הצעות החוק של הכנסת, רגע לפני פגרת הקיץ

עיקרי הכתבה:

• הכנסת יוצאת לפגרת קיץ שממנה תחזור רק באמצע חודש אוקטובר - תמונת המצב של החקיקה בכנסת לנוכח המספר הגדול של הצעות החוק הפרטיות שהוגשו לשולחן הכנסת
• כל הצעת חוק פרטית המוגשת לשולחן הכנסת, יושבת במשך 45 ימים לפני העלאתה להצבעה בקריאה הטרומית
• מאחר וימי הפגרה של הקיץ נחשבים כחלק מימי הספירה, יהיה ניתן להעלות להצבעה הצעות חוק שהוגשו כעת, מיד כשיפתח מושב החורף של הכנסת באוקטובר.
  ________________________________________________________

הצעות חוק הכנסת ה-25

בימים האחרונים הוגש מספר גדול של הצעות חוק פרטיות, חלקן נוגע לרפורמה המשפטית וחלק נוגע בעניינים אחרים – מחינוך, ביטחון לאומי ועד זכויות נשים. רגע לפני פגרת הקיץ שאליה יוצאת הכנסת וממנה תחזור רק באמצע חודש אוקטובר, מהי תמונת המצב של החקיקה בכנסת ואילו הצעות חוק יעברו לדיון רק אחרי החגים? הנה הרשימה:

מהי הצעת חוק פרטית?

הצעת חוק פרטית היא הצעת חוק המוגשת על ידי חבר כנסת אחד או קבוצת חברי הכנסת (שר וסגן שר אינם רשאים להגיש הצעת חוק פרטית). חבר הכנסת מגיש את הצעתו לאישור נשיאות הכנסת (יושב-ראש הכנסת וסגניו), ולאחר מכן ההצעה מונחת על שולחן הכנסת לדיון מוקדם במליאה ומתפרסמת באתר הכנסת ובנספחות של "דברי הכנסת".

בדרך כלל הדיון המוקדם יתקיים לאחר שחלפו לפחות 45 ימים מיום שהצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת. הדיון המוקדם נפתח בדברי חבר הכנסת המציע, נמשך בהצגת עמדתה של הממשלה כלפי הצעת החוק או בדברי התנגדות לה של חבר כנסת אחר, ומסתיים בהצבעה. אם החליטה הכנסת לקבל את הצעת החוק, היא תועבר לוועדה מוועדות הכנסת להכנתה לקריאה הראשונה. רוב הצעות החוק הפרטיות לא מתקבלות בכנסת. גם אם הם יודעים שאין סיכוי ממשי שהצעת החוק תעבור, פעמים רבות חברי הכנסת, מכל קצוות הקשת הפוליטית, מגישים הצעות למען תשומת לב תקשורתית.

הצעת חוק ממשלתית היא הצעת חוק המוגשת על-ידי הממשלה (לשר או למשרד ממשלתי אין סמכות להגיש הצעת חוק מטעמם). הצעות החוק מסומנות כך: פ – הצעת חוק פרטית; מ – הצעת חוק ממשלתית; כ – כשהצעת חוק פרטית אושרה לקריאה ראשונה ולכן הפכה להצעה של הכנסת.

מדוע הוגשו הצעות החוק רגע לפני פגרת הקיץ?

כל הצעת חוק פרטית המוגשת לשולחן הכנסת, יושבת במשך 45 ימים לפני העלאתה להצבעה בקריאה הטרומית. אולם, ימי הפגרה של הקיץ נחשבים כחלק מימי הספירה. כלומר, הצעות החוק שהוגשו ברגע האחרון לפני הפגרה, יהיה ניתן להעלות להצבעה מיד כשייפתח מושב החורף של הכנסת באוקטובר.

הצעות חוק - הרשות המחוקקת

 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – מספר סגני שרים)

יוזם: חבר הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית).

מטרה: סעיף 25 לחוק-יסוד: הממשלה קובע כי ראש הממשלה רשאי למנות שני סגני שרים במשרד ראש הממשלה. סמכויותיו של ראש הממשלה רבות, והוא ממונה על משרד העוסק בתחומים רבים ומגוונים. על מנת להתמודד עם אתגרים אלו, מוצע לקבוע כי ראש הממשלה רשאי למנות שלושה סגני שרים במקום שניים, אשר יסייעו בידיו לנהל את עבודת המשרד.

