בימים קשים אלה, עסקים רבים ניזוקו משמעותית. אלה שהחליטו לפתוח את העסק כרגיל מתמודדים עם עבודה דלה עד מאוד, ורבים אחרים לא פותחים את העסק כלל כיוון שהעסק ממוקם באזור מסוכן ופונה באופן רשמי על ידי הממשלה, או מתוך היגיון שאומר שאין טעם לפתוח כי אין מספיק לקוחות. כך, בעלי העסקים צוברים חובות, לא מצליחים לעמוד בהתחייבויות לבנקים ולנושים אחרים, ולא מצליחים לשלם לספקים ולעובדים.
בעלי עסקים אלה דורשים מהמדינה מענק משמעותי, שיסייע להם להרים את הראש מעל המים, בדומה לזה שקיבלו בתקופת הקורונה. עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (בתמונה. צילום: אופיר אייב), טוען בשיחה איתו כי המתווה הראשוני שהציע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבזה את ציבור העצמאיים. מה האלטרנטיבה שאפשר היה להציע לעסקים בצרות? בשורות הבאות.
מה הממשלה הציעה לעסקים קטנים ובינוניים?
"כרגע אין מתווה שהובא על ידי חקיקה", אומר עו"ד כהן. עם זאת, יש הצעה למתווה של משרד האוצר שפורסמה ביום חמישי שעבר. מדובר בהצעה מבזה שהינה לעג לרש עבור ציבור העצמאיים, ביניהם ציבור עורכי הדין כמובן".
מדובר בתכנית בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקל, המיועדת לעצמאים בעלי מחזור מכירות של עד 300 אלף שקל בשנה. "זו תוכנית שנחשבת למצומצמת בכל קנה מידה, עסקים שניזקו משמעותית יהיו זכאים לכ-8,200 שקל לחודשיים לכל היותר", אומר כהן, "סכום שלא ממש צפוי לסייע להם. על סמך הנתונים שמשרד האוצר פרסם, עצמאים אשר חוו פגיעה במחזור יקבלו מענקים קבועים לפי הנוסחה הבאה:
לדוגמה, עסק עם מחזור חודשי של 12.5 אלף שקל שירד במחזור ב-25%. הכנסה פחות הוצאות בחודש רגיל – 8,750; הכנסה – 9,375; הכנסה פחות הוצאות – 6,250; מענק – 1,550. סך הכל מחזור: 10,925 (87.5% מהמחזור ); סך הכל הכנסה בניכוי הוצאות – 7,800 (89%).
מהי האלטרנטיבה שלכם למתווה שהאוצר מציע?
"פנינו לוועדת הכספים ומי שהרים את הדגל היה שר הכלכלה ניר ברקת שסייע לנו מאוד. יחד בנינו מתווה שנותן מענה רחב יותר – העלינו את רכיב השתתפות המדינה בהוצאות ל-30%, כך במקרה הגרוע ביותר עסקים יוכלו להישאר עם 70% מההכנסה הקודמת. אך כרגע, לצערי, יש רק הבטחות ואין מענה אמיתי לציבור העצמאיים. אין שום מתווה פיצוי - הראשון לחודש עוד רגע כאן, מה שאומר שהשכירויות, ההלוואות וההתחייבויות דופקות בדלת".
עדכון: להלן המתווה המעודכן שאושר ביום א' (02.11)
הממשלה אישרה את המתווה המתוקן של משרד האוצר עובר מענה לעסקים בשל הנזק העקיף המשמעותי שנגרם להם על רקע מלחמת חרבות ברזל. המתווה כולל מענק לעסקים ברחבי הארץ, וכן הקלות במתווה החל"ת. מתווה זה כפוף לאישור הכנסת וככל הנראה יאושר בימים הקרובים. במסגרת המתווה שאושר, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים שמחזור הפעילות שלהם הוא בטווח של 18 אלף שקלים, עד 400 מיליו שקל, שספגו ירידה במחזור בשיעור של לפחות 12% באופן דו חודשי, או 25% בחודש. בנוסף, עסקים שהמחזור שלהם עומד על בין 18,000 אלף שקלים ל-300 אלף שקלים בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית.
