ח"כ שמחה רוטמן הוא הפנים של הרפורמה המשפטית לצידו של שר המשפטים יריב לוין. על רוטמן נשמעו אינספור ביקורות על כך שהוא מעביר את הרפורמה במחטף ועל כך שהמדיניות שהוא נוקט ומתבטאת גם בישיבות הוועדה שהוא עומד בראשה - ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, גורמת לשיסוי וקרע בעם.
רוטמן מצידו טוען שהצד השני, הצד שמתנגד לשינויים בחקיקה שמנסה הממשלה להעביר, הוא זה המסית והמשסע. לאור מחאת ההמונים המתמשכת נגד מה שמכונה ההפיכה המשטרית, האם רוטמן עדיין מאמין שהרפורמה תעבור?
על פי הסקרים והמחאה חלק גדול מהעם, ובו כלכלנים, משפטנים, אנשי הייטק ובכירים בצה"ל, טוען כי הרפורמה המשפטית שאותה אתה מקדם היא למעשה שינוי שיטות הממשל בשל ביטול הפרדת הרשויות. עד כה, לא הצלחתם להשקיט את הטיעון הזה. מהו הטיעון שלך וכיצד תשמרו על שלוש הרשויות?
ח"כ שמחה רוטמן: "דבר ראשון הרפורמה מיועדת לעשות את ההפך, לשמר את הפרדת הרשויות ולחזק אותן. נכון להיום, בית המשפט מתפקד כשלוש רשויות – הוא גם הרשות השופטת אבל הוא גם הרשות המחוקקת כי הוא מתערב לכנסת על בסיס השקפות העולם של השופטים, והוא גם הרשות המבצעת כי הוא מתערב בשאלות מדיניות של הממשלה - מורה על מינויי ופיטורי שרים וחושב שהוא יכול לבקש בקשות באמצעות היועצת המשפטית לממשלה. בית המשפט שולט בכל פעולה מפעולות השלטון באופן ישיר ולכן הפעלת הרשויות בישראל היא בעייתית. זה בסדר גמור שיהיה בית משפט חזק ועצמאי, אך אין הצדקה שהוא יהיה כל הרשויות גם יחד".
ז'בוטינסקי דחה את התפיסה שהדמוקרטיה היא שלטון הרוב ותו לא. הוא צוטט באמירותיו כי מדינה דמוקרטית נבחנת ברמת החופש והביקורת באמצעות עיתונות חופשית וחופש ביטוי וכי שום רוב אינו רשאי לשלול את חופש הפרט וטען כי יש לייצר ערובות לחופש הפרט ולוודא כי למיעוט תהיה השפעה על מהלך העניינים במדינה. גם בגין חשב כך.
כיצד הרפורמה מתכתבת עם אידיאולוגיה זאת? מה ההסבר שלך למי שטוענים שחופש הביטוי והדמוקרטיה ייפגעו בגלל הרפורמה?
"חופש הביטוי לא יכול להיפגע כתוצאה מהרפורמה. להפך, בית המשפט העליון לאורך השנים הוא זה שפגע בחופש הביטוי גם כאשר הכנסת שמרה על חופש הביטוי". רוטמן מציג דוגמאות לנושא. הראשונה, חוק ערוץ 7. כזכור הערוץ נסגר בעקבות פסיקת בג"צ שקבעה שמדובר בגוף פיראטי. "בית המשפט העליון קבע שהפעלת הערוץ לא חוקית ופגע באוכלוסיה שלמה", טוען רוטמן.
דוגמה נוספת שהוא מביא היא התערבות בית המשפט בנסיונה של הממשלה לפצל את תאגיד השידור הציבורי. לדבריו, "מדובר בתאגיד שפוגע בחופש הביטוי כי הוא מונע מגופי תקשורת פרטיים להתפתח. בערוץ הזה", אומר רוטמן, "מושקעים מיליארד שקלים בשנה או סכום דומה לזה מכספי המדינה. הכנסת רצתה לצמצם את הפגיעה הזו ובית המשפט חיזק את הערוץ ויצר אותו כמתחרה משמעותי לחופש הביטוי הפרטי. דווקא הכנסת ניסתה לשמור ולגונן על חופש הביטוי ומי ששמר על התאגיד ופגע בחודש הביטוי הוא בית המשפט העליון".
חשוב לציין שבתאגיד מציגים תוכן מגוון ולא מוטה.
