הכלכלן הבכיר פרופ' ירון זליכה, המכהן כראש החוג לחשבונאות במכללה האקדמית אונו, ידוע בעמדותיו החריפות והאמיצות ובחוש הצדק שלו, במיוחד בזירה הציבורית. את ההוכחות ללוחמנות ניתן למצוא בקלות בתקופה שבה כיהן כחשב הכללי במשרד האוצר, אז הוביל רפורמות משמעותיות בתקציב המדינה ובניהול נכסי המדינה. בין היתר, הוא ניהל מאבק עיקש עם ראשי כי"ל, על כך שהיא משלמת תמלוגים בחסר בהיקף של מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה, ובעקבות זאת העבירה כ"יל תמלוגים נוספים בהיקף של 1.1 מיליארד שקל.
פרופ' זליכה, אם כן, הוא מהאנשים שלא רק מדברים אלא גם פועלים, לכן הוא רץ לכנסת בבחירות האחרונות במסגרת "המפלגה הכלכלית" שהקים, אך לא עבר את אחוז החסימה, לדאבונם של רבים שייחלו לתפנית כלכלית, כזאת שתילחם ביוקר המחיה.
על רקע מלחמת חרבות ברזל, בדקנו עם זליכה מהן דעותיו על התנהלות הממשלה והאוצר בפרט בתקופת המלחמה שהתרגשה עלינו בלי שרצינו בכך ומה הוא צופה לכלכלת ישראל לאחר המלחמה.
פרופ' זליכה, תעשה עבורנו סדר: מי זכאי לפיצוי ולסיוע מהאוצר ומדוע ראשי רשויות רבים אינם מרוצים?
"יש שלושה מישורים של סיוע שמשרד האוצר עמל עליהם. מישור אחד הוא המתווה לפיצוי עסקים כתוצאה מירידה בנפח הפעילות שלהם - מתווה נדיב אשר מיושם מהר יותר לעומת מתווה הקורונה למשל, שגם הוא באופן כללי היה בסדר. כך שבמישור הזה בהחלט מגיע לאוצר ציון טוב. זה לא שאין בעיות, זה לא שאין מקומות לשיפור, אבל כשמסתכלים על הכוס היא ברובה מלאה.
"המישור השני, שגם הוא עובד לא רע, הוא מישור ההלוואות בערבות המדינה. בהבדל מהמסלול הראשון שמבוסס על מענקים, מסלול זה מעניק הלוואות שיש להחזיר - הלוואות מסובסדות עם רמת החזר נמוכה.
"המישור השלישי והבעייתי יותר הוא מישור הסיוע לרשויות, במסגרתו יש שתי בעיות. הראשונה היא שחלק מהרשויות מופלות לרעה, למשל נתיבות. בהקשר הזה, הממשלה נתנה סיוע ליישובי המועצה האזורית שדות נגב, הממוקמים מזרחה לרצועת עזה, אך נתיבות, הממוקמת באמצע ונחשבת קרובה יותר לרצועה מחלק מהיישובים בשדות נגב, לא זכאית לסיוע. כנ"ל בצפון - יש יישובים הממוקמים במרחק של מאות מטרים מגבול לבנון שאינם זכאים לסיוע".
איזה פתרון היית מציע לסוגיה הזאת?
"לטעמי, פתרון אלגנטי והגיוני יותר הוא לא מסלול של 'שחור או לבן', אלא מסלול המחושב עד קו מסוים, או אפילו באמצעות מדרגות. כלומר, יישובים הממוקמים קרוב יותר יקבלו 100% סיוע, ואילו יישובים קצת פחות קרובים יהיו זכאים לפיצוי חלקי. בעיה נוספת היא שחלק מהרשויות לא קיבלו עדיין כספים או את כל הכספים שהן זקוקות וזכאיות להם. בנוסף למה שציינתי", אומר זליכה, "יש מישורים כלכליים שבהם הממשלה מקבלת ציון אפס במלחמה הזו. הראשון הוא ניהול תקציב המדינה. לדעתי, הם חייבים לנהל את תקציב המדינה השוטף בנפרד מתקציב המלחמה".
מדוע?
"תקציב המלחמה כולל הוצאות חד פעמיות שאחרי שהמלחמה תסתיים, הם כמובן ייגמרו. מנגד, התקציב השוטף כולל את הפעולות שנמשכות, ולגירעון שיש בו קיימת השפעה הרבה יותר גדולה לעומת הגירעון שנגרם בשל המלחמה, שהוא חד פעמי. נכון להיום, המשק הישראלי יציב והממשלה עמידה ונטל החוב נמוך. לכן, גם אם הוצאות המלחמה יגיעו ל-200 מיליארד שקל, זה לא נורא. הבעיה היא, כאמור, שלגירעון בתקציב השוטף יש השלכות כבדות על המשק, ואני אסביר.