הצעות חוק הרפורמה המשפטית

הצעת חוק הוועדה למינוי בכירים (תיקוני חקיקה) 

יוזם: חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון (הליכוד).

מטרה: ביטול הועדה מייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה אשר משמשת לבחינת כשרותם והתאמתם לתפקיד של מועמדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה המנויים בהחלטת הממשלה: הרמטכ״ל, המפכ״ל, ראש השב״כ, ראש המוסד, נציב השב״ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל. מוצע כי לאחר המלצת השר למינוי ובחינת היועץ המשפטי לממשלה, יובא המינוי בפני ועדה ייעודית בכנסת, ולאחר אישור המינוי בוועדה הוא יובא סופית לאישור הממשלה.

הצעת חוק מבקר הפרקליטות

יוזם: ח"כ אביחי אברהם בוארון (הליכוד).

מטרה: הקמת יחידת ״ביקורת הפרקליטות״ ובראשה ימונה מבקר שיעביר ביקורת מקצועית עניינית על הפרקליטות המדינה. המבקר ימונה על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט.

הצעת חוק-יסוד: מניעת חקיקה למטרות יחיד או קבוצות קטנות 

יוזם: ח"כ משה טור פז (יש עתיד).

מטרה: מטרת הצעת חוק-יסוד זה לספק לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, עילה לפסילת חוקים שחוקקו מטעמים פרסונליים. לפי הצעת החוק הזו, כל חוק או תקנה שהיועצת המשפטית לכנסת או היועצת המשפטית לממשלה קבעו באופן מפורש כי הם בעלי מרכיב פרסונלי, תעמוד לבג"ץ עילה לפסול אותו, מבלי להידרש לעילות אחרות.

הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – דמי חבר)

יוזם: ח"כ חנוך דב מלביצקי (הליכוד).

מטרה: מוצע להעביר את הסמכות לקביעת דמי חבר מהמועצה הארצית לשר המשפטים, ולבטל את סמכות המועצה הארצית ללשכה בדבר קביעת כללים בדבר דמי חבר. שר המשפטי יקבע סכום ברמה המתאימה לדמי חבר.

הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה

יוזמים: חה"כ אלי דלל, עמית הלוי, דן אילוז, בועז ביסמוט, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, שלום דנינו, קטי קטרין שטרית, אליהו רביבו, צגה מלקו, חוה אתי עטייה (הליכוד).

מטרה:  מטרתו של חוק זה היא להעביר מהיועץ המשפטי לממשלה אל פרקליט המדינה את הסמכויות הנוגעות לאכיפת החוק הפלילי כלפי חברי הממשלה. הסמכות בנוגע להחלטה על פתיחה בחקירה, העמדה לדין או כל החלטה אחרת הנוגעת להליך הפלילי נגד ראש הממשלה וחברי הממשלה תהיה נתונה לפרקליט המדינה החל מהכנסת העשרים ושש.

הצעות חוק - ביטחון לאומי ומשטרה

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת חשוד בעבירות פשע

יוזמת: ח"כ טלי גוטליב (הליכוד).

מטרה: נוכחות עורך דין במהלך חקירת חשוד עשויה לצמצם את פערי הכוחות בין המשטרה ובין האזרח החשוד בהליך הפלילי. נוכחות של עורך הדין תעניק ביטחון לחשוד ותגן עליו מפני התנהגות בלתי ראויה של החוקרים. כדי לאזן בין החשיבות בנוכחות עורך דין ובין שיקולים נוספים, זכות זו תינתן רק בעבירת פשע ולא תחול בחקירה בעבירות ביטחון: בגידה, ריגול, מסירת מידע, מרד, פגיעה בריבון זר ידידותי וטרור.

הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – רישום פלילי של עבירות טרור) 

יוזמים: חה"כ ניסים ואטורי (הליכוד) ואלמוג כהן (עוצמה יהודית).

