חוק הגיוס החדש מעניק הטבות למשרתים אך פוטר את החרדים מגיוס

עיקרי הכתבה:

• החל מקום המדינה, חרדים רבים לא משרתים בצה"ל בטענה של "תורתו אומנותו", אשר על בסיסה הם דוחים את השירות שלהם בצבא כדי ללמוד תורה.
• דחיית הגיוס עד גיל 28 יצרה מציאות שבה החרדים לומדים בישיבה עד גיל זה ולא יוצאים לשוק העבודה. אם הם יפסיקו ללמוד לפני גיל 28, הם עלולים לקבל צו גיוס.
• במסגרת חוק הגיוס החדש שהממשלה מנסה להעביר, לומדי הישיבות ייהנו מפטור מלא משירות בצה"ל, החלטה שתגרום לכך שצה"ל יפסיק להיות צבא העם ויהפוך לצבא אזרחי, אשר מעניק למשרתיו הטבות.
  ________________________________________________________________________

השוויון בנטל בכל מה שקשור לגיוס בצה"ל נמצא בלב המחלוקת של החברה הישראלית החל משנות ה-70. במשך שנים, הציבור החילוני, שנלחם במלחמות ישראל ומקריב את חייו, מוחה על כך שלחרדים ניתנת פריבילגיה בחסות המדינה, המאפשרת להם גם לא לשרת בצבא וגם לקבל מימון על ידה. עד היום חרדים רבים לא משרתים בצבא,  על בסיס הסדרים ייעודיים של הממשלה, בטיעון של "תורתו אומנותו" – כלומר שאדם הלומד תורה צריך לעסוק רק בלימוד התורה ולא בדברים אחרים, כמו שירות בצה"ל למשל. בקרוב, "חוק טל" המאפשר את דחייתם של החרדים לשרת בצה"ל עומד לפקוע, והכנסת נדרשת לחקיקה מחדש. מסתמן כי החוק החדש יעניק פריבילגיות לאלה המשרתים בצה"ל ובמקביל יוריד את גיל הפטור לחרדים ל-21. מה עוד צפוי לכלול החוק החדש? 

כבר במלחמת העצמאות, חרדים רבים קיבלו פטור משירות במלחמה בפרט ובצבא בכלל. במרוצת השנים ועם החלפת הממשלות, נקבעו הסדרים שונים המאפשרים לכמות מסוימת של חרדים לקבל פטור מצה"ל

חוק הגיוס – איך הכל התחיל?

החל מקום המדינה, חרדים רבים לא משרתים בצה"ל בטענה של "תורתו אומנותו", אשר על בסיסה הם דוחים את השירות שלהם בצבא  כדי ללמוד תורה. עם השנים, מספר החרדים הלומדים בישיבה שלא התגייסו לצבא עלה משמעותית. דחיית הגיוס יצרה למעשה מציאות שבה החרדים לומדים בישיבה עד גיל 28, ולא יוצאים לשוק העבודה מפני שדחיית הגיוס מתרחשת עד גיל זה, ואם הם יפסיקו ללמוד לפני גיל 28 הם עלולים לקבל צו גיוס, מה שהם כמובן לא רוצים שיקרה.

כבר במלחמת העצמאות, חרדים רבים קיבלו פטור משירות במלחמה בפרט ובצבא בכלל. במרוצת השנים ועם החלפת הממשלות, נקבעו הסדרים שונים המאפשרים לכמות מסוימת של חרדים לדחות את הגיוס לצה"ל. אך כאמור, לא מדובר בדחייה אלא בפטור - כאשר הם מגיעים לגיל 28 אחרי שנים בישיבה, הם מקבלים את הפטור הנכסף.

חוק טל נחקק כהוראת השעה לחמש שנים, ובפועל החוק גרם לכך שבשלוש השנים מאז חקיקתו רק עשרות חרדים התגייסו, ובני ישיבות רבים נוספים ביקשו לדחות את הגיוס

החלטת בג"ץ ו"חוק טל"

הוועדה החשובה ביותר שעסקה בנושא זה היא "ועדת טל" מאמצע שנות ה-90, בתקופה בה חל שינוי באופן בו בית המשפט התערב בחוקיות ההסדר עם החרדים. בשנת 1998 קבע בג"ץ כי לא בסמכותו של שר הביטחון להעניק פטור גורף לכלל תלמידי הישיבות וכי לעניין זה נדרשת חקיקה ראשית.

