ערב ראש השנה 2020 היה אחד העצובים והבודדים שידעה ישראל, בשיא התפשטות מגיפת הקורונה. באותו ערב קיבל עורך הדין לעניינים פליליים בן מעוז את הטלפון ששינה את דרכו המקצועית לנצח – גם מבחינת התפישה שלו על המקצוע והחיים בכלל וגם מבחינת הפופולריות הציבורית שלו.
מאחורי הקו נשמע אחיה של שירה איסקוב. "ניסו לרצוח את אחותי", אמר לו בדמעות. באותו רגע מעוז העריך שמדובר בעוד תיק שנכנס למשרד שלו, הוא לא הבין את גודל האירוע ואת הסנסציה הציבורית שעומדת להתחולל בעקבותיו.
"באותם ימים הייתי בבידוד בצפון עם המשפחה, כשלפתע קיבלתי טלפון מאחיה של שירה שסיפר לי שניסו לרצוח את אחותו והיא נמצאת במצב קשה בבית החולים. היא היתה מחוסרת הכרה באותו זמן", מספר מעוז.
"מדובר בפרשה ששינתה מקצה לקצה את התפיסה ואת המודעות לאלימות נגד נשים, אבל באותו רגע זו היתה עוד פנייה ועוד תיק שקיבלתי למשרד"
איך הגבת?
"מדובר בפרשה ששינתה מקצה לקצה את התפיסה ואת המודעות לאלימות נגד נשים, אבל באותו רגע זו היתה עוד פנייה ועוד תיק שקיבלתי למשרד"
ספר על דמותה ואישיותה של שירה איסקוב.
"יש לה כוחות אדירים. מעבר למקרה האישי שלה היא התגייסה עבור קורבנות נוספים. זכינו להוביל שינוי משמעותי בשני אופנים עיקריים. הראשון הוא פסק דין תקדימי שמכיר בילד כנפגע עבירה אף על פי שהוא לא נפגע פיזית באירוע - בית המשפט הכיר בו כקורבן, נפסקו לזכותו פיצויים גבוהים. האופן השני הוא שהובלנו, יחד עם שירה ועם חבר הכנסת עודד פורר, תיקון לחוק האפוטרופסות. כיום, מי שהורשע בניסיון רצח מאבד את האפוטרופסות על הילדים שלו, שזה תקדים מטורף. מתיק רגיל שנכנס למשרד שלי, זה הפך לתיק דגל ששינה את פני המאבק באלימות נגד נשים וזה מרגש מאוד".
מעוז הוא עורך דין מוביל ובולט מאוד בזירה הפלילית המקומית. עד למקרה שירה איסקוב נהג לייצג בעיקר חשודים ונאשמים, ומאז תיק איסקוב נפגעות עבירה רבות פונות אליו לאחר שראו אותו בכל ערוץ אפשרי מייצג בגאון את איסקוב.
כיום, מעוז מייצג את הקורבנות בתיקים של איש העסקים ישראל אור וסוכן הדוגמניות שי אביטל וייצג גם את הסוהרת שנחשדה בקיום יחסי מין עם אסירים בכלא צלמון. לאור הרגישות והנחישות שהראה בתיק איסקוב, נשים רבות מרגישות בנוח לפנות אליו, הן חשות שיש על מי לסמוך ובצדק – מעוז נלחם על המיוצגות שלו בשיניים ועושה הכל כדי להשיג צדק עבורן.
"הוכשרתי ולמדתי כדי לייצג אנשים ולעמוד על האינטרסים שלהם, יהיו מי שיהיו. אני לא שופט אותם, זה לא התפקיד שלי. אני מייצג נאמנה את מי שפונה אלי"
מה היה השוני העיקרי בייצוג של קורבן עבירה לעומת חשוד או נאשם?
"זה היה שינוי מהותי עבורי. עד לאותו מקרה הייתי צריך לחפש פרצות בהתנהלות המשטרה ובכך לתת שירות טוב ללקוחות שלי, אך במקרה הזה, עבדתי יד ביד עם המשטרה והפרקליטות כדי לגבש תשתית ראייתית. כל זה בזמן ששירה מחוסרת הכרה, וככל שהזמן נקף הבנו שיש כאן אירוע משמעותי. חברי כנסת נרתמו לסייע והתגייסו לכל מה שנוגע למלחמה באלימות נגד נשים".
"מאז אני מתעסק יותר ויותר בייצוג קורבנות עבירה. אף על פי שאם אצטרך לחלק את זה באחוזים, עדיין הרוב המוחלט של התיקים שלי הוא ייצוג של חשודים ונאשמים. פעם אחת אני נאלץ לכבוש את הכובע הזה ופעם אחרת את הכובע השני".
