מערכות בינה מלאכותית (AI – Artificial Intelligence) צצות בהמוניהן, ועם הזמן הן הולכות ומשתכללות. הן יכולות ליצור תמונות של דמויות פיקטיביות, לגרום לתמונת סטילס שלכם להפוך לסרטון שבו אתם מדברים, לסכם מאמרים, לכתוב שירים, לכתוב קודים לתוכנות במחשב והיד עוד נטויה.
אותן מערכות עושות שימוש בתוכן דיגיטלי, כגון תמונות, סרטונים ומאמרים המוגנים בזכויות יוצרים ומבססות את התוצרים שלהן על אותן יצירות. האם חוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007, מגן על אותן יצירות? ולמי שייכות זכויות היוצרים של תוצרי בינה מלאכותית? את השאלות הללו ואחרות הפנינו לעורכי הדין של המשרד היוקרתי הרצוג פוקס נאמן, המתמחים, בין היתר, בקניין רוחני. לאחרונה פרסם המשרד חוברת אתגרים משפטיים ומדריך מעשי העוסק בשימוש במערכות בינה מלאכותית בארגונים ובוחן סיכונים כאלה ואחרים. עו"ד קרן אלבורג, שותפה וראש מחלקת קניין רוחני (בתמונה הראשית, צילום: עידן גרוס), עו"ד אדר בנגום, שותפה, מחלקת קניין רוחני (בתמונה הראשונה למטה, צילום: עידן גרוס), והמתמחה בתחום ברק ורדי (צילום: תומר יעקובסון), חזרו אלינו עם התשובות המעניינות:
מה הן זכויות יוצרים בבינה מלאכותית? במה הן שונות מזכויות יוצרים מסורתיות?
"זכויות יוצרים מסורתיות נועדו להגן על יצירות מקוריות אשר נוצרו על ידי אדם, כמו ספר, פסל וציור. משנות ה-80 החלו להגן גם על קוד מחשב (מקור ומכונה) כיצירה ספרותית הזכאית להגנת זכות יוצרים. הדגש המרכזי הוא שיצירות מסורתיות (לרבות קוד מחשב) נוצרות על ידי אדם, ואילו יצירת טקסטים, ציורים, מוזיקה, קוד ותוכן אחר על ידי בינה מלאכותית יכולה להיעשות ללא מעורבות אנושית והשאלה היא האם יצירות אלו זכאיות להגנת זכות יוצרים".
מה הם הגבולות או המגבלות בעת שימוש בתוכן שנוצר בבינה מלאכותית, כגון תמונות, טקסטים או מוזיקה? האם יש השלכות משפטיות שצריך להביא בחשבון?
"מרבית ההשלכות נובעות מדיני זכויות היוצרים. מאחר שמערכות בינה מלאכותית מאמנות את המודלים שלהן על בסיס מערכי נתונים הכוללים תוכן המוגן בזכויות יוצרים, ללא אישור מבעלי הזכויות, ייתכן שעצם השימוש הזה מפר זכויות יוצרים. מבחינת המשתמש בבינה המלאכותית, קיים סיכון שהפלט שהמערכות מפיקות יכלול תכנים מוגנים, ופרסומו עלול להפר זכויות של צדדים שלישיים. כלומר, המשתמש ייחשב למי שהעתיק יצירה מוגנת, במיוחד אם התוכן שנוצר על ידי הבינה המלאכותית דומה מאוד לאותה יצירה. נוסף על כך ועל פי רוב, פלטפורמות הבינה המלאכותית אינן מגבילות את השימוש בפלט, אולם הן כוללות בתנאי השימוש שלהן תנאים לפיהם הן אינן נושאות באחריות בנוגע לתוצרי השימוש, מה שמגביר את הסיכונים המשפטיים למשתמש במקרה שבעל הזכויות יגיש תביעת הפרה".
האם יש הבדל בדין זכויות יוצרים בשימוש בבינה מלאכותית עבור תוכן ציבורי, שמייצרים עבור אתרים, אמצעי תקשורת כגון יצירות אמנות (שירים, סרטונים וכו'), לעומת שימוש עבור אירועים, כנסים ואירועים פרטיים?
