בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דן בתביעה של תופרים במקצועם, אשר הועסקו על ידי הנתבע במתפרה שבמפעלו במשך שנים ארוכות לתשלום פיצויי פיטורים.
בפסק הדין נדונה שאלת יסוד בדבר זכותו הראשונית של עובד לסביבת עבודה העונה על רווחתו, בריאותו ובטיחותו, ומנגד חובת המעסיק לעצב את מקום העבודה כך שישמור על כבודו של העובד כאדם.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום דיני עבודה
למציאת עו"ד בתחום זכויות עובדים במשפטי
הנתבע, מר סטיב וייז, הוא בעליו של מפעל ועסק ותיקים לייצור תרמילים ותיקים תחת המותג "תרמילי סטיב". התובעים, תופרים במקצועם, הועסקו על ידי הנתבע במתפרה שבמפעלו, הממוקם בגבעת שאול בירושלים, משך שנים ארוכות, בין 8 ל – 12 שנים בשכר מינימום.
יחס משפיל ופגיעה בכבוד האדם
בית הדין קבע, כי במהלך השנים, הוכבדה באופן ניכר כמות העבודה שנאלצו התובעים לבצע כאשר מנגד מצבת כוח האדם במפעל הצטמצמה. כמו כן, ובעקבות תביעות שהגישו התובעים לתשלום זכויות שונות, החל מר וייז, באופן שהלך וגבר, לנהוג בהם באופן פוגעני עד כדי פגיעה בכבודם כבני אדם.
בתוך כך, מנע הפסקות לשם הליכה לחדר השירותים בהתאם לצורך; לא דאג ואף מנע מיזוג וחימום מתאים למקום העבודה שהיה נטול חלונות ואויר צח; קבע הפסקות קצרות ובלתי מתאימות, שלא אפשרו מנוחה והחלפת כוחות סבירה; הפגין יחס משפיל ועקב אחר התובעים בסוף יום העבודה בצאתם את המפעל אל עבר תחנת האוטובוס.
הרעה מוחשית בתנאי העבודה
לאור אלה, קבעה השופטת רחל בר"ג-הירשברג, כי חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתם של התובעים, וכי התקיימו נסיבות בהן אין לדרוש מהם כי ימשיכו לעבוד בעבודתם, ועל כן מצא כי הם זכאים לתשלום פיצויי פיטורים.
בתוך כך נקבע כי על המעסיק חלה חובה לדאוג לסביבת עבודה הולמת ולרווחתם של העובדים המועסקים על ידו. זכויות רווחה בסיסיות, כגון הפסקה לשם הליכה לשירותים, נמנות עם אבני היסוד של הזכויות המוקנות לאדם העובד באשר הוא, והן מהוות חלק מהזכות הראשונית לסביבת עבודה העונה על רווחתו של העובד, בריאותו ובטיחותו.
בפסק הדין צוין, כי נסיון החיים מלמד שישנם עובדים מוחלשים שאפשרויות התעסוקה שלהם מצומצמות עד כי הם מעדיפים להמשיך לעבוד אצל מעסיק שרומס את כבודם, ובלבד שיוכלו להתפרנס. לאור זאת קבע בית הדין, כי יש מקום לסברה לפיה במקרים של תנאי העסקה פוגעניים כמו במקרה זה, צריכה לעמוד לעובדים המוחלשים האפשרות להתפטר בדין מפוטר גם אם יתברר כי השתהו בטרם התפטרו, שאם לא כן, ימצא בית הדין לעבודה מסכין עם תנאי עבודה פוגעניים.
וכדברי בית הדין:" טרם חתימה מוצאים אנו להדרש פעם נוסף להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לפיו כל אדם ובכלל זה כל עובד זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו. מילים אלה נשתכחו מהנתבע שבחר להקשות לבו, לנהוג בעובדיו בדרך פוגענית ועל אף שהמדובר בזכויות בסיסיות. אין לנו אלא לקוות שלא ישנו מקרים מעין אלה".
בסיכום, בית הדין חייב את הנתבע בתשלום פיצויי פיטורים.
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(תע"א 1298/10 עומר דוויק ואח' נ' תרמילי סטיב בע"מ)
