"יום השיבוש" האחרון, שהתרחש השבוע (ג') במחאה על כוונת הממשלה לבטל את עילת הסבירות, לווה במספר תמונות קשות ובלתי נשכחות, ביניהן אלו שכללו אלימות משטרתית, צפיפות מפגינים קשה בנתב"ג, וגם תמונה אחת שהעלתה את הרשתות החברתיות באש, בה נראתה תינוקת משחקת על משטח פעילות באמצע מעבר חציה, תוך שהיא מחזיקה את דגל ישראל וחוסמת את התנועה.
בעקבות פרסום התמונה, שר הרווחה יעקב מרגי אמר במליאת הכנסת כי עניין זה עבר לחקירה. על רקע דבריו של השר והתגובות הקשות ברשת, שוחחנו עם עו"ד איתי בוזגלו, אפוטרופוס לדין, אשר מייצג בעיקר בהליכי מעמד אישי בדיני משפחה, מהי ההגדרה של ילדים בסיכון וגם באילו מקרים הרווחה חייבת להתערב.
"הרווחה מתערבת כאשר יש דיווחים על ילד מגורמי חינוך, למשל על כך שהוא לא מגיע לבית ספר באופן קבוע, לא מסודר, לא מקולח או בהזנחה קשה"
מהי ההגדרה לילדים בסיכון?
עו"ד בוזגלו: "לפי חוק הנוער, (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, ילד בסיכון הוא ילד הנמצא בסיכון נפשי או בסיכון גופני כי מי שאחראי על הילד לא יכול לטפל בו. כמו כן, בשנת 2006 נערכה ועדה שעסקה בילדים בסיכון בהובלת פרופ' הלל שמיד. בוועדה זו נקבע כי ילדים בסיכון הם ילדים שנמצאים במצבים המסכנים אותם הן במשפחתם והן בסביבה שלהם, וכתוצאה מכך נפגעת היכולת שלהם לממש את זכויותיהם שנקבעו באמנה לזכויות הילד. ילד עלול להיחשב בסיכון במספר תחומים כגון: בפן המשפחתי, בפן ההתפתחותי, בריאות רגשית ונפשית, שיוך חברתי, הגנה מפני הסביבה ועוד".
לצד "חוק הנוער", מסביר עו"ד בוזגלו, "יש גם את חוק הפעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), תש"ס – 2,000 - המגדיר פעוטות בגיל הרך הנמצאים בסיכון לפי מספר קריטריונים, ביניהם: תינוק שעל פי חוות דעת של עובד סוציאלי ועל סמך התרשמות רפואית של רופא או אחות הוא מוכה, תינוק שהצרכים הבסיסים שלו לא נענים בעקבות הזנחה פיזית, בטיחותית, רפואית, חינוכית ורגשית, תינוק מעוכב התפתחותית, או תינוק שאחד מהוריו לא מתפקדים כראוי, מהסיבות הבאות: מחלת נפש, אלימות במשפחה, התמכרות לסמים או לאלכוהול, נכות, זנות, עבריינות ועוד. לפי החוק, תינוקות אלה, עד גיל 3, זכאים למעון יום או משפחתון אשר מוכרים על ידי המדינה, כדי שיקבלו את המעטפת שכל תינוק זקוק לה, ולא יכולים לקבל אותה מסיבות כאלו ואחרות".
באילו מקרים הרווחה מתערבת?
"הרווחה מתערבת כאשר יש דיווחים על ילד מגורמי חינוך, למשל על כך שהוא לא מגיע לבית ספר באופן קבוע, לא מסודר, לא מקולח או בהזנחה קשה. במקרים כאלה, הרווחה יכולה לטעון שיש פה סיכון, ואז היא מבקשת להכריז על הילד כ'נזקק' – מונח לא פשוט לכל הדעות. לאחר ההכרזה של ילד כנזקק, הוא יקבל את כל המעטפת הטיפולית, זאת לצד הליך משפטי ארוך, כאשר המבקשים הם גורמי הרווחה".
