מה צפוי לשוק ההון בעקבות הרפורמה המשפטית? ראיון עם פרופ' ירון זליכה

עיקרי הכתבה:

• לפי פרופ' זליכה, הרפורמה המשפטית לא תשפיע על הכלכלה הישראלית. לדבריו, אין שום סיכון משמעותי לדירוג האשראי של הממשלה.
• מה מצפה לנו בוול סטריט השנה? זליכה סבור שלמרות העליות בשבועות האחרונים בבורסה בארה"ב, אנחנו עדיין בסביבת סיכון גבוה מאוד.
• האם חברות ההייטק שמוציאות את כספן מישראל יגרמו לזעזוע בכלכלה הישראלית? לדברי זליכה, "אנחנו כלכלה גדולה מדי בשביל שכמה אנשים עם הון שנצבר על גבנו יחשבו שהמדינה של אבא שלהם".
  ________________________________________

שנת 2022 היתה שנה סוערת ותנודתית מבחינת השווקים הבינלאומיים – אינפלציה ומחירי נפט בזינוק, לצד העלאות ריבית בארה"ב ובמדינות נוספות, ועל כל זה ניצחה מלחמת רוסיה-אוקראינה שהזינה את האינפלציה ואת התנודתיות בשווקים. בדקנו עם הכלכלן פרופסור ירון זליכה, ראש בית הספר לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו, שהתמודד בראש המפלגה הכלכלית החדשה בבחירות האחרונות לכנסת, מהי התחזית הכלכלית שלו לשנה הקרובה וגם מה הוא חושב על חברות ההייטק שמוציאות את כספיהן מישראל בעקבות רפורמת לוין.

כחשב הכללי במשרד האוצר לשעבר היה לו הרבה מה לומר בנושא והוא זועם: "מדובר בחמישה שמאלנים עשירים שעשו את כספם על גבה של ישראל וחושבים שהם יכולים להכריח חצי עם לעשות משהו שהוא לא רוצה. אז, הם יכולים ללכת ולא לחזור. אנחנו כלכלה גדולה מדי בשביל שכמה אנשים עם הון שנצבר על גבנו יחשבו שהמדינה של אבא שלהם; שיעבירו את הכסף וילכו לבלבל את השכל למישהו אחר. הם עשו את הכסף רק בזכות ההון האנושי של אזרחי ישראל, הם עושים הסתה כלכלית שהיא אלימות לכל דבר".

לזליכה קריירה מפוארת ככלכלן, גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי. במגזר הציבורי היה למנהל התחום הכלכלי במשרד ראש הממשלה וכאמור כיהן כחשב הכללי במשרד האוצר. במסגרת תפקידו זה התעמת עם ראשי "כיל", בטענה שהיא משלמת תמלוגים בחסר בהיקף של מאות מילוני שקלים למדינה. הטענה עברה לבירור משפטי, במסגרתו טענת המדינה התקבלה, מה שגרם ל"כיל" לשלם תשלומים נוספים בגובה של 1.1 מיליארד שקל לקופת המדינה, סכום שעתיד להכפיל את עצמו בעשור הקרוב. במגזר הפרטי כיהן בתפקידים בכירים בחברות כמו "פרטנר", "תבל טלקום", "דרך ארץ" ועוד.

"למרות העליות בשבועות האחרונים בבורסה בארה"ב, אנחנו עדיין בסביבת סיכון גבוה מאוד. שוק של 40 טריליון דולר שממנו הולכים לצאת חמישה טריליון דולר - לא כסף קטן"

נצא לרגע מגבולות ישראל – מהי התחזית שלך לוול סטריט לשנה הקרובה לאחר התנודתיות בשווקים ב-2002?

