זכויות עובדים ומעסיקים בעת מלחמה

עיקרי הכתבה:

> בזמן מלחמה, הורים רבים מעוניינים להישאר בבית עם הילדים ולא להגיע לעבודה. החוק קבע הגדרות שונות (ראו פירוט בהמשך) למי שיכול להישאר בבית ולקבל פיצוי.

> בעת מלחמה לא ניתן לפטר עובדים שלא הגיעו למקום העבודה.

> עובדים חיוניים זכאים לפיצוי מיוחד מהמדינה.
___________________________________________________________

מהו מצב מלחמה, מצב חירום ומצב בטחוני?

מצב מלחמה מוגדר בעת סכסוך בין שתי מדינות (או יותר), שעולה לדרגה גבוהה וכולל שימוש בנשקים, טילים, טנקים, ירי ועוד. הסכסוך יכול להיגרם מסיבות שונות, כגון סכסוכי גבולות, סכסוכים אידיאולוגיים, או סכסוכים כלכליים.

מצב חירום קורה כאשר קיים סיכון ממשי לחיי אדם ויש צורך בפעולה מיידית כדי למנוע או לצמצם את הנזק. מצבי חירום יכולים להיגרם ממגוון גורמים, כגון:

אסונות טבע - רעידת אדמה, סופות, שטפונות, שריפות, ועוד.

אירועים בטחוניים - ירי, פיגועים, מלחמה ועוד.

אסונות תעשייתיים - דליפת חומרים מסוכנים, התפוצצות ועוד.

אסונות רפואיים - מגיפה, מכת קור ועוד.

במצבי חירום, הרשויות מתגייסות כדי להבטיח את שלום הציבור. הרשויות עשויות להפעיל אזעקות, להוציא הנחיות לציבור (למשל, להסתגר בבתים) ולהפעיל כוחות הצלה.

מצב בטחוני הוא מצב שבו קיים חשש ממשי לאיום על בטחון המדינה או של חלקים ממנה. המצב הבטחוני יכול להיגרם ממספר גורמים - מתיחות צבאית, אלימות על רקע טרור, או אסון טבע קיצוני כמו רעידת אדמה או סופת הוריקן.

מבחינה משפטית, מצב בטחוני חל מרגע שהוכרז על ידי הגורם הממשלתי המוסמך: בלוחמה הנוכחית הוכרז מצב חירום על ידי שר הביטחון בתאריך 7.10.2023.

הקלות לעסקים קטנים ובינוניים בעת המלחמה

החשב הכללי הכריז על מספר הקלות לעסקים קטנים ובינוניים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. להלן ההקלות:

• דחיית תשלומים של קרן ההלוואות בערבות מדינה – עסקים שקיבלו הלוואות בערבות מדינה יהיו זכאים לדחייה בתשלומים לתקופה של עד שלושה חודשים, במהלכם ישלמו את הריבית בלבד.
• התאמת בטוחות – בעלי עסק רשאים לבקש שחרור יחסי של בטוחה שהועמדה נגד הלוואה בערבות המדינה, באופן בו היא תותאם לאחוז שנקבע בהוראות הביצוע, זאת בתנאי שתשלומי ההלוואה שולמו כסדרם.
• הגשת דוחות כספיים – עסקים אשר מבקשים הלוואה בערבות המדינה, יכולים להגיש כחלופה לדוחות הכספיים מאזן בוחן מלא ודוחות מע"מ לשנת 2022.

האם חובה על עובד להגיע לעבודה במצב מלחמה?

כאשר הממשלה מכריזה על מצב מלחמה, או בעת חירום - אם הנחיות פיקוד העורף מורות לתושבים להישאר במרחב מוגן, החוק קובע כי מעסיק לא יכול לחייב עובד להגיע למקום העבודה. על פי החוק, לא ניתן לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב הנחיות פיקוד העורף, ולא ניתן לפטר הורה שנשארו בבית עם ילדים עד גיל 14 או עד גיל 21 כאשר מדובר בילד עם מוגבלות, אם מסגרות הלימוד אינן פועלות עקב הנחיות פיקוד העובד.

מי נחשב לעובד חיוני?

