שנת 2023 תיזכר כאחת השנים הסוערות והקשות בהיסטוריה של מדינת ישראל. השנה, שהחלה בצעדי הממשלה לרפורמה משפטית שהובילו להפגנות המונים ולקרע בעם, מסתיימת במלחמה עקובה מדם, מלחמה שנפתחה בעקבות אירועי 7 באוקטובר. לפניכם האירועים הבולטים שהתרחשו השנה בעולם המשפט בישראל.
כמעט שנה חלפה מאז ששר המשפטים יריב לוין החליט על יציאה לרפורמה משפטית חסרת פשרות. הרפורמה כללה את ביטול עילת הסבירות, לצד הצעות חוק שנועדו להפחית מכוחו של בית המשפט העליון. לא בכדי נקראה הרפורמה המשפטית בפי מתנגדיה "מהפכה משטרית" והובילה לתנועת מחאה של מיליוני מתנגדים ולהפגנות של עשרות אלפים מדי שבוע ושבוע וללא הפסקה במשך חודשים.
מתקפת חמאס האכזרית ב-7 באוקטובר טרפה את כל הקלפים. המהפכה המשפטית הוקפאה וירדה לעת עתה מסדר היום, השסע בעם החל להתאחות ועמישראל גילה את כוח האחדות והסולידריות בימי מלחמה. המהפכה המשפטית לא היתה הנושא היחידי בזירה המשפטית בשנה האחרונה. שנת 2023 היתה עמוסה בתמורות. בשורות הבאות נסקור את השינויים המשפטיים שהתרחשו במהלך השנה, כולל אלה בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
שינויים משפטיים בעקבות חרבות ברזל
חבילות סיוע מטעם הרשות לחדשנות לחברות סטארט-אפ טכנולוגיות - רשות החדשנות השיקה תכנית חדשה למתן מענקים מהירים לחברות הזנק ישראליות המתמודדות עם קשיי מימון בעקבות מצב החירום. התכנית, במסגרת קרן המו"פ, תאפשר השקעה של עד 400 מיליון שקל בכ-100 חברות הזנק טכנולוגיות עם צורכי נזילות לטווח קצר של עד שישה חודשים.
התכנית החלה לפעול בתחילת נובמבר 2023 ותחול עד סוף פברואר 2024. מועדי הגשת הבקשות מדי שבועיים - המועד הראשון היה ב-11 בנובמבר והאחרון יהיה ב-1 בפברואר 2024.
כל חברה תוכל להגיש בקשה למענק בגובה עד 50% מתקציב מבוקש של עד 7.5 מיליון שקל, עבור תכנית מו"פ לתקופה של עד תשעה חודשים. הבדיקה ומתן התשובות ייעשו בתוך ארבעה שבועות ממועד הגשת הבקשה המלאה. החברות שאושר להן המענק יהיו זכאיות למקדמה של עד 50% מהסכום שאושר על ידי הוועדה.
מתווה פיצויים לעסקים - הממשלה אישרה מתווה מתוקן לסיוע כלכלי לעסקים שנפגעו בעקיפין ממלחמת חרבות ברזל. המתווה, שגובש במשרד האוצר, כולל מענקים והקלות במיסים לעסקים ברחבי הארץ שחוו ירידה משמעותית במחזור הפעילות שלהם.
על פי המתווה, קרן פיצויים מיוחדת תעניק פיצויים לעסקים שמחזורם השנתי נע בין 18 אלף שקל ל-400 מיליון שקל, ואשר ספגו ירידה של לפחות 12% במחזור דו-חודשי או 25% במחזור חודשי. כמו כן, עסקים קטנים ובינוניים שמחזורם בין 18 אלף שקל ל-300 אלף שקל בשנה יהיו זכאים למענק להמשך פעילות עסקית.
עדכונים נרחבים בדיני עבודה, דיני ירושה, הולדה שלאחר המוות ועוד. עליהם ניתן לקרוא בכתבה הבאה בהרחבה.