"השאלה מהו התוכן המשודר בתאגיד היא שאלה שנויה במחלוקת, אבל האמת שזה לא ממש משנה מה התוכן המוצג שם. עבור בעל התחנה הפרטית, או עבור מפעיל הפודקסט הפרטי שרוצה להתחרות בשוק החופשי, עצם העובדה שהוא צריך להתחרות בגוף מפלצתי כמו התאגיד זו פגיעה בחופש הביטוי. זה לא משנה אם זה איש ימין או איש שמאל, הוא צריך להתחרות בתנאי שוק לא חופשיים, שמי שיצר אותם זה בית המשפט בניגוד לעמדת הכנסת - זו דוגמה לכך שבית המשפט שומר על קבוצה קטנה ופריבילגית ולא מאפשר חופש ביטוי לקולות אחרים".
רוטמן חוזר ומדגיש: "ברפורמה אין שום דבר הפוגע בחופש הביטוי. ההגנה על זכויות הפרט חשובה ותפקידו של בית המשפט הוא להרגיע סכסוכים בין הפרט לבין הממשלה, אם היא פוגעת בזכויות אזרח שלא כחוק. אף אחד לא רוצה לקחת את התפקיד של בית המשפט, אך היום בית המשפט העליון עסוק בניהול מדינת ישראל. בסופו של הוא פועל כמפלגה פוליטית לכל דבר ועניין".
מדוע החוקים המועברים כעת לא מתייחסים לתיקונים מהותיים הדרושים במערכת המשפט כמו הגדלת מספר השופטים כדי לצמצם זמני המתנה, פיקוח כנגד עינויי דין ועוד?
"במציאות הנוכחית כמעט כל שופט שנמנה רק יגביר את חוסר הוודאות במערכת וייצר עוד עומס - זה לא שחסרים שופטים. יש בישראל יותר שופטים לנפש ביחס למדינות אחרות עם מספר אזרחים דומה. ההשקעה של מדינת ישראל במערכת המשפט לא פחותה ממדינות אחרות, אבל ההשקעה כולה הולכת לאיבוד כי בית המשפט מייצר עוד ועוד אי ודאות. הוא לא מסתכל על החוק כפי שהוא, אלא הוא בוחר להוסיף לו פרשנות. לכן, החוקים במדינה לא ברורים, כרגע השופטים עצמם מייצרים בעצמם עומס בהתנהלות שלהם".
המתנגדים לרפורמה חוששים לפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לפגיעה בזכויות נשים, להט"בים ואוכלוסיות חלשות. הם דורשים שהנושאים הללו יקובעו בחוקה כדי לשמור על זכויות יסוד של הפרט והמיעוטים.
מהי תשובתך לדרישה הזאת?
"מדובר בהפצת שקרים. אין ולא היתה הצעה לבטל את החוק, בוודאי לא במסגרת הרפורמה. הרפורמה לא קשורה בשום צורה לזכויות נשים או להט"בים, ולא לכל הדברים השקריים שמפיצים אודותיה. הטענה של המסיתים היא שאולי תקום יום אחד איזושהי כנסת ותחוקק חוק שפוגע בהם, אבל אני יכול לתת דוגמאות רבות לכך שבית המשפט פגע בדמוקרטיה, בבטחונה של מדינת ישראל, במחירי הדיור וכו'. אם רוצים לדבר על מה יהיה אם, אז מה יקרה אם הכנסת תעניק זכויות ללהט"בים ובית המשפט יבטל אותן? כשבאה אלי אישה שטענה שבגלל הרפורמה היא תאבד את זכות הבחירה לכנסת, אמרתי לה, 'גברת, אין לי מושג על מה את מדברת'. אי אפשר כמובן להתווכח עם הסתה".
מה יקרה עם ההידברות בבית הנשיא תיכשל? בפני איזו רפורמה, אם בכלל, אנחנו ניצבים?
"הציבור בישראל רוצה רפורמה בהסכמה וגם אני רוצה את זה. מי ששולל מהציבור לשים את העניין מאחורינו אלה הם חברי האופוזיציה שמסרבים לכל הצעה. הם לא רוצים להגיע לשום הסכמה בשום נושא, הם פשוט לא מוכנים למשא ומתן אמיתי. הלוואי ואתבדה - אני אהיה הראשון שאברך. כרגע נראה שהם רוצים לפוצץ את המדינה. בהתחלה זה היה על הרפורמה, עכשיו על גיוס חרדים. מעניין מה יהיה הדבר הבא שבגינו הם יפוצצו את המדינה".
מה אתה חושב על ההפגנות מחוץ לביתו של נשיא העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, שכידוע הוא ניצול שואה שהגיע לגבורות?
