משפטי– זאפ
משפטיאקטואליה משפטיתהזכות להפגין – המחאה נגד הרפורמה המשפטית בישראל

הזכות להפגין – המחאה נגד הרפורמה המשפטית בישראל

המחאות בישראל כנגד המהפכה המשפטית נמשכות זה למעלה מ-36 שבועות. האם הפגנות אלו מגובות מבחינה חוקית ומה אסור לעשות בהפגנות?

מאת: סתיו קורן - מערכת זאפ משפטי
14.09.23
תאריך עדכון: 14.09.23
5 דק'
הזכות להפגין – המחאה נגד הרפורמה המשפטית בישראל

עיקרי הכתבה:

- בישראל קיימת זכות יסוד ל"חופש ההפגנה" הנגזרת מזכויות האדם ומאפשרת לכל אדם לצאת לרחובות, להפגין ולמחות באופן חוקי לחלוטין בין אם זה באופן עצמאי או מאורגן.

- למרות שבישראל חופש ההפגנה הוא זכות יסוד, יש לבקש אישור מהמשטרה להפגין במקרים שההפגנה היא באזור משכן הכנסת, הפגנה בה נוכחים מעל 50 איש, הפגנה המתקיימת במקום ציבורי תחת כיפת השמיים, הפגנה במסגרתה יתקיימו נאומים בנושאים מדיניים.

- למשטרה אין סמכות לפזר הפגנה חוקית, אך יש לה הזכות לפזר הפגנה שבה המפגינים עוברים על החוק, ואם המשתתפים יחליטו שלא להתפנות, המשטרה רשאית לפזר אותם בכוח.
_____________________________

בישראל קיימת זכות יסוד, הנקראת "חופש ההפגנה", שנגזרת מזכויות אדם. זכות זו מאפשרת לכל אדם לצאת לרחובות להפגין ולמחות באופן חוקי לחלוטין בין אם זה באופן עצמאי או מאורגן. בישראל, זכות זו מאגדת בתוכה את הזכות לאסיפה והפגנות מותרות.עם זאת, לעתים חופש ההפגנה פוגע בזכויות נוספות, למשל חופש התנועה. כמו כן ולמרות שחופש ההפגנה הוא זכות יסוד, לא כל הפגנה היא הפגנה חוקית. מבלבל, נכון? הנה כל מה שחשוב לדעת לפני שאתם מכינים את השלטים להפגנה הבאה.

הזכות להפגין היא זכות יסוד של כל אחד ואחת מאיתנו

ההגדרה של הזכות לאסיפה, הנגזרת "מחופש ההפגנה", היא: "הזכות לאסיפה, הפגנה ותהלוכה הן קבוצת זכויות שקיימת בינן לבין עצמן חפיפה. האירועים נשוא זכויות אלו יכול שיתמזגו באירוע אחד כגון אסיפה המהווה הפגנה, או תהלוכה המהווה הפגנה, ויכול שיתקיימו באופן עצמאי, כגון: הפגנת יחיד שאינה מהווה אסיפה או תהלוכה, אסיפה שאיננה הפגנתית מבחינת תוכנה".

כמו כן, למרות שחופש ההגנה נחשב בישראל לזכות יסוד, מדובר בזכות המבוססת על פסיקה ולא על חקיקה. עם זאת, "פקודת המשטרה", חוק מנדטורי שלא הוחלף בחוק ישראלי מודרני, אומרת כי אדם שרוצה להפגין, לערוך תהלוכה או אסיפה, חייב לקבל אישור ממשטרת ישראל.  

הזכות להפגין היא חלק בלתי נפרד ממדינה דמוקרטית

זה מאות שנים שאנשים משתמשים בכלי המחאה כדי לשפר את תנאי חייהם – אם זה בנסיבות של עוני מחפיר, מיסוי גבוה, עוולות במקום העבודה, סגירת מפעלים, זכויות נשים ועוד. פעמים רבות, הפגנות אלו הניבו פרי והמפגינים זכו בתנאים טובים יותר. כל זה רלוונטי כמובן למדינות דמוקרטיות.