הוא עובד במקום עבודה שהוגדר בחוק כ"מפעל חיוני" או "מפעל קיומי" וקיבל צו לעבודה בשעת חירום ("צו ריתוק"). מפעל חיוני או קיומי הוא מפעל שהמשך עבודתו בשעת חירום חיונית להבטחת המשך תפקודה התקין של המדינה או של חלקים ממנה, גם במצב חירום. עובדים חיוניים כוללים, בין היתר, עובדים בתחומים הבאים:

ביטחון והגנה - חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון, עובדי ביטחון, עובדי חירום ועובדים במערכות הביטחון הממלכתיות.

בריאות ורווחה - רופאים, אחיות, פרמדיקים, עובדי רפואה, עובדי רווחה, עובדי חינוך, עובדי שירותים חברתיים ועובדי שירותי חירום.

תשתיות - עובדי חשמל, עובדי מים, עובדי אנרגיה, עובדי תקשורת, עובדי תחבורה, עובדי גז ועובדי תברואה.

שירותים חיוניים - עובדי מזון, עובדי שירותי בריאות, עובדי שירותי חירום, עובדי אספקה, עובדי שירותי תמיכה ומנהלה ועובדי בבתי עסק חיוניים.

הגדרת המפעל כחיוני או קיומי נעשית על ידי שר העבודה והרווחה.

מהי המשמעות של היות העובד עובד במפעל חיוני?

על עובד במפעל חיוני שקיבל "צו ריתוק" (צו המורה למפעל או לחלקו לעבוד בשעת חירום, או צו שמופנה לעובד עצמו ומחייב אותו להתייצב לעבודה), חלה חובה להתייצב לעבודה בתקופת מצב החירום, ללא אפשרות לצאת לחופשה. על העובד החיוני לא חלות ההגנות מפני פיטורים בתקופה זו, וגם עובדים שהם הורים לילדים שאין להם מסגרות חינוך עקב הוראות פיקוד העורף מחויבים להגיע לעבודה. אי הגעה של עובד לעבודה כאשר הוא מוגדר כעובד חיוני במפעל חיוני מהווה עבירה פלילית.

מהו צו 8?

צו 8 הוא צו לגיוס מיידי של חיילי מילואים. ההבדל העיקרי בינו לבין צו מילואים "רגיל" הוא זמן ההתראה לפני הגיוס. במקרה של צו 8, חיילי המילואים נדרשים להגיע ליחידה שלהם בתוך זמן קצר מאוד, ללא צורך בהתראה. צו 8 מופעל במקרים חריגים, למשל אם פורצת מלחמה או בעת צורך מיידי בכוח אדם לפעולות חיוניות לבטחון המדינה.

האם עובדים שנעדרו מן העבודה בזמן המלחמה זכאים לשכר

עובדים שנעדרו מעבודתם בשל הנחיות פיקוד העוקף עקב מצב חירום לאומי כמו מלחמה, או שנעדרו עקב הצורך להשגיח על ילדיהם מתחת לגיל 14 (או עד גיל 21 אם מדובר בילד עם צרכים מיוחדים) עקב סגירת מוסדות חינוך בהוראת פיקוד העורף, אמנם רשאים להיעדר מן העבודה ומוגנים מפיטורים, אך אין עדיין הסדר חוקי המחייב את המעסיק לשלם להם שכר.

במבצעים או מלחמות קודמות, הוסדר הנושא בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שנחתמו בדיעבד, לאחר מצב החירום, ועל פיהם עובדים באיזורים שהוגדרו כאיזורי העימות היו זכאים לפיצוי מלא או חלקי עבור שכרם. נכון לעכשיו (תחילת נובמבר 2023), אין עדיין הסדרים כאלו לגבי מצב החירום הנוכחי, ולא ניתן לדעת עדיין באיזה איזורים ועל פי איזה תבחינים יהיו העובדים שנעדרו זכאים לשכר.

*הכתבה נערכה בסיוע עו"ד אסתי נדל, מומחית לדיני עבודה. המידע המפורט בכתבה נכון למועד פירסומו (1.11.2023) וכפוף לשינויים ועדכונים לפי חקיקת שעת החירום. המידע הינו כללי בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי

(צילום: שאטרסטוק)