לאחר שייצגת את שירה איסקוב, יש חשודים שתסרב לייצג?
"אני לא רוצה להתייפייף, בסופו של דבר הוכשרתי ולמדתי כדי לייצג אנשים ולעמוד על האינטרסים שלהם, יהיו מי שיהיו. אני לא שופט אותם, זה לא התפקיד שלי. אני מייצג נאמנה את מי שפונה אלי. לכן, בכל מקרה שיגיע אלי לקוח שאאמין שיש ביכולתי לעזור לו ואוכל למלא את תפקידי נאמנה, זה תיק שאקבל למשרד".
איך מדברים עם קורבן אלימות?
"ייצוג של ליווי של קורבן שונה לחלוטין מייצוג של חשודים ונאשמים, השיחה הרבה יותר מחבקת ומכילה ויש הרבה יותר מקום לרגש. השיח הרבה יותר אישי ואינטימי מזה עם חשודים ונאשמים. יש המון שיחות שחורגות מן ההגדרה הטבעית של עורך דין-לקוח, הרבה שיחות תמיכה ופסיכולוגיה והרבה חיזוקים".
אתה מצליח להתנתק מהמקרים שאתה פוגש בעבודה אשר אתה חוזר הביתה?
"לא. אני נשאב בצורה אישית ואני לא מצליח להתנתק מכל מקרה שמגיע אלי, לפחות לכל אורך התקופה שאני מלווה את התיק. הרבה פעמים גם לאחר שהטיפול בתיק מסתיים אני נשאב לעולם של המיוצגת. ברגע שמלווים קורבן הופכים מטבע הדברים לחלק בלתי נפרד מהחיים שלה ואת כל זה מלווה תחושת אחריות אישית כלפיה".
לאחרונה פתח עו"ד מעוז במשרדו מחלקה שעוסקת בדיני משפחה. הוא מסביר: "ההבנה היא שכשמגיעה אישה הסובלת מאלימות במשפחה, היא כנראה תזדקק גם לעורך דין העוסק בדיני משפחה. הטיפול במקרים האלה חייב להיות משולב".
"חייבת להיות הסברה לגבי אלימות וההשלכות שלה מגיל צעיר. חשוב להעביר את זה בבתי הספר ולהנחיל את זה בא המשפחתי"
תן דוגמה למקרה שאתה מייצג עכשיו.
"תיק מעניין שאני מייצג עכשיו הוא של זוג נשים, שהקשר שלהן כולל אלימות מילולית קשה ואיומים, ויש ילדים בתמונה, על כל הרגישות המשתמעת מכך. אחת מבנות הזוג הגיע אלי מצוידת במסמכים, בראיות ובעדים, וביקשה ליווי משפטי הכולל הכנה למסירת עדות, הכנה לעימותים במשטרה, דרישה של השלמות חקירה שאני חושב שהמשטרה צריכה לבצע והיא לא מבצעת ועוד.
"אני סבור שהמשטרה והפרקליטות לא מטפלות במקרים כאלה כמו שצריך. התיק הזה למשל הגיע לפרקליטות והם שקלו לסגור אותו, אך לאחר שהתערבתי וביקשתי שיעשו השלמות חקירה, אני מאמין שיגישו כתב אישום".
לאחרונה שמענו על מקרה נוסף של אישה שנרצחה ברצח אלים ומזעזע באשדוד. איך ממגרים את התופעה הקשה הזו?
"שאלת מיליון דולר. יש שתי תשובות מרכזיות. הראשונה היא החמרה בעונשים. לדעתי, זה יגרום להפחתה בכמות המקרים, אבל אני לא חושב שזה יגרום למיגור התופעה. התשובה השנייה היא שצריכה להיות התערבות אגרסיבית של הרווחה במקרים המתאימים – גישה שאני יותר מאמין בה. חייבת להיות הסברה לגבי אלימות וההשלכות שלה מגיל צעיר. חשוב להעביר את זה בבתי הספר ולהנחיל את זה בא המשפחתי".
אלימות במשפחה לא מסתכמת באלימות פיזית בלבד. איך אפשר לטפל במקרים כאלה?