איך נהוג לטפל בילדים בסיכון לפי החוק בישראל?
"יש שתי אפשרויות - האחת כאשר הרווחה מבקשת לעשות תכנית טיפולית בתוך הקהילה, הכוללת מעטפת טיפולית, הדרכות הוריות, קשר ישיר עם הרווחה ועם גורמי הרווחה. האפשרות השנייה והקשה יותר היא הוצאת הקטין מביתו לאומנה, אומנת קרובים ועוד".
"חובת הדיווח מתייחסת לאנשי חינוך, לבתי חולים, לעובדים סוציאליים ועוד. אם אותם גורמים מזהים ילד שנמצא בהזנחה, לפי החוק הם חייבים לדווח לעובדת סוציאלית"
באילו מקרים הרווחה מוציאה את הילד מהבית?
"כששני ההורים נמצאים למשל במאסר, או למשל כששני ההורים נמצאים בקונפליקט משפטי מאוד גדול ביניהם והילד לא מקבל את כל מה שהוא צריך ונפגע נפשית בעקבות כך".
אם כן ובניגוד לסברה הרווחת, הרווחה מוציאה ילדים מהבית רק במקרים קיצוניים?
"נכון, זה לא מעשה כלאחר יד להוציא ילד מביתו. בסופו של דבר התערבות הרווחה בהליך כזה היא עניין דרקוני. המדינה מתערבת להורים בנוגע לילדיהם, הכי חשובים להם בחיים, אבל מדובר על ילדים פגועים שאם יישארו בחסות ההורים הם כנראה ימשיכו להיפגע".
איך מזהים ילדים בסיכון ומהי חובת הדיווח?
"כל מבוגר יכול להסתכל סביבו ולהיות מודע לסביבתו. כמובן, איננו יכולים להתערב למשפחה ולדעת מה קורה אצלה בבית ואין לנו זכות לדבר עם ילד על דעת עצמנו, אבל כמובן שאם מזהים מקרה חריג יש להודיע לרשויות החוק. חובת הדיווח מתייחסת לאנשי חינוך, לבתי חולים, לעובדים סוציאליים ועוד. אם אותם גורמים מזהים ילד שנמצא בהזנחה, לפי החוק הם חייבים לדווח לעובדת סוציאלית, והאחרונה חייבת להעביר את הדיווח הלאה".
"לא קשה לזהות ילד בסיכון, אך מצד שני, אין לנו את הזכות לגשת לילד או להורה באמצע גינת משחקים ולחקור אותם לגבי איך הם מגדלים את הילד שלהם"
מתי מתקיימת ועדה לילדים בסיכון?
"ברגע שהעניין עובר לטיפול ברווחה, לרווחה יש תקנות שהיא עובדת לפיהן ונקראות 'תקנות עובדים סוציאליים', או בקיצור תע"ס. אותה ועדה, הנקראת 'ועדת טיפול והערכה', היא חלק מהשלבים. במסגרת הוועדה, לאחר התרשמות מההורים והילד, יושבים אנשי מקצוע, כמו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואחרים, וקובעים האם צריך להעביר את המקרה לבית המשפט או לא".
מה הן זכויות ילדים בסיכון?
"לאותם ילדים יש זכות להישמע, לחיים, למגורים, לייצוג משפטי ועוד. אני מכהן כאפוטרופוס משפטי של ילדים מגיל 0-18 וגם מייצג ילדים כעורך הדין שלהם. כעורך דינם אני מחויב להגיד בפני בית המשפט גם את טובתם וגם את רצונם, אך אם אני בא כוח של אחד מהם, אני צריך לומר רק את רצונו בלבד".
עו"ד בוזגלו מסכם: "לא קשה לזהות ילד בסיכון, אך מצד שני, אין לנו את הזכות לגשת לילד או להורה באמצע גינת משחקים ולחקור אותם לגבי איך הם מגדלים את הילד שלהם. עם זאת, כאשר מזהים מקרה חריג של ילד מוכה וכדומה, יש לפנות למשטרה כמובן".
(צילום: שאטרסטוק)
