תקדים: ענישה ללא הרשעה כלפי תאגיד

בפסק דין תקדימי, בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, ניתן לבטל הרשעתה של חברה, אשר נמצאה אשמה בביצוע עבירה פלילית של הפליה מחמת מין ודת של עובדת, ולהסתפק בהטלת צו מבחן וצו שירות לתועלת הציבור על החברה.
זו הפעם הראשונה בה מפנה בית דין לעבודה חברה בע"מ לשירות המבחן, אשר יידרש להתמודד עם תחום חדש של שיקום תאגידים.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה

בית הדין הארצי קבע, כי יש להטיל על חברת השמירה (המערערת) צו מבחן וצו שירות לתועלת הציבור, וכדברי בית הדין: "במסגרת צו מבחן ניתן יהא לוודא את הטמעתן של הנורמות הראויות בקרב החברה וכל שדרת מנהליה, לרבות "אנשי השטח", וכי במסגרת צו שירות לתועלת הציבור ניתן יהא להביא לתרומה חברתית שיכולה לסייע במאבק לביעור אפליה בתעסוקה על מגוון צורותיה". על כן נקבע, כי כי התיק יועבר לשירות המבחן, כדי שימליץ כיצד לפקח על החברה במסגרת "צו מבחן", ואיזה "שירות לתועלת הציבור" ניתן להטיל עליה.

המקרה החל בפרסום מודעת "דרושים" בעיתון מקומי, לתפקיד "בודקים/ות ביטחוניים", לעבודה במשמרות, ביישוב אלעד. מודעת הדרושים פורסמה על ידי חברת השמירה בע"מ, לצורך איוש משרות אבטחה בסניפי חברת "שופרסל" באלעד. תושבת אלעד שומרת מצוות, פנתה לחברה בעקבות מודעת הדרושים שפורסמה, וזומנה לראיון אשר התקיים בפני שני מנהלים זוטרים יחסית של הסניף. לפי קביעת בית הדין, נאמר לה במהלך הראיון כי המשרה אינה מתאימה לנשים דתיות – ורק מטעם זה נדחתה מועמדותה.

הפליה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות
בעקבות תלונתה של האשה, הגיש משרד התמ"ת כתב אישום נגד חברת השמירה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בית הדין האזורי הרשיע את החברה ואת שני המנהלים הזוטרים בעבירה של הפליה לרעה מחמת מין ודת בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, והטיל על החברה קנס בסך של 25,000 ₪ ופיצוי בסך 5,000 ₪ למתלוננת.

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה דחתה את ערעור החברה על ההרשעה, תוך שקבע כי יש לייחס את מעשיהם של שני המנהלים הזוטרים לחברה עצמה. בית הדין קבע, כי החברה היא שהעניקה למנהלים הזוטרים סמכות מלאה ובלעדית לראיין מועמדים לעבודה ולדחות את מועמדותם, ולכן יש לראות בהם כמייצגיה של החברה עצמה לצורך הטלת האחריות הפלילית.

נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן
עם זאת, ערעור החברה בנוגע לגזר הדין התקבל, ונקבע כי בנסיבותיו הייחודיות ויוצאות הדופן של המקרה, השארת הרשעתה של החברה על כנה תהיה בלתי מידתית, וניתן להשיג את תכליות המשפט הפלילי גם בענישה ללא הרשעה.

במסגרת זו לקח בית הדין בחשבון את טענות החברה שלא הופרכו בדבר הנזק הממשי שעלול להיגרם למוניטין החברה, לרבות במכרזים עתידיים, מול לקוחות ציבוריים קיימים ובחידוש רישיונה כ"קבלן שמירה".
בית הדין הארצי הוסיף וקבע, כי למרות חומרת העבירה וחומרת הנסיבות בהן בוצעה - לא ניתן להתעלם מכך שנעברה על ידי מנהלים זוטרים, ובניגוד למדיניות מוצהרת של החברה.

ענישה ללא הרשעה גם כלפי תאגיד
פסיקתו החדשנית של בית הדין הארצי התבססה על הלכת בית המשפט העליון בפרשת נמלי ישראל , שם נקבע כי ניתן להפעיל את המנגנון של "ענישה ללא הרשעה" גם כלפי תאגיד שאינו בשר ודם, תוך שהבהיר כי גם לחברה בע"מ עלול להיגרם נזק מעצם ההרשעה, לשמה הטוב וכלפי לקוחותיה.
לפיכך, ניתן להסתפק בענישה ללא הרשעה כלפי תאגיד, במקרים חריגים בהם הנזק העלול להיגרם לנאשם מעצם ההרשעה חמור ובלתי מידתי בנסיבות המקרה הספציפי, ובהתחשב בשיקולי שיקום של הנאשם.

בפסק הדין הורה בית הדין הארצי על ביטול הרשעת החברה. עם זאת נפסק, כי יש להטיל על חברת השמירה חובת פיצוי למתלוננת, בסכום שעשוי להיות גבוה מזה שנקבע על ידי בית הדין האזורי. בנוסף הטיל בית הדין על חברת השמירה צו מבחן, וצו שירות לתועלת הציבור.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ע"פ 50155-08-10 חברת השמירה - מדינת ישראל)