"נכון. לא כל אלימות שאנחנו מכירים נתפשת או מתפרשת בהכרח כאלימות במישור הפלילי. לדוגמה, אלימות מילולית שלא עולה לכדי איומים אינה עבירה פלילית, אבל מצד שני זה לא אומר שאלימות מילולית לא יכולה להתפתח ולהסלים ולהגיע לעבירה פלילית בהמשך. לכן, כדאי לפנות לגורמים המתאימים וגם אם למשטרת ישראל אין את המענה המתאים לאלימות מילולית. כמו כן, צריך לעשות הפרדה – גם אם לא מדובר באירועים פליליים, עדיין יש גופים ברווחה שאפשר להיעזר בהם כדי למנוע הידרדרות למצבים קשים יותר".
אילו התנהגויות נוספות יכולות להיחשב כנורה אדומה?
"למשל, גבר ששולט באשתו בכל רובד אפשרי, קובע מה היא תלבש, היכן תעבוד, עם איזה אנשים תדבר ועם מי לא, גבר שמרחיק את האישה מבני המשפחה והסביבה החברתית שלה ומבקש לחקור ולבלוש אחרי הפעולות שלה. כל המצבים האלה הן נורות אדומות מובהקות. כשאנחנו מגיעים לחקור תיקים פליליים ובוחנים מה קרה בקשר בעבר, ברוב המקרים ניתן לזהות את הנורות האדומות הללו לפני ההתפתחות לאלימות פיזית".
"יש גופים ייעודים שהוקמו על מנת לתת מענה מיידי, מהיר ואיכותי לאותן נשים. למשל ברווחה מלווים את הנשים בכל השלבים"
קיימת תלונה חוזרת שהמשטרה לא תמיד מטפלת כראוי בקורבנות אלימות במשפחה.
"על הנייר, מה שצריך לעשות זה לפנות למשטרה ולהגיש תלונה, אך לצערי זה נכון ולמרות המודעות ההולכת וגוברת סביב אלימות בתא המשפחתי ולמרות שיש קציני אלימות במשפחה בתחנות המשטרה, אני עדיין נתקל פעמים רבות במצבים שהמשטרה לא מטפלת ברצינות בעבירות מהסוג הזה. מעבר לכך, אני גם נתקל במקרים שבהם מגיעה קורבן לתחנת המשטרה ומתייחסים אליה כאל מי שמנסה 'לתפור תיק' לבעלה, ואז היא הופכת לחשודה.
"הרבה פעמים", מסביר עו"ד מעוז, "ללא התערבות של עורך דין, שמכין את הקורבן למסירת עדות ועימותים ועוזר למשטרה לגבש תשתית ראייתית יציבה וחזקה, התיק ייסגר. מצופה היה שהמשטרה תטפל כמו שצריך אך זה לא באמת קורה ברוב המקרים. יחד עם זאת, חשוב לי לסייג את הדברים ולומר שיש שוטרים שמבצעים את עבודתם בצורה טובה מאוד".
אז אם לא למשטרה, לאן יכולות הקורבנות לפנות?
"יש גופים ייעודים שהוקמו על מנת לתת מענה מיידי, מהיר ואיכותי לאותן נשים. למשל ברווחה מלווים את הנשים בכל השלבים. אם צריך להוציא אותן מהבית, הם עושים את זה בצורה כזאת שלא תחשוף אותן כי צריך גם לדעת איך לצאת מהבית. לא תמיד נכון לדבר עם הפוגע על כך בצורה ישירה כי הוא עלול להגיב באלימות. בהמשך או במקביל כדאי להגיש תלונה במשטרה ולהיוועץ עם עורך דין במקרה הצורך".
מה דעתך על הרפורמה המשפטית?
"אני סבור שכשמדובר על מהלך כל כך משמעותי, יש מקום לייצר הסכמה רחבה ככל הניתן בקרב הציבור. בסופו של דבר, אם הרפורמה צודקת או לא זה עניין אחד, אבל אי אפשר להתעלם מהקרע שנוצר בעם סביב העניין הזה. בסיטואציה כזאת אני חושבת שהידברות בין הצדדים היא הכרחית".
לסיום מבקש עו"ד מעוז להדגיש: "אין פתרון קסם שיפתור את נושא האלימות במשפחה, ולא משנה כמה אנחנו כמדינה וכציבור נעשה מאמץ כדי למגר את התופעה ולהקטין. בסוף, כל אישה בביתה צריכה להיות ערה לכל אותן נורות אזהרה ולא להתעלם מהן. התקווה היא שאנחנו באמת נראה כבר בעתיד הקרוב שיפור במצב הזה. בכל מקרה, גם אם קיים ספק הכי קטן, יש גורמי מקצוע שיודעים לטפל בבבעיה ועדיף תמיד ליצור קשר ולהתייעץ".
בתמונה עו"ד בן מעוז. צילום: יח"צ
