עיקרי הכתבה:
- מה הסיבה לעליות המחירים? עליות המחירים נובעות מהתייקרות של תשומות בארץ ובעולם. ישנה התייקרות עולמית בכל הקשור להובלה הימית והאווירית - התייקרות שנגרמה בעקבות המלחמה באוקראינה.
- האם עליות המחירים עתידות להיעצר בקרוב? כעת לא נראה שיש עצירה באופק. הרבה מהמוצרים בישראל הם מוצרים מיובאים ומחיריהם מושפעים מאוד מהמחירים בחו"ל.
- האם קיים תיאום מחירים בין החברות בארץ ?רשות התחרות לא העלתה חשש לתיאום מחירים בין החברות, היא כן חקרה את עצם ההתבטאויות הפומביות שלהן, אבל לא הצביעה על חשד לקרטל.
________________________________________________________
עליות המחירים תופסות אותנו לא מוכנים והן מתבטאות בכל תחום אפשרי, החל מהקניות הבסיסיות בסופר, דרך רכישת רכב ועד תשלומי המשכנתא, הארנונה, החשמל ומחיר הדלק. החברות במשק טוענות שעליות המחירים מתכתבות עם מגמת ההתייקרות העולמית על רקע האינפלציה ועליות הריבית ושאין דרך לעצר אותן. גם רשות התחרות סבורה שאכן זו הסיבה ושאין חשש לתיאום מחירים בין החברות הגדולות.
עו"ד אבנר פינקלשטיין (בתמונה משמאל, צילום: יונתן בלום), שותף במשרד גורניציקי ושות', מומחה לתחום התחרות ולהגבלים עסקיים, מציג את התמונה הרחבה והמקומית:
ממה נובעות עליות מחירים במשק לאחרונה?
"עליית המחירים היא מגמה עולמית והיא לא ייחודית לישראל, אומר עו"ד פינקלשטיין. "לפי פרסומים של החברות, העליות נובעות מהתייקרות של תשומות בין אם זה בארץ ובין אם זה בעולם. ישנה התייקרות עולמית בכל מה שקשור להובלה הימית והאווירית, וכן התייקרות תשומות שנגרמה בעקבות המלחמה באוקראינה, למשל במחירי הקמח".
בנוסף, מסביר עו"ד פינקלשטיין, "האינפלציה העולמית ועליות הריבית עדיין לא נעצרו. בארץ אנחנו יכולים לראות עלייה לא רק שלא המוצרים בסופרמרקטים, אלא גם של המים, החשמל והדלקים. הממשלה אמנם ניסתה לבלום חלק מהם, אך היא לא הצליחה במאת האחוזים. בנוסף, רבים מהמוצרים הם מוצרים מיובאים. כלומר, אם ספקים מחו"ל העלו מחירים, הספקים בארץ כנראה בלמו את ההתייקרויות עד גבול מסוים, וכעת אין להם ברירה אז הם מגלגלים את עליית המחירים לצרכן. זה ברור שיש קשר ישיר בין עליות המחירים בעולם וזו לא תופעת טבע בלתי מוסברת".
"רשות התחרות ערכה חקירה מקיפה בעקבות עליות המחירים. אם היה חשד לתיאום מחירים, כבר היינו יודעים על זה. לצד זאת, אי אפשר להאשים את חברות המזון בלבד. גם מחירי הדלק, המים, הארנונה והמיסים עולים וזו כבר אחריות של הממשלה"
האם יכול להיות שעליות המחירים מתואמות?
"לצורך הגילוי הנאות, אני חייב לומר שאני מייצג חלק מחברות המזון המקומיות. יחד עם זאת אומר כי רשות התחרות לא העלתה חשש לתיאום מחירים בין החברות. היא כן חקרה את עצם ההתבטאויות הפומביות שלהן, אבל היא לא הצביעה על חשד לקרטל. קרטל בדרך כלל מתרחש בסביבה שבה אין סיבה מוסברת לעליית מחירים".
הם יש לך דוגמה לקרטל שהתרחש בישראל לאחרונה?