"אין הבדל עקרוני בין סוגי השימוש. בעל זכות יוצרים זכאי למנוע, בין השאר, ביצוע פומבי של יצירתו ואת העמדתה לרשות הציבור, והגדרות המונחים הללו יחולו תחת הנסיבות המתאימות גם על אירועים פרטיים".
האם יש הגבלות על שימוש בבינה מלאכותית לסוגיה ברשתות החברתיות?
"העלאת תכנים לרשתות חברתיות יכולה להוות הפרה של זכויות יוצרים ככל פרסום אחר ברשת, ועל כן ההגבלות זהות לאלו החלות על כל שימוש אחר, כאמור לעיל".
האם יש חוקים או תקנות ספציפיים שמסדירים את הגנת זכויות היוצרים של יצירות שנוצרות באמצעות בינה מלאכותית? כיצד הם מיושמים בפועל?
"בישראל, כמו במרבית המדינות, טרם הוסדרה סוגיית הגנת זכויות יוצרים על יצירות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, ורק מדינות אחדות, בריטניה לדוגמה, הסדירו סוגיות של תוכן שיוצר על ידי מחשב (computer generated content). הנטייה במדינות שבהן הפסיקה התייחסה לשאלה האם ניתן לייחס זכות יוצרים (וזכויות קניין רוחני באופן כללי) לבינה מלאכותית, היא לא להכיר בהגנת זכויות יוצרים על יצירות שנוצרו (לחלוטין) באמצעות בינה מלאכותית. בארה"ב נפסק אך לאחרונה שהתנאי להענקת זכות יוצרים הוא קיומו של יוצר אנושי".
כיצד פועלת בעלות על זכויות יוצרים כשמדובר בתוכן שנוצר בבינה מלאכותית? האם זה מיוחס למערכת ה-AI עצמה, למפתחים או לארגון המשתמש ב-AI?
"כאמור, הגישה ליצירות אלו בישראל טרם הוסדרה. תיקון לחוק זכות יוצרים בבריטניה, למשל, שנחקק בשנת 1988 (!), קובע כי יוצרה של יצירה שנוצרה באמצעות מחשב הוא האדם אשר עשה את 'הסידורים ההכרחיים' להיווצרות היצירה. לפי החוק הזה, הגיוני שזכויות היוצרים על התוכן שנוצר על ידי הבינה המלאכותית יהיו של המשתמש. עם זאת, מעטות הן המדינות אשר נקטו עד כה בגישה חקיקתית דומה".
האם יש מקרים משפטיים בולטים או תקדימים בתחום זה?
"בתי המשפט בישראל טרם נדרשו לסוגיית ההגנה על יצירות בינה מלאכותית באמצעות זכויות יוצרים. עם זאת, בהקשר של פטנטים, קובעת החלטה של רשם הפטנטים ממרץ האחרון, שהמונח 'ממציא' בחוק הפטנטים מוגבל לבני אדם בלבד, ועל כן אמצאות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית אינן זכאיות להגנת פטנט. עם זאת, ההחלטה לא עסקה במידת המעורבות האנושית הנדרשת על מנת שאדם ייחשב לממציא של אמצאה שנעשתה בסיוע בינה מלאכותית.
"ערעור על החלטה זו הוגש לבית המשפט המחוזי ועל כן צפויות להיות התפתחויות נוספות בנושא. בהקשר העולמי, כפי שכבר צוין, בארה"ב אישר בית משפט (אם כי לא בית המשפט העליון) את החלטת משרד זכויות היוצרים, שאין זכויות יוצרים ביצירה אשר נוצרה על ידי מערכת בינה מלאכותית".
מה הם הסיכונים הפוטנציאליים או הבעיות המשפטיות שאנשים או ארגונים עלולים להתמודד איתם בעת שימוש בתוכן שנוצר בבינה מלאכותית ללא הרשאה או רישוי מתאים?
