במשך שנים ניסו בני זוג, עולים חדשים מדרום אמריקה, להרות אך כל טיפולי הפוריות לא צלחו. ברם, דווקא במהלך ביקור משפחתי של בני הזוג בדרום אמריקה, זה קרה - האישה גילתה שהיא בהריון. אולם, היא לא היתה יכולה לחזור בטיסה לישראל בשל הסיכון להפלה והיה צורך שהמוסד לביטוח לאומי יאשר לה קבלת גימלת שמירת הריון. בזכות הליווי המשפטי של עו"ד יוגב נחמה, נעתרו אנשי המוסד לביטוח לאומי לבקשת האישה ואישרו לה גימלה לשמירת הריון בשיעור המקסימלי.
בני הזוג, האישה (42) ובעלה (58), אזרחי מדינת ישראל שנישאו בישראל בשנת 1997, עמדו בקריטריונים של קבלת גימלה לשמירת הריון. האישה עבדה כשכירה במשך תקופה ארוכה, הרוויחה משכורת מכובדת ושילמה כל השנים תשלומים לביטוח לאומי.
בני הזוג המבוגרים ניסו כאמור, במשך כ-12 שנה, להביא ילד לעולם. האישה עברה מספר הפריות חוץ גופיות, אך ללא הצלחה. הנס קרה דווקא כשבני הזוג טסו לארץ מוצאה על מנת לבקר את אמה, ושם, בדרום אמריקה, ביקשו השניים להתוודע לשיטה חדשה של הפריה חוץ גופית.
מדוע לא שבה האישה ההרה לישראל?
האישה נשארה בחו"ל תקופת מה כדי להמשיך בטיפולי הפוריות והבעל חזר לישראל. לאחר כ-40 יום הגיעה התוצאה המקווה והבשורה המיוחלת - האישה בהריון. היא התכוונה לחזור ארצה, אך התברר כי יש לה בעיית קרישת דם והיא אינה יכולה לטוס. בעברה, כאשר היתה בטיפולי הפריות אצל מומחה במרכז הרפואי הדסה בירושלים, טסה לביקור אצל אמה וכשחזרה לארץ התברר מבדיקות הדם שביצעה כי טיפולי ההפריה נכשלו, ולכן הרופאים בדרום אמריקה לא אישרו לה לטוס חזרה לישראל.
פקידי ביטוח לאומי סירבו לבקשת הבעל לקבל גימלה לשמירת הריון בטענה שהאישה לא זכאית לגימלת שמירת הריון בחו"ל, אך בזכות הייצוג המשפטי ניתנה לה בסופו של יום הגימלה המבוקשת.
מה היו הנימוקים לבקשת הגימלה?
בפני פקידי הביטוח הלאומי הובאו מספר נימוקים לזכאותה של האישה לגימלת הריון:
> מדובר בבני זוג מבוגרים, שאין להם זמן להמתין לעוד נסיונות הפריה כושלים.
> השניים התכוונו לחזור לארץ. הם לא ידעו שהבעיה הרפואית של האישה תמנע את חזרתה לישראל - טענה שנתמכה בצילום כרטיסי טיסה הלוך ושוב ובמסמך נוסף, לפיו שולם קנס על כל דחייה בטיסה.
> האישה ובעלה הוציאו עד כה כ-250,000 שקל על טיפולי ההפריה.
> הגימלה לשמירת הריון תאפשר לבני הזוג לגשר על פני תקופת שמירת ההריון ולממן את התקופה שבה האישה לא מרוויחה כסף ושוהה בחו"ל, שם יש לה הוצאות רבות.
ואכן, הרצון של בני הזוג לילד היה מאז ומתמיד עז, נכתב בפנייה למוסד לביטוח לאומי, בני הזוג עשו את כל שלאל ידם להגשים חלום זה. מבחינתם, הבאת ילד לעולם היא גם חלק מההגשמה העצמית שלהם כבני אדם וכזוג. בני הזוג היו נזקקו מאוד לגימלה המוענקת לנשים בתקופת שמירת ההריון, הן בשל היות הבעל בעת ההריון המפרנס היחיד והן בשל כך שבני הזוג הוציאו במשך השנים סכומי עתק ונשארו כמעט בחוסר כל.
מה הם טעמי הדין השונים לאישור הגימלה?
בבקשה שהופנתה למוסד לביטוח לאומי נטען כי יש לאשר את הגימלה מטעמי הדין השונים, בהם חוק הביטוח הלאומי וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הקובע כי אין להגביל את האוטונומיה של האדם וכי לכל אדם ישנה הזכות להביא ילד לעולם.
הבקשה לאישור הגימלה נתמכה בפסיקה של נכה משרד הביטחון, שם נקבע כי על משרד הביטחון לספק רכב לנכה צה"ל בחו"ל. בדומה, עורכת הדין יוגב טענה כי זכאותה של האישה לגימלה לשמירת הריון הולכת עימה גם מעבר לים.
סיבה נוספת לאישור הגימלה, נטען, היא מטעמים של הצדק, שכן במקרה דנן דובר במבוטחת שעקב צירוף נסיבות שאת תוצאותיהן לא ניתן היה לצפות מראש נשללת ממנה האפשרות לפעול לפי הוראות החוק.
"חוקי הביטוח הלאומי", מדגישה עו"ד יוגב נחמה, "הם חוקים סוציאליים המבטאים את מחויבות המדינה כלפי אזרחיה". פנייתה של מבקשת הגימלה, שהבינה שאינה בקיאה דיה בתחום ופנתה לסיוע משפטי, הועילה לה ובסופו של יום, המוסד לביטוח לאומי אישר לה, כאמור, גימלה לשמירת הריון בשיעור המקסימלי, מבלי שהיתה צריכה להגיע לערכאות משפטיות.
"על פי תנאי הסף של הזכאות לגימלה (אזרחות ישראלית, השתכרות ממושכת בטרם ההיכנסות להריון והיות האישה ההרה בארץ) לכאורה לא מגיעה לה גימלה זו, ובכל זאת", מסכמת עו"ד יוגב נחמה, "התביעה נדונה תחילה בפני ועדת הרופאים בסניף המקומי של ביטוח לאומי והועברה להכרעה בסניף המרכזי בירושלים, שם אושרה התביעה לגימלה לשמירת הריון בשיעור המקסימלי".
(צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק)