"ראשית, כבר לפני המלחמה הגירעון התבדר. ערב המלחמה הגענו לגירעון של 2.6 אחוזי תוצר שלא מביא לידי ביטוי את ההוצאות בתקופת המלחמה. כבר לפני המלחמה עמדנו לחצות את ה-3 אחוזי תוצר. בעקבות המלחמה צפוי גידול בהוצאות הממשלה, גידול פרמננטי. תקציבי אגף השיקום הרבה יותר גדולים ממה שהתרגלנו אליהם; נצטרך להגדיל את מערך בריאות הנפש; יש פה אוכלוסיות גדולות שעברו תהליכי שואה; הילדים בישראל חטפו טראומות והממשלה תצטרך להשקיע הרבה כסף כדי לשקם אותם. זאת, לצד שיקום המפונים, עלייה בשיעורי האבטלה ועוד. כל אלה יגרמו לגידול בהוצאות הממשלה לאורך הרבה שנים, והם יגרמו לגידול בגירעון שעתיד לעמוד על בין ארבעה לחמישה אחוזים. גירעון צפוי זה ישפיע על הצרכנים, שיצפו לעליות מיסים, ואם הצרכנים יצפו לעליית מיסים, ההכנסות במשק יהיה קטנות יותר. גירעון כל כך גדול משפיע על ציפיות המשקיעים בשווקים הפיננסיים, מה שיכול לגרום לעלייה בריבית, שגם זו בעיה. הריבית הריאלית תקטין את פעילות השקעה לטווח ארוך במשק".
מה דעתך על ההתנהלות של שר האוצר סמוטריץ'?
"לא רק שהוא לא מטפל בסוגיה הזו של ביטול הכספים הקואליציוניים, הוא מנסה להסתיר את המציאות מהציבור דרך זה שהוא מנהל את התקציב של המלחמה בתוך התקציב השוטף, ואז אין מושג מהו הגירעון השוטף ומהו הגירעון שנובע מהמלחמה. הוא מניח שכולנו מטומטמים. בגלל זה אף אחד לא מאמין לאוצר".
מה יקרה לכלכלת המדינה לאחר המלחמה?
"בסופו של דבר המלחמה תיגמר ואנחנו נצטרך לצאת לתהליך של צמיחה מהירה כדי לממן את עלויות המלחמה, שעלולות להגיע גם ל-200 מיליארד שקל, אבל כדי להגיע לצמיחה מהירה נצטרך להפעיל מנועי צמיחה. כל עוד לא מטפלים ביוקר המחיה, הצרכנים, שהם חמישים אחוז מהפעילות הכלכלית ואולי 80 אחוז מפוטנציאל הצמיחה, לא ייצאו לפעולה. אם הצרכנים לא ייצאו לפעולה, המשק לא יצמח ולא יתאושש אחרי המלחמה"
זליכה, לפיכך, אינו איש בשורות: "ניאלץ לספוג תקופת התאוששות ארוכה מאוד אחרי המלחמה, כי שר האוצר לא זורע את הזרעים כבר היום. זה המחיר שאנחנו משלמים כשבוחרים אדם כמו סמוטריץ' לכהן כשר האוצר. אין לו שום מושג בתחום הזה. לצערי, זה הרטמכ"ל הכלכלי המוביל אותנו בתקופה הזו".
מה דעתך על המתווה הכלכלי לעסקים?
"חשוב לציין כי המתווה לא נועד לפצות את העסקים על כל נזק שנגרם להם, אין לנו את הכסף לכך. מטרתו היא למנוע מאותם עסקים להגיע לפשיטת רגל. יש לנו 500 אלף עסקים קטנים כרגע. מטרת העל היא שבתום המלחמה נישאר עם אותו מספר של עסקים - העסקים הקטנים הם הצבא שיוביל אותנו לצמיחה. גם בנושא העסקים הקטנים יש לי ביקורת: הסיוע ניתן לעסקים שהמחזור שלהם הוא עד 400 מיליון שקל. אני לא רואה בזה היגיון. אני חושב שצריך להגביל את זה לעסקים עם מחזור של עד 30 מיליון שקל.
"העסקים הגדולים חיים על חשבוננו טוב מאוד והם מקבלים סבסוד רב באופן שוטף. המשק לא תחרותי ויש יתרון מובהק לאותם עסקים גדולים. מי שלא מקבל את ההטבות הללו הם כמובן העסקים הקטנים והבינוניים - אז גם במצב הזה הם רוצים לקחת כסף מהעסקים הקטנים? בנוסף, האוצר בררן, שלא לומר חשדן מדי בנוגע לעסקים הקטנים, ולכן הוא מעכב את הסיוע. אם עסק קטן יקבל סכום גדול יותר, למרות שאולי מגיע לו פחות, אז זה בסדר גמור כי האוצר עושק את העסקים הקטנים כבר 75 שנה".
מה היית רוצה לומר למשרד האוצר ולעומד בראשו כעת?
"משרד האוצר צריך להבין שהוא לא יכול להתנהל כמו שהוא התנהל קודם לכן ולעשות שינויים קוסמטיים מעטים בלבד בתקציב. כאמור, הוא חייב לחלק לשניים את התקציב - תקציב שוטף ותקציב מלחמה. סמוטריץ' יהיה חייב לקצץ בכספים הקואליציוניים שלו ולהפסיק לקדם את השטויות שלו ושל פוליטיקאים אחרים בזמן מלחמה כל כך קשה".
(בתמונה פרופ' ירון זליכה. צילום: פרטי)