"יש שתי מגמות שהשפיעו על התנודתיות בשווקים ב-2022, הראשונה היא ההתפרצות האינפלציונית שהתרחשה עקב סיום משבר הקורונה, והשנייה היא מלחמת רוסיה-אוקראינה שגרמה לעליית מחירי הדלקים והתשומות. בנוסף, התרחשה הקפצת כסף אדירה באירופה ובעיקר בארה"ב במהלך הקורונה במטרה למנוע גלישה של הכלכלה האמריקאית והאירופאית למיתון כבד.

"בארה"ב הפד הדפיס חמישה טריליון דולר והזרים אותם ישירות לשוקי ההון. תגובה נוספת של הפד לאינפלציה היא עליית ריבית חדה, עלייה שעדיין לא הגיעה לשיאה וצפויה לחצות את ה-5%. הפד החל להוציא כספים חזרה אל מחוץ לשוק ההון ברמה של טריליון דולר לשנה. אמנם הריבית כבר עלתה קרוב ל-5%בודי קרובה לרמת שיא הצפויה לה, אבל הזרמת הכספים החוצה התחילה בספטמבר-אוקטובר וכבר יצאו כמה מאות בודדות של טריליוני דולרים מהשווקים. אז נכון שאנחנו קרובים לשיא של עליית הריבית, אך אנחנו רק בהתחלה של הוצאת הכספים שהולכת ומצטברת. לכן, אני סבור שלמרות העליות בשבועות האחרונים בבורסה בארה"ב, אנחנו עדיין בסביבת סיכון גבוה מאוד. שוק של 40 טריליון דולר שממנו הולכים לצאת חמישה טריליון דולר - לא כסף קטן".

כיצד אתה ממליץ למשקיעים להתנהל?

"בלי קשר לעיתוי הנוכחי, כל משקיע חייב לבחון תמיד את הרכב ההשקעות שלו, הן מבחינת הרכב הנכסים והן מבחינת השכירות שלהם, וזאת אל מול השקעות אלטרנטיביות. טוב לעשות זאת במיוחד בתקופה עתירת סיכונים", אומר זליכה ומוסיף: "חשוב לציין שגם בשוק ההון יש הזדמנויות השקעה לא מבוטלות. דוגמה טובה לכך הן אגרות החוב שנותנות תשואות יפות. גם השקעות אלטרנטיביות הן אופציה ששווה לבחון, אבל כמובן צריך לעשות זאת בליווי יועצים מקצועיים".

"אני לא רואה קשר משמעותי בין דירוג האשראי של הממשלה או השווקים הפיננסיים לבין הרפורמה המשפטית, כל עוד הממשלה תמשיך לשמור על מדיניות תקציבית אחראית, מה שהיא עושה ממילא"

על רקע הרפורמה המשפטית, מה אנחנו הולכים לראות בבורסה הישראלית בשנה הקרובה?

"קודם כל, הדבר שהכי ישפיע על הבורסה המקומית הוא ההתרחשויות בבורסה בארה"ב - מה שיקבע בארה"ב יקבע גם פה. מבחינת הרפורמה המשפטית, חשוב לציין שאני לא רואה קשר משמעותי בין דירוג האשראי של הממשלה או השווקים הפיננסים לבין הרפורמה המשפטית, כל עוד הממשלה תמשיך לשמור על מדיניות תקציבית אחראית, מה שהיא עושה ממילא. דירוג האשראי של הממשלה נשען בראש ובראשונה על נטל החוק של הממשלה, על מאזן התשלומים ועל הרכב התקציב והאיזון בו. כיוון שנטל החוב של הממשלה הוא נמוך בקנה מידה מערבי, התקציב אחראי וקיים עודף משמעותי במאזן התשלומים, אני לא רואה שום סיכון משמעותי לדירוג האשראי של הממשלה".