בעקבות קביעת בג"ץ הוקמה ועדת טל, שהוביל השופט צבי טל, וזאת במטרה לגבש תיקון לחוק ולנסח הצעת חוק שתאפשר לשר הביטחון לפטור תלמידי ישיבה משירות בצה"ל ללא הגבלה, ובד בבד להמליץ על הסדרים שיאפשרו לחלק מהחרדים שנמצאים בגיל גיוס להתגייס. באפריל 2000 הוגש דו"ח הוועדה וכשנתיים לאחר מכן חוקק חוק טל, שנקרא גם "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם". לפי החוק, בגיל 22 בחור ישיבה מקבל "שנת הכרעה", במסגרתה יוכל לבחור אם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. אלה שיבחרו לעבוד יוכלו לבחור בין שירות צבאי מקוצר של שנה וארבעה חודשים, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר, עם אפשרות לעבוד במקביל.

חוק טל נחקק כהוראת השעה לחמש שנים, ובפועל החוק גרם לכך שבשלוש השנים מאז חקיקתו רק עשרות חרדים התגייסו, ובני ישיבות רבים נוספים ביקשו לדחות את הגיוס.

ראשי ישיבות רבים הוציאו תקנות לתלמידיהם, לפיהן על התלמידים לא לחתום על טפסים בלשכת הגיוס מעבר לאישור הפרטים האישיים, וחלקם הורו לתלמידי הישיבות לא להתייצב כלל בלשכת הגיוס

המפנה בחוק טל והשלכות ועדת פרי על גיוס חרדים

בשנת 2012 חל מפנה בחוק, כאשר בג"ץ קבע כי חוק זה סותר את חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", לכן הכנסת לא יכולה להאריך אותו. לאחר ביטול החוק, ראשי ישיבות רבים הוציאו תקנות לתלמידים שלהם, שאמרו כי על התלמידים לא לחתום על טפסים בלשכת הגיוס מעבר לאישור הפרטים האישיים, וחלקם הורו לתלמידי הישיבות לא להתייצב כלל בלשכת הגיוס.

בשנת 2013, עם ממשלת נתניהו השלישית, הוקמה "ועדת פרי", במסגרתה נקבע כי רק 1,800 חרדים יקבלו פטור משירות בצה"ל וכי ישיבות שלא ישלחו את לומדי התורה שלהם לשירות צבאי ייאלצו להתמודד עם סנקציות, ובמקביל ייפתחו הליכים פליליים נגד אלה שמסרבים להתגייס.

בעקבות הוועדה, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק "להסדרת גיוסם של בני ישיבות לצה"ל". כמו כן, לאחר שהחוק עבר בקריאה ראשונה הוקמה "ועדת שקד", שהובילה איילת שקד, שגררה מחאה מצד החרדים, שלא ממש התייחסו לחקיקה החדשה והמשיכו שלא להתייצב בלשכת הגיוס. מאז, הצעות חוק חדשות עלו ונפלו. ביולי 2022, עם ההחלטה על פיזור הכנסת ה-24, בג"ץ אישר דחייה נוספת של החוק עד יולי 2023.

על פי הצעת החוק, בין אם הם לוחמים, תומכי לחימה או ג'ובניקים, יזכו חיילי צה"ל במלגות לימודים ולדיור באמצעות מענק לרכישת דירה. חיילי מילואים יהיו זכאים להטבות בחשבונות חשמל וארנונה וגם בשכר הלימוד בגני ילדים

הצעת חוק הגיוס החדשה - צבא העם ויהפוך לצבא אזרחי

במסגרת חוק הגיוס החדש שהממשלה הנוכחית מנסה להעביר, לומדי הישיבות ייהנו מפטור מלא משירות בצה"ל – החלטה שלמעשה תגרום לכך שצה"ל יפסיק להיות צבא העם ויהפוך לצבא אזרחי, אשר מעניק למשרתיו פריבילגיות רבות.  על פי הצעת החוק, בין אם הם לוחמים, תומכי לחימה או ג'ובניקים, יזכו חיילי צה"ל במלגות לימודים, לדיור באמצעות מענק לרכישת דירה וכן הטבות לחיילי מילואים בחשבונות חשמל וארנונה וגם בשכר הלימוד בגני ילדים. עם זאת, לומדי הישיבות יקבלו את הפטור בגיל 21 ולא בגיל 28 – כלומר הם ייצאו לשוק העבודה באותו זמן שבו חיילים מסיימים את השירות הסדיר ומשתחררים מצה"ל.

הצעת החוק החדש מעוררת התנגדויות רבות, כמו לא מעט מהחוקים שהממשלה הנוכחית מנסה להעביר. כעת, כל מה שנותר לנו לעשות הוא לחכות ולראות האם חוק הגיוס החדש יעבור ובאילו תנאים.

צילום ראשי: Ryan Rodrick Beiler/ שאטרסטוק