זק״א (ראשי תיבות של זיהוי קורבנות אסון) הוא הארגון המרכזי בישראל אשר מעניק סיוע למשטרת ישראל ולמגן דוד אדום (מד״א) בביצוע התפקיד המורכב של זיהוי קורבנות אסונות כגון פיגועים ואירועי טרור, תאונות דרכים, שריפות המוניות, אירועי טביעה וכיו״ב. לא כולם מודעים לכך שמדובר בארגון הפועל על בסיס התנדבותי ומופעל בעיקר על ידי בני המגזר החרדי.
כמדינה למודת מצבי חירום, מתנדבי הארגון עושים לילות כימים על מנת לבצע את משימותיהם החשובות, אשר כוללות, בין היתר, זיהוי קורבנות, העברת גופות הקורבנות לקבורה וכן פעולות איתור וחילוץ בים וביבשה. משימות אלו חושפות את מתנדבי הארגון ללא מעט נזקים פיזיים ונפשיים העלולים להיגרם להם.
מלבד המראות הקשים, מתמודדים המתנדבים עם סיטואציות מסכנות חיים כגון איתור חילוץ מאזורי אסון, פינוי גופות ופצועים תחת אש ועוד
קשיים בהגשת תביעת פיצויים של מתנדבי הארגון
ואולם, הגשת תביעת פיצויים בגין נזקים עלולה לא פעם להיות מורכבת לפעילים אלה, בעיקר עקב המעמד המיוחד של הארגון ככזה הפועל על בסיס התנדבותי. זאת, לצד הקשיים העלולים לעלות בדרך כלל בתביעות פיצויים במקרים מעין אלה. עם זאת, חשוב לדעת כי קיימים מספר דרכי פעולה לצורך תביעת פיצויים עקב נזקים הנגרמים למתנדבי הארגון. עו"ד יהודה אלחרר (בתמונה משמאל. צילום: שירי דקר) מסביר על נזקים נפוצים וכן על דרכי הפעולה האפשריות.
נזקים נפשיים עקב מראות קשים וביצוע פעולות מסכנות חיים
צוותי המתנדבים של זק״א וארגוני האיתור והחילוץ בישראל מגיעים באופן כמעט שגרתי לזירות אסון ונחשפים באופן בלתי נמנע למראות מזעזעים. המתנדבים פועלים מתוך תחושת שליחות, ובהתאם מפתחים חוסן נפשי רב על מנת להתמודד עם מראות אלה. ואולם, גם מי שהם בעלי ניסיון רב ואשר ״ראו כבר הכל״, עדיין עלולים להיקלע למצוקות נפשיות של ממש עקב כך. חשוב להוסיף כי מלבד המראות הקשים, מתמודדים המתנדבים עם סיטואציות מסכנות חיים כגון איתור חילוץ מאזורי אסון, פינוי גופות ופצועים תחת אש ועוד. בהתאם, מתנדבים רבים עלולים ללקות בתסמינים פוסט טראומתיים (PTSD) ומצוקות נפשיות אחרות, כגון התקפי חרדה, דיכאון, הפרעת אישיות, הפרעת הסתגלות וכיו״ב.
עקב תנאי העבודה היחודיים תיתכן חשיפה גבוהה יותר לתסמונת פיברומיאלגיה (דאבת השרירים), אשר עלולה להשפיע על יכולת התפקוד של האדם הן בעבודה והן בשגרת היומיום
פציעות ופגיעות פיזיות של מתנדבים
לצד הנזקים הנפשיים הנ״ל אשר עלולים להיגרם כתוצאה מפעילות המתנדבים, לא פעם סובלים המתנדבים נזקים פיזיים אורתופדיים של ממש במהלך פעילותם. אחד הנזקים הפיזיים הנפוצים ביותר נובע מהצורך בהרמת משקל כבד לצורך פינוי נפגעים. מאמץ פיזי זה גורם לא פעם לנכויות כתוצאה מפריצת דיסק, שברי מאמץ, פגיעות גפיים וכדומה.