זליכה אמנם סבור שאין שום סיכון לדירוג האשראי של הממשלה, אך בנק ההשקעות המוביל ג'יי פי מורגן צ'ייס דווקא חושב אחרת. לפי סקירה שפרסם באחרונה, דירוג האשראי של ישראל עלול לשקוע בעקבות המהפכה המשפטית של לוין - כפי שקרה גם בפולין, לאחר שגם שם התחוללה מהפיכה משפטית שנויה במחלוקת. דירוג האשראי של הממשלה משקף את רמת הסיכון של הממשלה לא לפרוע את חובותיה. במקרה של ירידה בדירוג, השקל יתייקר, חברות ישראליות ייחשבו למסוכנות יותר להשקעה, ובנק ישראל עלול לבצע עלייה נוספת ומשמעותית של הריבית במשק, אבל נראה שזליכה לא מתרגש. "אם חלילה דירוג האשראי יירד בדרגה אחת", הוא אומר, "דבר שאגב לא קרה מעולם, גם לא בשיא האינתיפאדה השנייה, התוצאה לכך היא שהממשלה תפסיד כמה מיליארדי שקלים בשנה. לא נעים אבל לא נורא".

"בישראל קיימים חוקי תחרות מתקדמים אבל האכיפה בבתי המשפט אפסית, החוקים בבתי המשפט מרוקנים מכל תוכן, מדינת ישראל היא גיהנום לעסקים הקטנים וגם לצרכנים, וכנ"ל בעולם החוזים"

תומך ברפורמה משפטית אך לא בגירסתה הנוכחית

זליכה טוען שהרפורמה המשפטית בגירסתה הנוכחית מצריכה שינוי, או "איזון" לדבריו. "קיים סיכון ברפורמה לא מאוזנת, אבל יש סיכוי גדול לצמיחה ברפורמה מאוזנת, כי את המערכת המשפטית בישראל צריך לנער באופן יסודי", הוא אומר. "אם העומדים בראשה היו טורחים לשמור על האזרח הקטן יכול להיות שהאזרח הקטן היה טורח לשמור על המערכת המשפטית בשעה זו. אני מאמין שזה דבר מצוין שמתרחשת רפורמה אבל לא בצורתה הנוכחית". 

לדבריו, "בישראל קיימים חוקי תחרות מתקדמים אבל האכיפה בבתי המשפט אפסית, החוקים בבתי המשפט מרוקנים מכל תוכן, מדינת ישראל היא גיהנום לעסקים הקטנים וגם לצרכנים, וכנ"ל בעולם החוזים - אם אין הגנה על חוזים בהתחייבויות אז קשה מאוד לצמוח. מי שמכיר את עולם החוזים בישראל יודע שרמת האכיפה כאן היא מהגרועות במערב, וגן עדן למפרי חוזים, לרמאים ולנוכלים, ורק אדם או עסק שכלו כל הקצים מבחינתו הולך לבית משפט בישראל".

כיצד היית מאזן את הרפורמה?

"רפורמה מאוזנת צריכה להישען על תחרות בין רשויות ולא על הכרעה בן רשויות. היום, תחת המצב הקיים, הרשות השופטת יכולה להכריע את הרשות המחוקקת והמבצעת, יכולה לבטל חוק של הכנסת בכל רוב ובכל הרכב של בית המשפט העליון - זה לא מאוזן. בנוסף, היא יכולה לבטל כל החלטה של הממשלה תחת עילת הסבירות.

"אני מציע תחרות בין רשויות. כלומר אם חוק עבר בכנסת ברוב של 55 מהח"כים, אז בית המשפט העליון יוכל לבטל חוק של הכנסת אם הוא יגבש מספר שופטים ששיעורו גבוה משיעור חברי הכנסת שהצביעו בעד. העמדה שתכריע תהיה של הרשות שגיבשה רוב גדול יותר, וכך אנחנו חוזרים לאיזון בן הרשויות וגם לקונצנזוס גדול יותר. אני בעד ביטול עילת הסבירות כי זה מאפשר לרשות השופטת לבטל כל פעולה של הממשלה גם אם היא חוקית, וכך בית המשפט עליון מעמיד את עצמו מעל הכנסת".