מטרה: מוצע לקבוע שעבירות טרור יוחרגו מהוראות חוק המידע הפלילי באופן שכל אדם יוכל להנפיק גיליון הרשעות פלילי בגין עבירות טרור שתעיד האם הוא הורשע או לא הורשע בעבירות טרור. הצעת חוק זו תאפשר לציבור הרחב לדעת האם האדם שהוא מתכוון להעסיק הורשע בעבירות טרור. בנוסף, הצעת חוק זו תגביר את המאבק בטרור ותרתיע מחבלים פוטנציאלים מלבצע עבירות טרור מתוך ידיעה שבעתיד מעסיקים יסרבו להעסיק אותם.

הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על תקיפת שוטר)

יוזם: ח"כ אלמוג כהן.

מטרה: מוצע להחמיר את עונש המינימום בעבירות של תקיפת שוטר. החמרה אשר תוביל להגברת ההרתעה מפני ביצוע עבירה זו. במקום בסעיף 273 לחוק העונשין, במקום ״ולא פחות מחודש ימים״ יבוא ״ולא יפחת עונשו ממחצית העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה״. בסעיף 274, במקום ״ולא פחות משלושה חודשים״ יבוא ״ולא יפחת עונשו ממחצית העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה״.

הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור) 

יוזם: ח"כ אליהו רביבו.

מטרה: בהצעת חוק זו מוצע לבטל את הנסיבות בהן הזדהות עם ארגון טרור, דברי שבח למחבלים או הנפת דגלי ארגון טרור יהוו עבירה פלילית. מוצע לעגן בחקיקה שכל הזדהות עם מעשה טרור, כל דבר שבח למחבל, כל גילוי אהדה לטרור וכל הנפת דגל של ארגון טרור יהוו עבירה פלילית לפי חוק המאבק בטרור ובצידה העונש שנקבע בחוק.

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש באמצעים לפיזור הפגנות)

יוזמים: חה"כ נעמה לזימי (העבודה), אחמד טיבי (חד״ש תע״ל).

מטרה: מוצע לקבוע בחוק שבכל הפעלת מכת״זית, תופעל באופן אוטומטי מצלמת וידאו שתתעד את פעולת ההתזה. בתיעוד יצויין סוג הנוזל (מים, מים בצבע, בואש וכיוצא בזאת) והתיעוד יישמר במשטרה במשך 3 שנים מיום האירוע.

הצעת חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים) (תיקון – מעצר מינהלי של אזרח ישראלי)

יוזם: ח"כ צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית).

מטרה: כי השימוש בצו מעצר מנהלי על אזרחי מדינת ישראל יעשה רק לאחר אישור הקבינט הביטחוני. בנוסף, מוצע כי כאשר מדובר באזרח ישראלי אישור הצו ושאר הוראות הסעיף יתבצעו בפני הרכב של שלושה שופטים בראשות נשיא בית המשפט המחוזי ולא על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בלבד.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע)

יוזם: ח"כ יונתן מישרקי (ש״ס).

מטרה: מוצע לחייב את הרוכבים להתקין על כלי רכב כאמור לוחיות זיהוי כדי להגביר את רמת ההרתעה של הרוכבים מביצוע העבירות וכדי לאפשר אכיפה כלפי כלי רכב אלו. אמצעי הזיהוי יאפשרו לחברות הביטוח לספק פוליסות ביטוח תאונות אישיות וביטוח צד ג׳ לרוכבי אופניים וקורקינטים ממונעים. כמו כן, לוחית הזיהוי תסייע בצמצום תופעת גניבות אופניים וכלי רכב ממונעים, תופעה עמה מתמודדים בעליהם של כלי רכב אלו. מוצע לקבוע כי הרישום יהיה על שם הבעלים.

הצעות חוק – הרשויות המקומיות

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל)

יוזם: ח"כ יונתן מישרקי (ש״ס).