עו״ד רועי כהן נשיא להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל בתגובה על אישור מתווה הפיצויים בממשלה
"אני מברך על אישור מתווה הפיצויים לעצמאים ובעלי עסקים בממשלה ועל הרצון העז לקדם זאת במהרה , אני מעריך כי השלכות הלחימה המוכרות מסבבים קודמים יחמירו בצורה ניכרת בסבב הנוכחי ויש להיערך למתן סיוע למספר חודשים וכן לתת מענה למספר עיוותים שיש במתווה הפיצויים כגון עסקים עונתיים , עסקים נותני שרותים שעובדים על בסיס מזומן וכן ענף היהלומים שהוחרג ללא סיבה מהמתווה וענף התיירות הנכנסת והיוצאת שלא אושר הכרה התשומות ללא מע"מ , החקלאים בסוגיית שנת השמיטה , בנוסף הייתי מצפה שלאור הפגיעה בתקציב ובגירעון בשל הוצאות המלחמה והפיצויים, הפגיעה בפעילות במשק ובכך בהכנסות המדינה, וכמובן הפגיעה בבעלי העסקים הקטנים והבינוניים ובמשקי הבית בישראל בשל הירידה בפעילות הכלכלית. החובה של ממשלת ישראל בראש ובראשונה לקבל החלטה לצמצם בהוצאות הממשלה ולסגור לאלתר משרדי ממשלה מיותרים והסטת התקציבים להוצאות המלחמה , להודיע על ביטול כל העברות הכספים הקואליציוניים ולתכנן מחדש את תקציב שנת 2024 ולאשרו מחדש תוך התאמות למציאות הבטחונית והכלכלית ולא לטמון את הראש בחול ולהגיד יהיה בסדר כי לא יהיה בסדר , יש לזכור שהורדת תחזית הדירוג בפתח וחייבים לייצר צעדים בוני אמון וודאות בכלכלה הישראלית".
מה הצפי לסגירת עסקים?
"עסקים רבים סגורים עד 40 קילומטר מעוטף עזה, וגם בצפון, באזור קריית שמונה. רמת המחזורים ירדה ביותר מ-80%. יש כל כך הרבה תעשיות מושבתות, כגון: אירועים, מסחר ואופנה, מסעדנות, תיירות, כל מה שקשור בהפעלת ילדים ועוד. נתון נוסף מראה שבעקבות כך שאין מתווה פיצוי, מאות אלפים ייצאו לחל"ת.
"יש אנשים רבים שלא יהיו זכאים לקבל דמי אבטלה מאחר שניצלו בארבע שנים האחרונות את דמי האבטלה שלהם. אני מזכיר את הקורונה – גם אז אנשים ניצלו את הזכאות שלהם לאבטלה, או לחלופין יש אנשים שאין להם תקופת אכשרה ולכן הם לא זכאים לדמי אבטלה".
מהי הבקשה שלך לממשלה?
"לקחת אחריות על האירוע ולעזור בזמן אמת, והכי חשוב – לא להסתכל על זה כהוצאה אלא כהשקעה בציבור, בדיוק כמו שהיה בקורונה. ככה נסייע לצמיחה עתידית. אנו מבקשים לאמץ את המתווה שבנינו יחד עם שר הכלכלה ומקווים שחברי ועדת הכספים, האמונים על אישור החקיקה, יהיו קשובים אלינו כדי שלא נמצא את עצמנו עם עשרות אלפי עסקים קורסים ומאות אלפי אנשים בחל"ת".
איך ניתן להתמודד מבחינה משפטית?
"ציבור עורכי הדין צריכים להתגייס עבור מיצוי זכויות הנפגעים, המשפחות השכולות, החטופים והפצועים. אני עובד עם עמית בכר, ערן דקר ועורכת הדין ענת קאופמן, אשר עושים עבודת קודש בתחום הזה. אנחנו חייבים עזרה בסיוע משפטי כדי לעזור לעסקים שנקלעים לקשיים מול נותני אשראי. המטרה היא שכמה שפחות מהם ייכנסו להליך של חדלות פירעון".
גם עורכי הדין נפגעו?
"בהחלט. ציבור עורכי הדין צריך כבר בעת הזאת לקבל את התמיכה והסיוע כי בתי המשפט עובדים במתכונת חירום, הכל נדחה ובהתאם יש ירידה בהכנסות".
(צילום: אופיר אייב)