"אם הרפורמה הזו תגובש בצורה לא מאוזנת, או שהצד השמאלי במפה הפוליטית לא יבין שהוא הפסיד בבחירות ולכן אין לו שום ווטו על שינויים, תהיה פגיעה בדמוקרטיה ובכלכלה כי נהיה עסוקים בלריב אחד עם השני במקום לפתח את המדינה והעם"

מה באשר לוועדה למינוי שופטים?

"צריך להרחיב משמעותית את הרכב הוועדה למינוי שופטים, להגדיל את מספר נציגי הציבור שייבחרו גם על ידי הקואליציה וגם על ידי האופוזיציה, כך שיהיה ייצוג ציבורי לכל שכבות האוכלוסיה - מזרחים, אשכנזים, חילונים וחרדים. כיום, שופטי בית המשפט העליון, רובם ככולם מעדה אחת, ממיליה אחד וממעמד סוציואקונומי אחד. זה לא דמוקרטי בעיני, והחגיגה הזו צריכה להיגמר".

האם השסע החברתי שנוצר במדינה בעקבות הרפורמה עלול להשפיע על הכלכלה?

"הצד החברתי הוא יותר בעייתי כי כרגע אנחנו בדרך לשסע בעם, וזה דבר מסוכן גם לחברה וגם לכלכלה, וכשרואים את האזהרות מגופים כמו ג'י. פי מורגן, הן בעיקר מבוססות על השסע החברתי. אם נגיע לפילוג בעם זה ישפיע מאוד מבחינה כלכלית. השסע המסתמן גורם לפגיעה בדמוקרטיה.

"כאשר מיעוט שלא נבחר בבחירות מנסה בכוח ובאלימות לכפות את רצונו על רוב שנבחר בבחירות, זה לא דמוקרטי, ומן הצד השני כאשר ממשלה שנבחרה ברוב מאוד קטן מנסה לכפות שינויים קיצוניים ולא מאוזנים על קצת פחות מחצי מהעם, זה גם לא דמוקרטי. הבעיה שלנו כרגע היא שכל צד פוגע בדמוקרטיה. אם הרפורמה הזו תגובש בצורה לא מאוזנת, או שהצד השמאלי במפה הפוליטית לא יבין שהוא הפסיד בבחירות ולכן אין לו שום ווטו על שינויים, תהיה פגיעה בדמוקרטיה ובכלכלה כי נהיה עסוקים בלריב אחד עם השני במקום לפתח את המדינה והעם".

"אני לא מאמין שתהיה היחלשות משמעותית של השקל כפועל יוצא מהרפורמה. האגדות שמשקיעים זרים מעבירים כספים זה ניפוח מופרז של כמה הייטקיסטים שמאלנים שהכסף בלבל אותם"

האם המלחמה ברוסיה-אוקראינה תשפיע על השווקים גם השנה?

"כן, כיוון שהיא משפיעה על מחירי הנפט ומתדלקת אינפלציה בסביבה שהיא עדיין עתירת מזומנים. המלחמה זורקת גפרורים ומדליקה אש בסביבה הזו".

היחלשות של השקל מול הדולר והיורו - מה זה אומר מבחינת האזרח הקטן בישראל?

"לא מסכים שהשקל נחלש -  השקל וגם מטבעות אחרים מצויים בתנודתיות מאוד גדולה מול הדולר והיורו, ומה שקרה בשבועות האחרונים אלו סטיות תקן שהן חלק מהתנודתיות של השווקים הפיננסיים, פועל יוצא מהאינפלציה והריביות, ואני לא מאמין שתהיה היחלשות משמעותית של השקל כפועל יוצא מהרפורמה. האגדות שמשקיעים זרים מעבירים כספים זה ניפוח מופרז של כמה הייטקיסטים שמאלנים שהכסף בלבל אותם".

שאלה אחרונה - האם תתמודד בבחירות הבאות?

"לא. נראה שעתידי הפוליטי מאחורי". 

צילום: פרטי