצדיקות סכום כזה. יתרה מכך, המקרה של וולקוב היה בפרופיל תקשורתי גבוה, ואני חושב שזה מה שהיה נותן לבסרגליק את החשיפה התקשורתית המספקת שתביא לו פרנסה. נדמה לי שהוא פשוט רצה עוד ועוד".

 

"רמת האתיקה והמוסר בקרב עורכי הדין ירדה מאוד בשנים האחרונות. אמנם לא אצל כולם ואני לא מכליל, אבל הסכום שבסרגליק דרש אינו נדיר"

כמעט כל אחד יכול לקבל ייצוג משפטי ללא עלות

דמי טרחה משתנים מעורך דין למשנהו. מדובר בתחום אמורפי לחלוטין ואין מחירון קבוע. עם זאת, לשכת עורכי הדין קבעה מחירון מינימום מומלץ אך לא מחייב. לפי המחירון, במשפטים פליליים מומלץ לגבות דמי טרחה מינימליים של כ-3,100 שקל; על ערעור מומלץ לגבות מינימום של כ-1,673 שקל, ועל ערעור גזר הדין מינימום של כ-1,026 שקל. מדובר בתעריפים שפויים, המתאימים לכל כיס, אך כאמור אלה הם סכומי מינימום מומלצים.

חשוב להדגיש כי הייצוג המשפטי של עורכי הדין פרטיים, שיכולים לדרוש דמי טרחה בכל סכום שעולה על רוחם, אינו בלעדי. אפשר היום להסתייע בקלות יתרה בעמותות ובגופים משפטיים שלא גובים כלל שכר טרחה וזאת לצד הסנגוריה הציבורית, שמעניקה סיוע משפטי במקרים של מצב סוציו-אקונומי נמוך.

"הסנגוריה הציבורית חולשת על עיקר השוק. לכן, ביחס לעבר יש מעט עורכי דין פרטיים כי כמעט כל אדם יכול לקבל ייעוץ משפטי ללא עלות. לפני שפונים לעורכי דין פרטי, כדאי לבדוק אילו גופים יכולים לסייע. יש מספיק קליניקות משפטיות באוניברסיטאות ומכללות שמגישות סיוע משפטי. אני מאמין גם בפרו-בונו בתיקים של אנשים קשיי יום", אומר עו"ד רובינשטיין.

"בסרגליק הוא עורך דין עם מוניטין, אבל כמו הרבה בעלי מקצוע שמבקשים להרוויח ו'מזייפים' במחירים פה ושם, כנראה זו לא הפעם הראשונה שהתנהל כך"

באילו מקרים תעניק ייצוג משפטי פרו-בונו?

"בתיקים של אנשים שנמצאים במצב סוציו-אקונומי קשה, בדומה למקרה של משפחתו של יורי וולקוב ז"ל. אנחנו מעניקים פרו-בונו במשרד שלנו לא מעט, אבל כשאנחנו עוזרים - זה בשקט".

המקרה של עו"ד בסרגליק עורר שאלה מוסרית: האם עורך דין שמטפל בתיקים רגישים מסוג זה צריך לגבות דמי טרחה בהתאם למצב הכלכלי, או שמא הוא צריך להתייחס לכל תיק כאל עסק כלכלי?  התשובה ברורה: כולנו מחפשים אנשי מקצוע שיראו אותנו ויתחשבו במצבנו, אבל אף אחד לא היה רוצה להיעזר בשירותיו של אדם שיגבה מאיתנו סכומים לא ריאליים בעבור עבודתו.

"רמת האתיקה והמוסר בקרב עורכי הדין ירדה מאוד בשנים האחרונות", אומר רובינשטיין ומוסיף: "אמנם לא אצל כולם ואני לא מכליל, אבל הסכום שבסרגליק דרש אינו נדיר. זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל בעורכי דין שמנצלים רגישות ומצב נפשי מסוים ויתרון שיש להם בידע על פני לקוחות".

איך בוחרים עורך דין מוסרי?

"בדרך כלל מפה לאוזן. בסרגליק הוא אמנם עורך דין עם מוניטין, אבל כמו הרבה בעלי מקצוע שמבקשים להרוויח ו'מזייפיים' פה ושם, כנראה זו לא הפעם הראשונה שהתנהל כך. לרוב למעשה האנשים האלה נתפסים לבסוף. אני שמח שהמקרה הזה נחשף לא בשל שמחה לאיד אלא כי אני חושב שיש חשיבות אדירה לנושא בתודעה הציבורית. כך אנשים יחשבו פעמיים לפני שהם מעבירים סכומי עתק לעורכי דין". 

צילום: שאטרסטוק