הקלות במתווה החל"ת - לאור השינויים בחקיקה, קוצרה תקופת החל"ת המינימלית מ-30 ימים ל-14 ימים. כמו כן, הופחתו דרישות הזכאות לקבלת דמי אבטלה - אם בעבר נדרשו 12 חודשי עבודה במהלך 18 החודשים האחרונים, כעת נדרשים רק שישה חודשי עבודה ב-12 החודשים האחרונים. כמו כן, אם עובד זכאי לדמי אבטלה בתקופה מסוימת, אך כבר מיצה בעבר את מלוא הזכאות שלו, תוארך תקופת הזכאות שלו עד 30 בנובמבר. בנוסף, בוטל הצורך בניצול ימי חופשה כתנאי לקבלת דמי אבטלה.
תביעות ייצוגיות מובילות ב-2023
תביעה ייצוגית נגד סניף בנק הפועלים בנתב"ג - מי שלא המיר מטבע זר מראש ונאלץ לעשות זאת ברגע האחרון בסניף בנק הפועלים בנמל התעופה בן גוריון, אולי זוכר שנדרש לשלם "עמלת שירותים מיוחדים" – עמלה יקרה במיוחד. לאחר שבית המשפט המחוזי אישר ניהול תביעה ייצוגית בנושא, בית המשפט העליון דחה עתה את הערעור שהגיש הבנק על ההחלטה.
על פי המתואר בבקשת האישור, בשנת 2019 ביצע המבקש שלוש המרות מטבע זר בסניף הבנק בנתב"ג. להפתעתו, העמלות שנגבו ממנו היו גבוהות בהרבה מהמקובל. מאחר שתחום הבנקאות מוכר לו, התעורר אצלו חשד שהעמלות שגובה הבנק בנתב"ג אינן תואמות את התעריפון הרשמי ואינן מאושרות על ידי בנק ישראל.
תביעה ייצוגית נגד ערוץ 14 - תביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד ערוץ 14 על ידי יו"ר תנועת "דגל ישראל", רונן צור, בגין הפרת תנאי הרישיון של הערוץ והסתה נגד חיילי צה"ל. התביעה מייצגת אלפי אזרחים, חיילים ובני משפחותיהם שלפי התובע "נפגעו מדברי ההסתה" בערוץ. התביעה דורשת פיצוי של 1,000 שקל לכל נפגע, בסכום כולל שעשוי להגיע למיליוני שקלים. בכתב התביעה נטען כי בשידורי ערוץ 14 מתקיימת "הסתה נוראה וחסרת תקדים" נגד חיילי צה"ל וכי הערוץ "נתן דרור בשידוריו להסתה פרועה" נגדם, ובכך הפר את תנאי הרישיון.
תביעה ייצוגית נגד חברת ההשמה ומשאבי האנוש מנפאואר - בתביעה ייצוגית שהוגשה על ידי אלה חגואל, לשעבר יועצת השמה בחברת מנפאואר, נטען כי החברה הפרה באופן שיטתי ובוטה את חוקי העבודה. על פי התביעה, "מנפאואר" התעלמה מהעמלות ששולמו ליועצות ההשמה לצורך חישוב זכויותיהן הסוציאליות, כגון פנסיה, פיצויי פיטורים, חופשה ועוד. כיוון שחלק ניכר משכרן של יועצות ההשמה התבסס על עמלות, נפגעו זכויותיהן הסוציאליות באופן משמעותי.
בתביעה הייצוגית העריכה התובעת באופן שמרני כי מדובר בלא פחות מ-150 יועצות השמה שנגרם להן נזק כספי מצטבר של כארבעה מיליון שקל.