מטרה: ארנונה למגורים הנגבית הרשויות המקומיות היא לרוב ארנונה אשר אין בה כדי לכסות את העלות של השירותים המסופקים לתושב. כדי להתגבר על הפער כאמור, נעזרות הרשויות במשאב המרכזי שבו הן מחזיקות והוא הארנונה לעסקים אשר מהווה עבורן הכנסה משמעותית. הדבר מביא להגדלת הפערים בחברה כולה שכן רשויות מקומיות הנעדרות הכנסה זו פוגעות באופן ישיר, ובעל כורחן, באיכות ובטיב השירותים הניתנים לתושב.

הצעת חוק זו מטרתה להביא לצדק חלוקתי בקרב הרשויות המקומיות במדינת ישראל ללא הבדל בין רשויות מחוץ לקו הירוק לרשויות שבתוך הקו הירוק. יהיה בסמכותו של שר הפנים להכריז בצו כי חלוקת ההכנסות מארנונה כללית, או מאחד או יותר מתשלומי החובה, תתאפשר גם בין רשויות סמוכות או גובלות המצויות מעבר לקו הירוק, שכן אין המדובר בנושא מדיני אלא בעניין מוניציפלי בלבד המקדם צדק חלוקתי בקרב אוכלוסיות מוחלשות.

הצעות חוק – תקשורת

הצעת חוק השידור הציבור הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת)

יוזם: ח"כ אריאל קלנר (הליכוד).

מטרה: החוק מחייב את יושב ראש מועצת תאגיד השידור הישראלי להגיש מדי שנה, עד יום 31 במארס, לשר התקשורת, השר האחראי על יישום החוק, דו"ח פעילות שנתי ודוחות כספיים שנתיים. עוד מוצע, לנוכח היקף פעילותו הרחב של התאגיד, השפעתו הרבה, תקציבו הגבוה יחסית ומספר העובדים הגדול יחסית המועסקים על ידו, כי ועדת הכלכלה של הכנסת תקיים מדי שנה דיון בעיקרי הדו"חות לאחר הגשתם בהשתתפותם של יושב ראש המועצה והמנהל הכללי של התאגיד.

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – איסור סימון בשלט)

יוזם: ח"כ משה פסל (הליכוד).

מטרה: בעלי רישיונות לשידורי כבלים ולווין מסמנים בשלטים רחוקים המסופקים למנויים שלהם ערוצים מרכזיים, כך שתתאפשר גישה מהירה וייעודית לאותם ערוצים. בישראל קיימים ארבעה ערוצים מרכזיים בעלי אחוזי רייטינג גבוהים: ערוץ כאן 11, ערוץ קשת 12, ערוץ רשת 13 וערוץ עכשיו 14. סימון ערוצים מרכזיים בלחצן ייעודי המסופק למנוי פוגע בתחרות המצומצמת מלכתחילה בין הערוצים המרכזיים לערוצים אחרים ופחות מוכרים. מוצע לקבוע כי בעלי רישיונות לשידורי כבלים ולווין לא יוכלו לסמן בלחצן ייעודי בשלט הרחוק המסופק למנוי.

הצעות חוק זכויות נשים

הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על עבירת אונס)

יוזם: ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית).

מטרה: כיום, עונש המינימום על עבירת האונס הוא רבע מן העונש המרבי ומוצע להחמיר עונש זה למחצית העונש המרבי, ובכך להעביר מסר חד משמעי על חומרת העבירה בעיני החברה ולסייע במיגור התופעה.

הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – גט אוטומטי)

יוזמת: ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד).

מטרה: מטרת הצעת החוק היא להוסיף תיקון שיחייב אדם שניסה לרצוח את אשתו במתן גט. אולם הדין ההלכתי אינו מאפשר להכריח דבר זה שהרי יהיה זה בבחינת ״גט מעושה״ על כן, מוצע שבית הדין הרבני יורה לאותו אדם לתת את הגט, ובמידה ואינו מסכים לכך, יטיל עליו בית הדין הרבני את תוכנן של המגבלות והסנקציות השונות הקיימות בחוק.

הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט להטלת מגבלות) 

יוזמים: חה"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית), שלי טל מירון (יש עתיד).

