יובל קסטלמן, גיבור שלחם בשני מחבלים שביצעו פיגוע ירי בתחנת אוטובוס בירושלים ופצע אותם אנושות, נורה למוות על ידי חיילי מילואים שהצטרפו ללחימה, טעו וזיהו אותו כמחבל. זאת, על אף שקסטלמן הרים ידיים, צעק "אני יהודי" ואף נשכב על הכביש. למרות כל זאת, הוא נורה פעמים ומת מפצעיו. האם הירי היה על פי הוראות הפתיחה באש?
הגנה עצמית או הריגה בשוגג
ב-30 בנובמבר נרצחו שלושה אזרחים בידי שני מחבלים מזרח ירושלמים שפתחו באש לעבר תחנת אוטובוס בצומת גבעת שאול – הרב אלימלך וסרמן (73), חנה איפרגן (67) וליביה דיקמן (24). יובל קסטלמן, שעבר במקום במקרה, הגיב במהירות, שלף אקדח וירה לעבר המחבלים, תוך שהוא פוצע אותם אנושות. קסטלמן הוא הקורבן הרביעי של הפיגוע הקטלני.
שני חיילי מילואים שהיו בסמוך פתחו אף הם באש על המחבלים. כשקסטלמן הגיע מהכיוון הנגדי עם אקדח שלוף, הם זיהו אותו בטעות כמחבל וירו לעברו. קסטלמן הרים ידיים, צעק "אני יהודי", השליך את נשקו, הוציא תעודת זהות ונשכב על הכביש - אך נפגע משבעה כדורים ומת מפצעיו בבית החולים. קסטלמן היה בן 38 במותו.
חקירתו של סמ"ר (מיל') אביעד פריג'ה
סמ"ר במילואים אביעד פריג'ה הוא החשוד בהריגתו של יובל קסטלמן. הפרשה נמצאת בחקירה של מצ"ח כאשר פריג'ה שוחרר היום (6.12) למעצר בית. ההחלטה במצ"ח להמשיך בחקירתו של פריג'ה התקבלה לאחר שהתגלו סתירות מהותיות בין עדותו לבין הממצאים בשטח ועדות החייל שהיה עימו ואף מתוכנן עימות בין השניים.
החייל סיפר בחקירה שהיה מאוד מופתע שפריג'ה בחר לירות בקסטלמן. לדבריו, "לא האמנתי שייתכן שיפתח באש לעברו". במצ"ח טוענים כי קסטלמן לא הציג כל איום, הוא כבר שכב על הקרקע עם ידיים מורמות כשנורה. הוא אף זרק תעודת זהות כדי להוכיח שאינו מחבל. פריג'ה טען במהלך חקירתו כי ירה בשוגג בקסטלמן ולא ביצע וידוא הריגה, אולם בראיון שהעניק לינון מגל בערוץ 14, הודה כי אכן ביצע וידוא הריגה.
במצ"ח טוענים כי לא היתה שום הצדקה לפתוח בירי, גם אם אכן מדובר היה במחבל, שכן לא היה חשד לסיכון יותר, שהרי על פי הוראות הפתיחה באש, כשמחבל מנוטרל אין לבצע בו וידוא הריגה. עתה בודקים אם פריג'ה פעל בחוסר שיקול דעת ובקלות ראש למרות הסיטואציה המורכבת. פתיחה באש ללא הצדק היא אסורה בתכלית לפי הנוהל, גם כלפי מחבל מנוטרל. ההחלטה כעת היא כי המקרה ייבדק לעומק בבית הדין הצבאי.
שימוש בנשק – מה אומר החוק?
לכאורה, הירי בקסטלמן נעשה בטעות ומתוך אמונה מוטעית כי הוא אחד המחבלים. אין חולק על כך שפריג'ה לא ירה בכוונה בגיבור יהודי. יחד עם זאת, קסטלמן ביצע פעולות רבות שהיו אמורות להבהיר שאינו מחבל – נשכב על הקרקע, הרים ידיים, זרק נשק, חשף תעודת זהות וצעק שהוא יהודי ובכל מקרה, גם אם זוהה בטעות כמחבל, לא היווה איום עוד.
על פי חוק העונשין ונהלי המשטרה וצה"ל, פתיחה באש לעבר אדם מותרת רק בנסיבות מצומצמות ביותר של הגנה עצמית או הגנה על אחרים: כאשר קיימת סכנת חיים מיידית ומוחשית ליורה או לאחרים. למשל, כאשר אדם חמוש יורה לעבר אנשים, לאחר שמוצו כל האמצעים האחרים לעצירת התוקף, כולל מתן אזהרה ברורה וניסיון לפגוע ברגליים, רק במידה הנדרשת באופן מיידי כדי לעצור את התקיפה.
בנוסף מדגישות ההוראות כי יש לירות בתוקף רק מתוך כוונה מדויקת ככל הניתן לעברו בלבד ותוך הימנעות מוחלטת בפגיעה בחפים מפשע וכי יש להפסיק את הירי מיד כאשר חלפה סכנת החיים. על פי סעיף 34י' לחוק העונשין, אדם שפעל לפי תנאים אלה לשם הדיפת תקיפה אלימה, לא יישא באחריות פלילית. יחד עם זאת, החוק קובע שאם המעשה חרג בבירור מהסביר באותן נסיבות, או שהיורה עצמו תרם להסלמת המצב, ההגנה העצמית לא תחול. לכן, חייב הירי להיות מידתי, מרוסן ומבוקר לאורך כל אירוע האלימות. ירי ממושך ללא הצדקה הוא בבחינת חריגה מסמכות ההגנה העצמית.
הוראות הפתיחה באש קובעות לפיכך ירי מדויק ומבוקר רק לעבר מקור סכנה מיידי ולאחר אזהרה ואין לירות בתוקף כאשר הוא מנוטרל.
האם הירי בקסטלמן עמד בהוראות הפתיחה באש?
ייתכן כמובן, שבמהומה של זירת הפיגוע סמ"ר אליעד פריג'ה לא שם לב לפעולותיו של קסטלמן ואין חולק על כך שהוא פעל מתוך כוונה נכונה. אך נראה כי בנסיבות שנוצרו, הירי הממושך לעברו של קסטלמן, שכלל שבעה כדורים, לא נראה עומד בסטנדרטים של סיכון חיים מיידי וירי מצומצם כפי המתחייב בחוק, במיוחד כיוון שקסטלמן נקט בכל פעולה אפשרית כדי למנוע את הטעות ולנטרל עצמו כפוטנציאל מוטעה של סיכון.
מכלול נסיבות הירי מעורר תהיות קשות אם אכן היה מדובר בפתיחה באש חוקית ומידתית כמתחייב בהוראות הפתיחה באש. הפרשה, כצפוי, ממשיכה לעורר מחלוקת וממתינה לבירור מעמיק.
(צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק)