לעתים קרובות קיומם של מפגעים בזירות אסון כגון תאונות דרכים, זירות רצח או פיגוע וכן זירות עם תנאי סביבה קשים (דוגמת שטפונות), עלול לגרום גם כן לפגיעות פיזיות קשות בקרב המתנדבים. כמו כן, עקב תנאי העבודה היחודיים תיתכן חשיפה גבוהה יותר לתסמונת פיברומיאלגיה (דאבת השרירים), אשר עלולה להשפיע על יכולת התפקוד של האדם הן בעבודה והן בשגרת היומיום.
מתנדבי זק״א נחשבים לפי חוק הביטוח הלאומי כ"מתנדבים מוכרים". כלומר, הם זכאים ככלל לכיסוי ביטוחי במקרים שבהם נגרם להם נזק המכוסה על ידי הביטוח הלאומי
כיצד תובעים פיצויים במקרים אלה ומדוע לעתים זו משימה מורכבת?
אחד הקשיים המרכזיים במקרה של מתנדבי זק״א וארגוני הצלה נוספים הוא שהם אינם נחשבים כעובדים לפי החוק והתנדבותם אינה יוצרת בדרך כלל יחסי עובד-מעסיק. עם זאת, מתנדבי זק״א נחשבים לפי חוק הביטוח הלאומי כ"מתנדבים מוכרים". כלומר, הם זכאים ככלל לכיסוי ביטוחי במקרים שבהם נגרם להם נזק המכוסה על ידי הביטוח הלאומי.
מתנדבים במקרים אלה יוכלו בדרך כלל לתבוע בביטוח הלאומי תגמולים זהים לאלה שניתנים לנפגעי עבודה. משמעות הדבר היא כי הם יהיו זכאים לגמלת "דמי פגיעה" – תשלום עבור הימים שבהם נעדרו מעבודה (למרות שאינה קשורה להתנדבות שגרמה לפגיעה) וכן לקבלת מענקים וקצבאות בגין נכות זמנית וכן נכות צמיתה שנותרה מהפגיעה. במקרים שבהם לא יימצא כי המתנדבים מוכרים ככאלה, הם יוכלו לתבוע דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות כחלופה לתגמולים - תביעה שיש להגישה בתוך 90 יום ממועד התאונה!
לא פעם למתנדבים בארגונים אלה יש כיסוי ביטוחי פרטי, כגון פוליסת תאונות אישיות או פוליסות מיוחדות הנובעות ממשימות ספציפיות שממלאים המתנדבים (ביטוח צלילה, ביטוח טיפוס קירות וכן הלאה). ככל שקיים כיסוי פרטי מעין זה, ייתכן כי ניתן יהיה להפעיל את הפוליסה הפרטית, לעתים במקביל לתביעה מול ביטוח לאומי באופן המעניק כפל פיצוי.
הגשת תביעת פיצויים נזיקית נגד הארגונים עצמם עשויה להיות מורכבת במיוחד במקרים אלה, לאור היעדר יחסי עבודה. עם זאת, תביעות אלו עשויות להיות אפשריות במקרים מסוימים. דוגמה לכך היא מקרים שבהם ניתן יהיה להוכיח כי הנזק שאירע למתנדבים נגרם כתוצאה מרשלנות מצד גורמים בארגון (למשל, בנוגע לציוד שסופק, היעדר הנחיות ברורות לגבי הגדרת המשימה והוראות הבטיחות וכדומה). מובן כי ככל והנזק נגרם על ידי גורם אחר ולא המעסיק (כגון מפגע בדרך וכדומה), ניתן לתבוע את הגורם המזיק.
מכל מקום, תביעות פיצויים של מתנדבים בארגוני איתור והצלה כגון זק״א עשויות להיות מורכבות למדי. בהתאם, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין וביטוח על מנת להבין האם ובאיזו מידה ניתן לתבוע פיצויים במקרים מעין אלה.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