"כשהוא רוצה להשתמש בביטוים חריפים ומסוכנים על רעל ודם בכל אמצעי תקשורת אפשרי, אז זה בסדר, אבל כשאנשים מוחים נגד האמירות שלו אז הוא פתאום קשיש וניצול שואה. אם כך, אז למה הוא התראיין בכל אמצעי התקשורת?! לגיטימי שאנשים ימחו נגדו".
"בליץ החקיקה" כרוך ב-140 חוקים שממתינים לעבור בכנסת. כיצד הצעות החוק הללו, שיש הטוענים כי הן דיקטטוריות, מיטיבות עם אזרחי ישראל?
"לא היתה חקיקה מהירה ואני ממש לא מכיר את המושג 'בליץ'. אין חוק יסוד אחד שעבדו עליו כל כך הרבה כמו שאנחנו עבדנו. בכל הנוגע ל-140 הצעות חוק, מדובר בפייק ניוז מוחלט! הציבור לא יודע כמה הצעות טרומיות ופרטיות מוגשות כל הזמן, זה כאילו שגילו מחדש איך עובדת הכנסת. מיותר לציין שרוב ההצעות כלל לא מקודמות. גם חברי קואליציה הגישו בכנסת הקודמת הצעות חוק מטורללות במיוחד ואף אחד לא אמר שמדובר בתכניות ברות ביצוע".
מהי מבחינתך מטרת הרפורמה והאם היא חשובה יותר מהפילוג הנוראי בעם?
"מי ששבר את הכלים והחליט כי הרפורמה היא קיצונית ומרחיקת לכת הוא המסית. לא לגיטימי שאנשים מכובדים, עורכי דין וראשי ממשלה לשעבר, יקראו לאחוז בנשק למלחמת אחים ואז ישאלו למה אנחנו מפצלים את העם. הם גררו את צה"ל והמשפחות השכולות למערכה. מעבר לזה, אני מאמין שאנחנו יכולים להגיע להסכמה אם יהיו אנשים באופוזיציה שנוכל להגיע איתם להסכמה - חשוב לציין שאין פערים כאלה גדולים בינינו לבינם".
איך התמודדת עם האמירות הקשות עליך מצד מתנגדי הרפורמה?
"חבל שאנשים מאבדים את הראש. אני חושב שחלק מהתגובות נובעות מכך ששנים ארוכות לא היה דיון ציבורי נורמלי בנושאים הללו, כי בית המשפט לא נתן לזה לקרות כי הוא לקח סמכויות. כשאני מדבר, אני משתדל לא ללכת למקומות לא מכבדים. חבל לי שאנשים מתנהגים ככה, אבל אני לא מפחד מזה ולא נרתע. זה בעיקר מצער אותי".
לאחרונה נודע כי הכנסות המדינה ממסים ירדו משמעותית. כיצד אתה מסביר זאת?
"הכנסות המדינה ממסים לא ירדו באופן משמעותי. כי בשנת 2022 היתה עלייה משמעותית יחסית לשנה הקודמת, על סמך פיצוי והכנסות מהקורונה. לכן, 2022 היא החריגה אבל ב-2023 יחסית לתחזית האוצר, אין ירידה".
האם אתה עדיין מאמין שהרפורמה תעבור?
"אני חושב שהרפורמה תעבור מסיבה מאוד פשוטה; ציבור אדיר מרגיש שחייבת להתרחש רפורמה במערכת המשפט. אני מקווה שהיא תעבור בהסכמה ותוך הידברות אבל אנחנו לא ניתן לקבוצת אופוזיציה למנוע את רצונו של ציבור כה גדול להעביר את הרפורמה. יחד עם זאת, אני חושב שאין סיבה בעולם שלא נגיע להסכמות. הסיבה היחידה לא להגיע להסכמות היא שגורמי אופוזיציה לא רוצים להגיע לשום הסכמה. גם אני וגם השר לוין נהיה מוכנים להיכנס להידברות, אך חברי האופוזיציה לא הסכימו להיפגש. אנחנו מוכנים למצוא פתרונות ככל הניתן".
ומה לגבי מתווה הנשיא הרצוג?
"מתווה הנשיא הוא לקחת את הקו הכי קיצוני בשמאל, וזו ממש לא פשרה. הנשיא הציג מתווה קיצוני שלא היה יכול לעבור. כשיצא מתווה הרבה יותר מתון ודלף מבית הנשיא, אז הנשיא הודיע שזה ממש לא הדבר. אם הוא יחזור על הטעות ויאמץ באופן מלא קו של צד אחד, הוא יהפוך עצמו בהרבה מאוד בחינות למישהו שלא יכול לתווך כדי להגיע להסכמות".
(בתמונה ח"כ שמחה רוטמן. צילום: יח"צ)