מנגד, במדינות דיקטטוריות, הזכות להפגין מוגבלת במטרה למנוע מהציבור למחות נגד המשטר. כדי להפגין במדינות אלו, המבקשים להפגין צריכים לבקש אישור מיוחד מהמשטרה או מהצבא, כשמעל מרחפים חוקים נוקשים המגבילים התקהלויות והפגנות, גם אם הן אינן אלימות.

חשוב לציין שלמרות שבישראל חופש ההפגנה הוא זכות יסוד, יש לבקש אישור מהמשטרה להפגין במקרים הבאים: הפגנה באזור משכן הכנסת, הפגנה בה נוכחים למעלה מ-50 אנשים, הפגנה המתקיימת במקום ציבורי תחת כיפת השמיים והפגנה במסגרתה יתקיימו נאומים בנושאים מדיניים. כדי לקבל אישור זה, תצטרכו למלא טופס מקוון באתר משטרת ישראל חמישה ימים לפחות לפני מועד ההפגנה.

באילו מקרים המשטרה יכולה לא לאשר הפגנה?

לאחר שהבקשה להפגין מתקבלת במשטרה, נציגי המשטרה יכולים להחליט שלא לאשרה, או להטיל מגבלות על מספר המשתתפים, מקום ההפגנה, מסלול, שעות ההפגנה ועוד, וזאת במידה שיש בידה מידע שהפגנה זו צפויה לפגוע משמעותית בסדר הציבורי ו/או להפר חוק.

בנוסף, אם למפקד המחוז תהיה סיבה מבוססת, הוא יוכל להחליט שלא לאשר את ההפגנה כי היא צפויה לפגוע בציבור. אם ניתן למנוע סכנה זו, באמצעות המגבלות שצוינו מעלה, הוא יכול לאשר את ההפגנה באופן חריג.

קיימות התקהלויות שנחשבות לבלתי חוקיות והן למעשה עבירה פלילית, והן התקהלויות שנוצרו במטרה להפר את הסדר הציבורי, לפגוע בחופש התנועה, או לבצע הפרות חוק אחרות כמו אלימות, או פגיעה ברכוש. במקרים אלה, למשטרה יש את הזכות לפזר את ההפגנה ואף להעניש את המפגינים.

בסעיף 79(1) לפקודת החוק הפלילי, 1936 לאחר הטמעתו בחוק העונשין, הוגדרה "התקהלות אסורה" בנוסח הבא: "שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת ואפילו כשרה ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, הרי זו התקהלות אסורה, והמשתתף בהתקהלות זו דינו מאסר שנה אחת".

אלימות משטרתית בהפגנות

בהפגנות רבות כנגד המהפכה המשפטית, לא פעם המשטרה נהגה באלימות כנגד המפגינים. בנושא זה, חשוב לציין כי למשטרה אין סמכות לפזר הפגנה חוקית, אך במקביל יש לה הזכות לפזר הפגנה שבה המפגינים עוברים על החוק, ואם המשתתפים יחליטו שלא להתפנות, המשטרה רשאית לפזר אותם בכוח, כך שלא מדובר בצעד לא חוקי שנקטה בו המשטרה. יחד עם זאת, רבים טענו כי האלימות שנקטו השוטרים פעמים רבות היתה בלתי מידתית וכי המפגינים עצמם לא נהגו באלימות או עברו על החוק.

שורה תחתונה: חופש ההפגנה הוא זכות בלתי נפרדת ממדינה דמוקרטית, היא כלי הכרחי המסייע בביטול שחיתויות, פגיעה בזכויות אדם, החלטות שנויות במחלוקת של הממשלה ועוד. אם זכות זו תוגבל, מדובר יהיה בהשתקה ישירה של אזרחים, בדיוק כפי שקורה במדינות דיקטטוריות.

(צילום ראשי: עמרי אליהו/ שאטרסטוק)

 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?