חוק הארנונה החדש – מדוע ראשי הערים זועמים?

עיקרי הכתבה:

מהי קרן הארנונה? קרן הארנונה היא יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ ומהותה הקרן היא לחייב רשויות מקומיות חזקות להקצות שיעור מסוים מההכנסות מארנונה הנגבות מעסקים לרשויות חלשות, במטרה לתמרץ אותן לבנייה מקומית. 

מדוע ראשי הערים מתנגדים? ראשי ערים חזקות כמו תל אביב, רמת גן, גבעתיים, רמת השרון ועוד, ייאלצו להקריב נתח משמעותי מהתקציב שלהן ולהעניק אותו לרשויות אחרות, מה שעלול לפגוע באיכות החיים של תושבי הערים ה"תורמות".

מהי הביקורת על חוק הארנונה? מבקרי החוק סבורים כי המטרה האמיתית של החוק הוא קידום בנייה בערים החרדיות ובהתנחלויות, על חשבון הערים החזקות. בנוסף, תושבי הערים החזקות, המשלמים ארנונה גבוהה, ייפגעו משמעותית מהמהלך.
___________________________________________________________

קרן הארנונה היא יוזמה של משרד האוצר, אותו מוביל השר בצלצל סמוטריץ'. מהותה של הקרן היא לחייב רשויות מקומיות להקצות שיעור מסוים מההכנסות מארנונה הנגבות מעסקים – ארנונה גבוה יותר ביחס לארנונה של בתים למגורים. מדובר בכסף שיגבה מהרשויות החזקות ויועבר לרשויות חלשות, במטרה לתמרץ את האחרונות לבנות יותר בתים. ראשי ערים מסרבים לכך בכל תוקף. על הביקורת על קרן הארנונה, בשורות הבאות.

לפי האוצר, המטרה של קרן הארנונה היא לעודד בנייה בערים מוחלשות. כמו כן, מתוך הקרן יוענקו 2,000 שקל לרשויות המקומיות על כל היתר בנייה שהן מוציאות

מהי קרן הארנונה?

משרד האוצר מקדם את יוזמת "קרן הארנונה", במסגרתה הרשויות החזקות בארץ, ביניהן תל אביב, רמת גן, גבעתיים, רמת השרון, הרצליה, פתח תקווה, חיפה ועוד, יעבירו לקרן הארנונה סכום של בין 10% ל-28% מרווח הארנונה של העסקים בעיר בכל שנה.

הכסף שיצטבר באותה קרן יחולק לרשויות המוחלשות. על הנייר, כל רשות אמורה להעביר לקרן את הכספים. אך בפועל, רשויות חזקות ישלמו חלק משמעותי יותר וכספי הקרן יועברו כאמור, לרשויות החלשות. לפי האוצר, המטרה של קרן הארנונה היא לעודד בנייה בערים מוחלשות. כמו כן, מתוך הקרן יוענקו 2,000 שקל לרשויות המקומיות על כל היתר בנייה שהן מוציאות.

ראשי ערים חזקות כמו תל אביב, רמת גן, גבעתיים, רמת השרון ועוד, שהן רשויות חזקות, מפותחות ויפות, ייאלצו להקריב נתח משמעותי מהתקציב שלהן ולהעניק אותו לרשויות אחרות. מה שאומר שתושבי הערים האלו ייפגעו

מדוע ראשי הערים מתנגדים למהלך?

בסוף השבוע האחרון פורסם כי הושגה פשרה מול ראשי הרשויות לאחר שהתנגדו להעברת חוק קרן הארנונה בכל תוקף. יחד עם זאת, ראשי הערים טענו שהם נאלצו להגיע לפשרה למען מזעור הנזקים, אך כי הם עדיין מתנגדים ליוזמה בתוקף. ראשי ערים חזקות כמו תל אביב, רמת גן, גבעתיים, רמת השרון ועוד, שהן רשויות חזקות, מפותחות ויפות, ייאלצו להקריב נתח משמעותי מהתקציב שלהן ולהעניק אותו לרשויות אחרות. מה שאומר שתושבי הערים האלו ייפגעו במגוון תחומים – אם זה חינוך פחות טוב, עיר פחות מטופחת, בריאות מתקדמת ועוד.. כידוע, כשאין מספיק כסף, אז אין משאבים וכשאין משאבים לא ניתן להמשיך לקדם את העיר.