"הסיכונים הפוטנציאליים הם רבים, ולא כולם שייכים לתחומי הקניין הרוחני. נושא הפרת זכויות היוצרים מצטרף לסיכונים במישורים אחרים, כגון מידע כוזב שנוצר על ידי בינה מלאכותית, הפרת פרטיות, קיומן של הטיות שמשמרות ומעצימות אותן הטיות הקיימות במאגרי המידע ששימשו לאימון המערכת, זליגת מידע ועוד. משרד הרצוג פוקס נאמן פרסם לאחרונה חוברת אתגרים משפטיים ומדריך מעשי העוסקת בשימוש במערכות בינה מלאכותית בארגונים ובוחנת סיכונים אלה ואחרים".
בהקשר של תוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, אילו שיקולים צריכים עסקים או אנשים לזכור כדי להימנע מהפרה של זכויות יוצרים או זכויות קניין רוחני? כיצד יכולים אנשים או ארגונים לנווט במצבים אלה ביעילות?
"ברמה המעשית, ראשית יש להימנע משימוש בתוכן המיוצר על ידי בינה מלאכותית כמו שהוא. במקום זאת, מומלץ לערוך את התכנים ככל הניתן או פשוט להשתמש בכלי הבינה המלאכותית לצורך השראה בלבד. שנית, ככל שעולה טענת הפרה בנוגע לתוכן, יש להסיר את התוכן באופן מיידי ממקום פרסומו, בדומה להסדרי 'הודעה והסרה' הקיימים לגבי תכנים בפלטפורמות אינטרנטיות. שלישית, מומלץ שלא להזין מידע סודי או רגיש לתוך מערכות הבינה המלאכותית. לבסוף, מומלץ לחברות לאמץ מדיניות שימוש מגבילה לצד מנגנוני בקרה ואישור לשימוש בתכנים שיוצרו על ידי בינה מלאכותית, ולהקפיד על אכיפתה".
האם יש מגמות משפטיות או התפתחויות בתחום זכויות היוצרים בבינה מלאכותית שראוי להזכיר? כיצד מגמות אלו עשויות להשפיע על יוצרי תוכן ומשתמשים?
"ההתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית מדגימות באופן בולט את התופעה המוכרת של טכנולוגיה המתקדמת מהר הרבה יותר מאשר החוק. באיחוד האירופאי שוקדים על כללים להסדרת נושא הבינה המלאכותית וגם בארץ לא יהיה מנוס מעדכון החקיקה בהקשר זה. הנטייה המסתמנת היא שלא להעניק זכויות לבינה מלאכותית, אבל זוהי רק סוגיה אחת מיני רבות הדורשות הסדרה".
של מיהו הקניין הרוחני של יצירה שנוצרה באמצעות שימוש בבינה מלאכותית (תמונות, כתבות, סיפורים, שירים?)? האם ליוצר יש זכויות יוצרים?
"לא ברור אם יש זכויות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית, ואם קיימות – של מי הן. כפי שהוסבר, הנטייה הנוכחית, המשתקפת בפסק הדין בארה"ב היא להעניק זכויות יוצרים רק ליצירות אשר נוצרו על ידי יוצרים אנושיים".
איזה תהליך, אם בכלל, מומלץ לעשות עם מעבר של ארגון/ יוצרים לשימוש בבינה מלאכותית כדי להגן על עצמם מבחינה חוקית?
"יש להיוועץ בעורכי דין מתחומי העיסוק הרלוונטיים ולייצר מדיניות חברה לשימוש בבינה מלאכותית שתמנע ככל האפשר חשיפת וזליגה של מידע סודי של הארגון ותגן עליו מפני הפרת זכויות של צדדים שלישיים. אנו בהרצוג פוקס נאמן נשמח להציע את שירותיהם של צוותי הקניין הרוחני והרגולציה שלנו, אשר פיתחו פרקטיקת משפט ייחודית בנושא הבינה המלאכותית".
פרטים נוספים: הרצוג פוקס נאמן