מטרה: אף אם ישנו איסור על עבריין המין להתגורר בקרבת מקום מגוריו של נפגע העבירה, החוק בנוסחו כיום, אינו מאפשר להטיל מגבלה על נוכחותו בקרבת מקום המגורים או במקומות אשר אינם נכללים בהגדרות החוק כמו מקום תפילה, ישוב קהילתי קטן ועוד. תיקון חוק זה נועד למנוע מצב בו עבריין המין יעשה שימוש לרעה בנוסחו המצומצם של החוק על מנת להטריד ולהלך אימים על נפגע העבירה.

הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות) 

יוזמים: חה"כ מטי צרפתי הרכבי, שלי טל מירון, מיכל שיר סגמן.

אורנה ברביבאי, יואב סגלוביץ, יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, בועז טופורובסקי, רם בן ברק, קארין אלהרר, סימון דוידסון, ולדימיר בליאק, משה טור פז (יש עתיד), גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, נעמה לזימי (העבודה), קטי קטרין שטרית, שרן מרים השכל, אליהו רביבו, אלי דלל, צגה מלקו (הליכוד), ארז מלול (ש״ס), צביקה פוגל, אלמוג כהן, יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), אימאן ח׳טיב יאסין, יאסר חוג׳יראת (רע״ם) עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל), משה סולומון (הציונות הדתית), שרון ניר (ישראל ביתנו), אלון שוסטר, חילי טרופר (המחנה הממלכתי).

מטרה:  יש צורך בעדכון חוק החברות, בדומה לתיקון שנעשה בחוק החברות הממשלתיות. חוק החברות אמנם דורש כי בחברות אלו יינתן לשני המינים ייצוג הולם, אולם אינו קובע מהו שיעור הייצוג שייחשב כייצוג הולם. בהחלטת ממשלה נקבע כי שיעור הייצוג ההולם הנדרש הוא 50%.

הצעות חוק שנויות במחלוקת

הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה

יוזמים: חה"כ משה רוט, ישראל אייכלר, יעקב אשר, אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב טסלר, יצחק פינדרוס (יהדות התורה).

מטרה: מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי. אמנם חקיקת החוק כלולה בהסכם הקואליציוני, אך גורמים במפלגת הליכוד הודיעו כי היא לא תקודם.

עוד הצעת חוק שנויה במחלוקת היא ההצעה של חבר הכנסת אושר שקלים (הליכוד) המבקשת לאפשר מינויים פוליטיים בחברות ממשלתיות:

הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – הגדרת זיקה אישית או פוליטית)

מטרה: הצעת חוק זו באה לאפשר גם לחברים בכל מוסד פנים מפלגתי כמו מרכז מפלגה, צירי מפלגה,

חברי ועידה וכדומה, להיבחר כדירקטורים בחברות ממשלתיות, מבלי שחברותם במוסד המפלגתי תהיה להם לרועץ. מדובר בציבור לא קטן של אנשים שבחרו לקשור עצמם לעשייה ציבורית, רבים מהם עוסקים בניהול, מה שלא נחשב ל״כישורים מיוחדים״, ואין כל הצדקה לקפח אותם בגלל זיקה שלמעשה לא קיימת. לפיכך מוצע לקבוע בסעיף 18ג(ב) כי לא יראו בחברות במפלגה לרבות חברות בכל מוסד פנים מפלגתי, כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית.

הצעות חוק – חינוך

 הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – שימוש בהמנון המדינה בידי מוסדות להשכלה גבוהה)

יוזם: ח"כ משה פסל (הליכוד).

מטרה: סמלי המדינה, דגלה והמנונה הלאומי מהווים חלק בלתי נפרד מייחודה של כל מדינה ותורמים ליצירת הזדהות וגאווה בקרב אזרחיה. לכן מבקשת המדינה לשמור עליהם באמצעים העומדים לרשותה, לרבות באמצעות קביעת ענישה פלילית. למוסדות להשכלה גבוהה השפעה רבה על עתידה של מדינת ישראל בשל היותם גורם המעצב את תודעתם והשקפותיהם של הדורות הבאים לגבי החברה בישראל. מוסדות רבים להשכלה גבוהה מוכרים על ידי המדינה ומתוקצבים על ידה, ולפיכך, סביר כי המדינה תדרוש מהמוסדות אותם היא מתקצבת, כי ישמרו על סמליה. לא ייתכן שמוסד אשר מתוקצב מכספי המדינה יזלזל בסמליה. מוצע כי שר החינוך יקבע בתקנות את האופן שבו ישתמשו מוסדות אלה בהמנון הלאומי של המדינה בטקסים שהם עורכים.

