עיקרי הכתבה
- חוק הפרוטקשן עבר בקריאה שנייה ושלישית רגע לפני היציאה לפגרה של הכנסת. החוק, ביוזמת חה"כ יצחק קרויזר ואלמוג כהן (עוצמה יהודית), חוקק בניסיון להילחם בארגוני פשע אשר סוחטים עסקים קטנים וגדולים כאחד, כדי שישלמו להם דמי חסות.
- בחוק מוגדר עונש מאסר של לפחות שלוש שנים לאדם אשר עסק בפרוטקשן. כמו כן, בית המשפט יכול לקבוע עונש מקסימלי של תשע שנים על עבירה זו.
____________________________________________
המציאות שבה עסקים בישראל סובלים מתופעת ה"פרוטקשן", או בעברית "דמי חסות", היא בלתי נסבלת. ארגונים עבריינים דורשים מעסקים לשלם להם סכום חודשי ובתמורה לכך שלא יזיקו לעסק המשלם את דמי החסות, הם מציעים לו הגנה, שלמעשה ניתנת ממי שמפעיל את הפרוטקשן עצמו. מדובר בסחיטה לכל דבר, וגורמים בממשלה זיהו את הבעייתיות הקשה בתופעה הזו והחליטו לחוקק את חוק הפרוטקשן, במטרה להגן על אותם עסקים. מה, אם כן, אומר החוק ואילו עונשים צפויים לעבריינים הללו?
במקרים רבים ארגוני פשע מתחבאים מאחורי חברות שמירה פיקטיביות שהקימו, ובפועל בעל העסק לא מקבל שום שירות הגנה ופשוט משלם כסף לעבריינים ללא קבלת תמורה
מהו חוק הפרוטקשן?
חוק הפרוטקשן עבר בקריאה שנייה ושלישית רגע לפני יציאתה לפגרה של הכנסת. החוק, אשר הוצע על ידי חברי הכנסת יצחק קרויזר ואלמוג כהן (עוצמה יהודית), נועד לנסות להילחם בארגוני פשע אשר סוחטים עסקים קטנים וגדולים כאחד, כדי שישלמו להם דמי חסות.
החוק למעשה מגדיר את עבירת הפרוטקשן מחדש וקובע כי כל עוד הוכח שאדם קיבל כספים עבור שירותי הגנה מפוקפקים מן הסוג הזה, יהיה ניתן להרשיע אותו בעבירת פרוטקשן. בחוק מוגדר עונש מאסר של לפחות שלוש שנים לאדם אשר עסק בפרוטקשן. כמו כן, בית המשפט יכול לקבוע עונש מקסימלי של תשע שנים על עבירה זו.
בהצעת החוק נכתב: "המציאות בשטח מוכיחה כי איום לשם סחיטת אדם או בעל עסק לא תמיד נעשה בצורה מפורשת וגלויה אלא באופן מרומז, בהסתמך על זהות המאיים, על זהות שולחן או על ה'שם' שיצא לו באזור. בנוסף, המשטרה נתקלת במצבים בהם ארגוני פשע המתחזים לחברות שמירה גונבים מבעלי עסקים כסף עבור 'שירותי שמירה' לכאורה".
איך להימנע מפרוטקשן?
תשלום דמי חסות הם סחיטה שעסקים רבים ברחבי הארץ נאלצים להתמודד איתה. אולם, חשוב להבין כי במקרים רבים ארגוני פשע מתחבאים מאחורי חברות שמירה פיקטיביות שהקימו, ובפועל בעל העסק לא מקבל שום שירות הגנה ופשוט משלם כסף לעבריינים ללא קבלת תמורה. האיום של אותם גורמים עברייניים, כאמור, אינו חייב להיות מפורש. הם מציגים עצמם כחברת שמירה לגיטימית, אך העסק הנסחט לרוב כבר מודע ל"שירותי האבטחה" שאותם פושעים מציעים, ובשל הפחד והחשש שייגרמו לו או לעסק שלו נזק חמור, הוא נכנע לרוב ומשלם את סכומי הסחיטה.
יש לציין כי עסקים מסוימים שהחליטו לא לשלם נאלצו לשלם על כך ביוקר – בתי עסק נשרפו, בעלי עסקים הותקפו והאיומים הגיעו עד לבני המשפחה שלהם. כעת, התקווה היא שהחוק החדש ייצר הרתעה אמיתית בשטח ויגרום לארגונים הללו לחשב את צעדיהם לפני שהם מאיימים וסוחטים בעלי עסקים.
רק לאחרונה הוגש כתב אישום חמור נגד חברת כוח הדרום, בבעלותם של ג'עמה קאדי וכנאם אלסאנע מרהט, בגין חשד לעבירות פרוטקשן בנגב בהיקף של מיליוני שקלים
פרוטקשן בדרום
ברוב המקרים, ארגונים העוסקים בפרוטקשן חולשים על אזור מסוים בארץ, קיימים ארגונים כאלה בדרום ובצפון הארץ, ולרוב גבולות הפעילות נשמרים. חבר הכנסת אלמוג כהן, אשר יזם את החוק ומתגורר באזור הדרום, הצהיר בתחילת דרכו הפוליטית שהוא מתכוון להעביר חוק המטפל בעניין הפרוטקשן, ובצדק: בנגב תופעה זו יצאה מכלל שליטה. רק לאחרונה הוגש כתב אישום חמור נגד חברת כוח הדרום, בבעלותם של ג'עמה קאדי וכנאם אלסאנע מרהט, בגין חשד לעבירות פרוטקשן בנגב בהיקף של מיליוני שקלים. החברה מספקת כביכול שירותי שמירה, אך החשד הוא שמדובר לא בשירותי שמירה אלא בסחיטה באיומים.
האם חוק הפרוטקשן צפוי לשנות את המצב?
בשורה התחתונה, העובדה כי ההגדרה של עבירת דמי החסות מעוגנת בחקיקה עשויה לשפר את המצב משמעותית. עם זאת, סביר להניח שהחקיקה לא תעלים ביום אחד את כל ארגוני הפרוטקשן אך היא בהחלט יכולה להקטין את התופעה בשאיפה למגרה בסופו של דבר. כך או כך, מדובר בתופעה בזויה שיש להוקיע מהשורש, וחקיקה בנושא היא צעד קטן שיכול לסייע ברמה כזו או אחרת. כמו כן, חשוב לעקוב ולראות האם מתבצעת אכיפה מספקת על בסיס החוק, או שמא גורלו להיוותר כיוזמה על הנייר ותו לא.