"בהחלט. רשות התחרות פרסמה לפני מספר ימים כי היא הגיעה לעסקת טיעון עם אחד מהנאשמים שלקח חלק בקרטל הנסיעות לפולין. באותו מקרה לא היתה סיבה אמיתית לעליית מחירים, אלא שהנאשמים החליטו יחד עם המתחרים לעלות מחירים ולתאם את העלייה. כשמדובר בעולם המזון, זה מקרה אחר לגמרי, שבו יש סיבות כלל עולמיות לעליות מחירים ולמעשה המחירים עלו בכל התחומים, החל מענף הטקסטיל ועד ענף הרכב".
"כולנו מכירים את כל הפעולות שנקטה הממשלה בשוק הסלולר להורדת חסמי מעבר וחסמי כניסה, צעדים שפתחו את השוק והמחירים ירדו משמעותית בעקבות כך"
מהו חוק ההגבלים העסקיים ואיזה מקרים ניתן לאכוף בעזרתו?
"חוק ההגבלים העסקיים - התשמ"ח 1998 - הוא חוק שמטרתו להסדיר את דיני התחרות בישראל. הסעיף המרכזי ביותר בחוק נקרא 'הסדר כובל', אשר מתייחס לבעלי עסקים שפועלים להפחתת התחרות החופשית במשק. לכן, ביחס לתיאום מחירים, לפי ההסדר מדובר בעבירה לכל דבר. במקרה של הסדר שפוגע בתחרות, העונש הוא של מאסר בפועל שיכול להגיע לחמש שנים – מדובר בעבירה חמורה מאוד".
כיצד פועלת רשות התחרות במצב כזה?
"רשות התחרות מגישה כתבי אישום בנושאים אלה. רשות התחרות כבר ערכה חקירה מקיפה בעקבות עליות המחירים. אם היה חשד חלילה לעבירה כזו, כבר היינו יודעים את זה. לצד זאת, אי אפשר להאשים את חברות המזון בלבד. כאמור, גם מחירי הדלק, המים, הארנונה והמיסים עולים וזו כבר אחריות של הממשלה".
"הממשלה באה בטענות לקמעונאים על עליית מחירים כשהיא בעצמה מעלה מחירים. מה שמעיב באמת על אזרחי המדינה הן המשכנתאות שהתייקרו בשל עליות הריבית"
איך נלחמים בעליית המחירים?
"הדרך הנכונה והטובה להביא להורדת מחירים היא להגביר את התחרות, תוך הסרת חסמי כניסה, אם יש חסמים לשוק או חסמים רגולטוריים או כל חסם כזה או אחר הגורם לעליות מחירים או ליוקר המחיה. כולנו מכירים את כל הפעולות שנקטה המדינה בשוק הסלולר להורדת חסמי מעבר וחסמי כניסה, צעדים שפתחו את השוק והמחירים ירדו משמעותית בעקבות כך".
עם זאת, אומר עו"ד פינקלשטיין כי הבעיה היא תמיד בהכרח במספר המתחרים. "מחירי חומרי הגלם התייקרו ואולי צריך לבדוק מהי הבעיה בעולמות ייצור החלב בישראל למשל - בעולמות הללו יש מכסות, יש פיקוח של מחירים".
אילו כלים קיימים בידי הממשלה לעצירת עליות המחירים?
"אם קיימים חסמים ביורוקרטיים שמונעים יבוא של מוצרים מסוימים, אז המדינה יכולה לבטלם. לחלופין, המדינה יכולה לומר שהיא סופגת את עליות המחירים שבשליטת הממשלה ולהקל כך על האזרחים. אי אפשר להתכחש לעובדה שגם הממשלה מזינה את עליות המחירים, כי הרי היא יכולה להחליט שהיא למשל מורידה בנטל המיסים, מכס מע"מ ועוד. בנוגע להתערבותה בשוק החופשי, אני מאמין שהתפקיד שלה בהקשר הזה הוא לעודד כמה שיותר תחרות ובאופן הזה להוריד מחירים.
"הממשלה, מסכם עו"ד פינקלשטיין, "באה בטענות לקמעונאים על עליית מחירים כשהיא בעצמה מעלה מחירים. מה שמעיב באמת על אזרחי המדינה הן המשכנתאות שהתייקרו בשל עליות הריבית. העלייה בריבית מכבידה יותר מכל על הצרכנים בישראל והיא זו שגוררת עליות מחירים".