בין ראשי הערים המרכזיים שהתנגדו למהלך: ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה-הכהן, ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, ראש עיריית ראש השרון אמיר כוכבי, ראשון לציון רז קינסטליך ואחרים. חולדאי, ראש עיריית תל אביב, צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "בוועדת הכספים יעלה חוק איום ונורא להצבעה – חוק קרן הארנונה. כבר דיברתי על החוק הזה רבות אבל אזכיר שוב: מדובר בחוק שמאפשר לממשלת ישראל להיכנס לכיסי הרשויות המקומיות...".

מה הן ההסכמות מסוף השבוע?

בסוף השבוע שעבר (ה') הגיע משרד האוצר למספר הסכמות עם הרשויות המקומיות, ובין היתר: ניהול הקרן יישאר בידיו של השלטון המקומי, כאשר יו"ר מרכז השלטון המקומי יומנה ליו"ר הקרן ובנוסף אליו ימונו שני נציגים נוספים. בנוסף, סוכם כי הרשויות ייחשבו באופן עצמאי את הגידול בהכנסות מארנונה עסקית, בקיזוז היתרי בנייה למגורים. כמו כן, אם ההכנסות מארנונה לעסקים יהיו נמוכות יותר בשנה מסוימת  מאלו של שנת 2022, הרשות לא תפריש כספים לקרן על אותה השנה.

מבקרי החוק סבורים כי המטרה האמיתית של החוק הוא קידום בנייה בערים החרדיות ובהתנחלויות על חשבון הערים החזקות

למרות ההסכמות, שביתת מחאה ברשויות

על אף ההסכמות שהגיעו אליהן בסוף השבוע האחרון, נראה שראשי הרשויות פועלים לבטל לגמרי את היוזמה, באמצעות השבתה של כלל השירותים ברוב העיריות. רק חלק מהעיריות הפעילו את בתי הספר היסודיים. גנים, חטיבות ותיכונים לא פעלו היום במספר רב של ערים. הרשויות השובתות: חיפה, ראשון לציון, תל אביב שוהם ועוד. כמו כן, יש ערים השובתות באופן חלקי, כמו אשקלון ויבנה, בהן מערכת החינוך עובדת כרגיל. ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הסביר כי לאחר מבצע "חץ ומגן", שבו התלמידים היו סגורים בבתים, הגיע הזמן שיחזרו למסגרת.   

מהי הביקורת על חוק הארנונה?

מבקרי החוק סבורים כי המטרה האמיתית של החוק הוא קידום בנייה בערים החרדיות ובהתנחלויות על חשבון הערים החזקות. בנוסף, תושבי אותן ערים חזקות, המשלמים ארנונה גבוהה, ייפגעו משמעותית – הם יגורו בעיר עם חינוך, שירותי בריאות ורווחה פחות טובים, וגם כמובן העיר תהיה פחות מטופחת, וזאת על אף שהם משלמים ארנונה גבוהה.

גם ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה רתחו על עצם החוק. בשבוע שעבר, יועץ ראש הממשלה נבו כץ דרש מחברי הקואליציה לתמוך בחוק במסגרת ועדת הכספים – למרות שחלקם מתנגדים לכך נחרצות. בתגובה, ח"כ אתי עטייה מהליכוד אמרה כי היא "מבקשת להוציא את זה מחוק ההסדרים", ואילו ח"כ אליהו רביבו מהליכוד אמר כי "חשוב לשאול שאלות? כנראה שגם לחברי הכנסת מהקואליציה יש קו מחשבה".

שורה תחתונה: לפי משרד האוצר, החוק נועד לחזק את הרשויות המוחלשות. יחד עם זאת, חשוב לציין שזו הפעם הראשונה שהממשלה מכניסה את ידה לכיסן של הרשויות המקומיות – סיבה טובה נוספת לזעם של ראשי הערים.

(בתמונה, מגדלי משרדים בתל אביב, המשלמים ארנונה לעסקים. צילום: שאטרסטוק)