הצעת חוק להטמעת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה

יוזמים: חה"כ מאיר כהן, מירב כהן (יש עתיד), יוסף טייב, אוריאל בוסו, ארז מלול, סימון מושיאשוילי, אברהם בצלאל (ש״ס).

מטרה: מטרת חוק זה, להבטיח הטמעה של תכנים לימודיים הקשורים למורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך, וכן לקדם את המחקר והלימוד האקדמיים של מורשת זו, והכל בשים לב למסקנות הוועדה להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך (ועדת ביטון).

הצעת חוק הרחבת לימודי הבסיס בחינוך שאינו ממלכתי 

יוזם: ח"כ משה טור פז (יש עתיד).

מטרה: מטרת חוק זה לעודד את הרחבת לימוד מיומנויות הבסיס במוסדות החינוך שאינם ממלכתיים, על מנת להקל על השתלבות בוגריהם במשק. חוק זה נועד לעודד את מוסדות החינוך שאינם ממלכתיים להקנות לתלמידיהם את מיומנויות הבסיס בארבעה תחומי ליבה החשובים להשתלבות במשק מודרני: מתמטיקה, מדעים, השפה האנגלית ומיומנויות השפה העברית; זאת, באמצעות הטבה תקציבית, ומבלי לחייב לימוד תכנים שעשויים להתפרש כפגיעה באוטונומיה התרבותית והחינוכית של מוסדות אלו. במוסד. ככל שמוסד המשתתף בתכנית מביא את תלמידיו להישגים גבוהים יותר במיומנויות הבסיס, כך יעלה תקציבו, ואפשר שיגיע עד ל-80 או 90 אחוזים מהתקציב למוסד ממלכתי, בהתאם לסוג המוסד.

חיפוש הצעות חוק

מאגר הצעות חוק אפשר למצוא באתר הכנסת. המאגר מכיל את כל רשומות הצעות החוק: על הצעות החוק בהליך חקיקה או שהליך חקיקתן נעצר ועל החוקים שחקיקתם הושלמה. לכל חוק מדינת ישראל יש דף במאגר ובו מוצגים היסטוריית החקיקה מאז נחקק לראשונה וכל תיקוניו. לכל תיקון חוק ולכל הצעת חוק יש דף במאגר ובו מוצגים נוסחי הצעת החוק, וכן "דברי הכנסת" והפרוטוקולים של הדיונים בוועדות הכנסת.

איתור הצעות חוק הוא פשוט באמצעות המאגר, ניתן לערוך מיון לפי הצעות החוק מהכנסת הנוכחית, לפי כלל הצעות החוק, וכן על פי מצבן של הצעות החוק: אם הן לפני או בדיון מוקדם, אם הן לא התקבלו, עברו בקריאה ראשונה, שנייה או שלישית, אם החקיקה הושלמה או נעצרה. כמו כן ניתן לחפש על פי סוג הצעת חוק – פרטית, ממשלתית וכו׳, על פי חבר כנסת, חיפוש לפי מילה בשם הצעת החוק, על פי הוועדה המטפלת בהצעה, ועוד פרמטרים רבים.

שאלות ותשובות:

איך מציעים הצעות חוק? הצעת חוק מוצעת על ידי שלושה גופים: חברי הכנסת כהצעת חוק פרטית, הצעת חוק ממשלתית המוגשת על ידי הממשלה, או כהצעת חוק של ועדה, המוגשת רק על ידי אחת מהוועדות הבאות - ועדת הכנסת, ועדת החוקה, חוק ומשפט או הוועדה לענייני ביקורת המדינה בתחום ענייניהן כקבוע בתקנון הכנסת.

איפה רואים הצעות חוק? באתר הכנסת תחת מאגר החקיקה הלאומי. 

(צילום: שאטרסטוק)