פשרה בתביעה הענק נגד 6 חברות הביטוח המובילות בישראל - שש חברות הביטוח המובילות בישראל צפויות לשלם סכומים משמעותיים למבוטחיהן, במסגרת אחד מהסדרי הפשרה הגדולים בתולדות המשק הישראלי. ההערכה המינימלית היא כי החברות ישלמו לפחות חצי מיליארד שקל, אך הסכום עלול להגיע אף ליותר ממיליארד שקל.
הסדר הפשרה הושג בין החברות הראל, כלל, הפניקס, מנורה, הכשרה ואיילון לבין התובעים הייצוגיים, והוא הוגש לאישורה של השופטת מיכל נד"ב מבית המשפט המחוזי מרכז. הפשרה מתבססת על ארבע תביעות ייצוגיות אשר הוגשו בין השנים 2010-2012 כנגד חברות הביטוח בגין גביית "גורם פוליסה" לכאורה שלא כדין. חברת הביטוח מגדל בחרה שלא להצטרף להסדר הפשרה, בטענה כי יש לגבש עבורה הסדר נפרד בשל נסיבות ספציפיות המאפיינות אותה. על פי כתבי התביעה, החברות גבו "עמלת גורם פוליסה" ממבוטחיהן מבלי ליידע אותם כנדרש.
במסגרת הסדר הפשרה, החברות הסכימו להשיב למבוטחים 42% מסך העמלות שנגבו בפוליסות ביטוחי החיים והחיסכון שלהם. כמו כן, המבוטחים יזכו להנחה של 50% בגבייה העתידית של רכיב העמלה, המוערכת בכעשרה מיליון שקל בשנה. מאות אלפי מבוטחים צפויים לקבל החזרים אלה. הצדדים חלוקים בשאלת שערוך סכומי ההחזרים משנת 2013 ואילך, ובית המשפט יידרש להכריע בסוגיה זו.
פסיקות בולטות של בג"צ
"מינויו של ח"כ דרעי לשר אינו יכול לעמוד" - בג"צ קבע כי הפוליטיקאי הוותיק אריה דרעי לא יכול לכהן כשר בעקבות הרשעותיו הפליליות – "מינויו של ח"כ דרעי לשר אינו יכול לעמוד, זאת בין היתר בשל צבר הרשעותיו הפליליות, הכולל גם הרשעה בעבירות מס מחודש פברואר 2022".
ביטול החלטת משרד החינוך לקצר את יום הלימודים לילדים אוטיסטים - לפי ההחלטה של משרד החינוך, בשנת הלימודים תשפ"ד הסתיים יום הלימודים במסגרות לילדי החינוך המיוחד בשעה 16:00 במקום ב-16:45. משרד החינוך נימק את החלטתו במחסור בכוח אדם בחינוך המיוחד. בפסק הדין נקבע כי ההחלטה תבוטל כך שאורך יום הלימודים יישאר על כנו.
השפעת המלחמה על מערכת המשפט
לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, חתם שר המשפטים יריב לוין על צו המעביר את בתי המשפט למתכונת חירום. בהתאם לכך בוטלו אלפי דיונים שלא הוגדרו כדחופים, בעוד שדיונים דחופים ממשיכים להתקיים באמצעות ועידות וידאו.
עם זאת, ככל שחולפים השבועות מאז תחילת המלחמה, ההצדקה להמשך הפעלת בתי המשפט במתכונת מצומצמת הולכת ופוחתת. ההנחיות של פיקוד העורף אינן מגבילות את מרבית האזורים בהם ממוקמים בתי המשפט, למעט אזורי העימות. אף תלמידים חזרו ללימודים במתכונות שונות.
עם זאת, שר לוין ממשיך להאריך מדי שבוע את תוקף צו מתכונת החירום, בתיאום עם הנהלת בתי המשפט. הסיבה העיקרית לכך, על פי הסברים מטעם השר, היא מחסור בכוח אבטחה עקב גיוס נרחב לשירות מילואים. הארכה מתמשכת של מצב חירום זה גוררת עיכובים בהליכים משפטיים רבים וצפויה להטיל עומס נוסף על בתי המשפט בהמשך. הדבר פוגע בזכויות המתדיינים, בעוד שגם קודם לכן התמודדו בתי המשפט עם עומס גבוה ועם מחסור בשופטים.
ההשפעות הכלכליות של המלחמה
על פי הערכה ראשונית, תרחיש מלחמה מרכזי הכולל מבצע צבאי בעזה בלבד למשך כחודשיים עלול להביא לגירעון תקציבי של כ-3% מהתמ"ג. חישוב זה כולל הוצאות בטחוניות ישירות בסך 20 מיליארד שקל, פיצויים על אובדן רכוש והכנסות בהיקף של עשרה מיליארד שקל וירידה של כ-2% בתמ"ג.
סך כל העלויות ואובדן התוצר בתרחיש כזה עלולים להסתכם בכ-60 מיליארד שקל. לשם השוואה, במלחמת לבנון השנייה הסתכם הנזק הכלכלי בכ-22 מיליארד שקל (במונחי 2023). תרחיש פסימי יותר, הכולל פתיחת חזית משמעותית גם בצפון, עלול להגדיל את הגרעון ל-4% ב-2023 ול-5% ב-2024.
ריבית בנק ישראל – מה התחזית?
בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.75%. עם זאת, במחלקת המחקר של הבנק מעריכים כי הריבית צפויה לרדת בהדרגה במהלך 12 החודשים הקרובים לטווח שבין 4% ל-4.25%. בבנק ישראל מדגישים כי הכלכלה הישראלית יציבה ונשענת על יסודות איתנים, ומצביעים על העודף בחשבון השוטף, היתרות הגבוהות במט"ח ונטל החוב הנמוך יחסית.
בהנחה שמירב הלחימה תתמקד בחזית הדרומית, בבנק ישראל מעריכים כעת כי הצמיחה צפויה להסתכם בכ-2.3% עד סוף 2023, לעומת תחזית קודמת של כ-3%. גם תחזית הצמיחה ל-2024 הופחתה ל-2.8%.
בבנק ישראל מדגישים כי המאמץ יתמקד בשמירה על היציבות הפיננסית במשק תוך הפחתת אי הוודאות. במקביל, הבנק החל להפעיל כלים מוניטריים שונים כגון מכרזי "ריפו" על מנת לשמור על נזילות בשווקי החוב.
בעקבות המלחמה: סוכנויות הדירוג הכניסו את ישראל ל"רשימת מעקב שלילית"
המצב המקרו-כלכלי של ישראל לפני מלחמת חרבות ברזל היה סביר ואף חיובי בהשוואה למלחמות קודמות. התמ"ג צמח בכ-3% ברבעון השני של 2023, שיעור האבטלה היה נמוך והאינפלציה ירדה ל-3.8%. גם יתרות מטבע החוץ ויחס החוב-תוצר של ישראל היו ברמות טובות.
עם זאת, המלחמה גוררת עלויות כבדות הן במישור הצבאי והן האזרחי, שיכולות להגדיל משמעותית את הגירעון התקציבי. אם המלחמה תתמקד בעזה לחודשיים, הגירעון עלול להגיע ל-3%. אם תיפתח גם חזית צפונית, הגירעון יכול להגיע אף ל-5% בשנת 2024.
ארה"ב הודיעה על חבילת סיוע של 14 מיליארד דולר לישראל, רובה לצרכים צבאיים. עם זאת, סוכנויות הדירוג הכניסו את ישראל ל"רשימת מעקב שלילית", בשל החשש להשפעות כלכליות ארוכות טווח של המלחמה. האינפלציה וערכו של השקל צפויים גם הם להיפגע באופן משמעותי. כאמור, בנק ישראל צופה ירידה הדרגתית בריבית בשנה הקרובה ל-4%-4.25% וקצב צמיחה נמוך מהתחזית הקודמת.
(צילום: שאטרסטוק)
