בית המשפט העליון קבע בפסיקה דרמטית כי לא תאושר הצעת החוק לביטול עילת הסבירות שהגישה הקואליציה במסגרת הרפורמה המשפטית. שמונה שופטים תמכו בפסילת החוק מול שבעה שהתנגדו לכך. בנוסף, 12 מתוך 15 שופטי העליון סברו כי לבית המשפט יש סמכות לבטל חוקי יסוד במקרים חריגים שבהם הכנסת חורגת מסמכויותיה.
בג"צ פוסל את ביטול עילת הסבירות
פסילת החוק לביטול עילת הסבירות, שהיה היחיד מתוך חבילת החקיקה של רפורמת המשפט שעבר בכנסת, מהווה בעת הזו מכה קשה לקואליציה שניסתה להעביר את הרפורמה. בג"צ פסל אמש את הצעת החוק שעברה ברוב של 64 ח"כים ועוררה מחלוקת ציבורית קשה ביותר בעניין ביטול עילת הסבירות. החלטה זו מהווה מכה לממשלה, שראתה בביטול העילה הישג מרכזי במאמציה להגביל את כוחו של בית המשפט.
עילת הסבירות, שאותה ביקשה הקואליציה לבטל, היא כלי משפטי שנוי במחלוקת, שמצד אחד מאפשר ביקורת שיפוטית על השלטון, אך מצד שני נתפס כפוגע בעקרון הפרדת הרשויות ובסמכויות הנבחרות. עילת הסבירות, שאינה מוגדרת בחוק, מאפשרת לבתי המשפט לבטל החלטות של רשויות מנהליות הנתפסות כבלתי סבירות באופן קיצוני. ממשלת הימין ביקשה לבטל עילה זו, בטענה שהיא מאפשרת לשופטים להתערב יתר על המידה בהחלטותיהם של נבחרי הציבור.
הקואליציה טענה שזוהי עילה רחבה מדי שמאפשרת לשופטים לא נבחרים להתערב בהחלטות הממשלה והשרים, ובכך לפגוע בעקרון הפרדת הרשויות. המתנגדים טענו שביטול העילה ימנע ביקורת שיפוטית על החלטות שרירותיות ויפגע בשלטון החוק. המחלוקת משקפת את המתח ביחסי הכוחות בין הרשויות בישראל, ואת מעמדו החזק של בג"צ כגוף הקובע את "המילה האחרונה" בסוגיות חוקתיות.
מותר לבית המשפט העליון להתערב בחוקי יסוד
בנוסף להחלטה על עילת הסבירות, 12 מתוך 15 שופטי העליון קבעו כי לבית המשפט הסמכות לבטל חוקי יסוד במקרים חריגים שבהם הכנסת חורגת מסמכויותיה החוקתיות. רק השופטים סולברג, מינץ ואלרון חלקו על כך. החלטה זו משמעותית מאוד שכן היא מעגנת את מעמדו של בג"צ כבעל הסמכות העליונה לפסול חקיקה של הכנסת אם היא סותרת לשיטתו את חוקי היסוד. בממשלה ניסו להגביל את הסמכות הזו, אותה היא רואה כפוגעת בעקרון הפרדת הרשויות, אך נכשלו בכך.
השופטים שתמכו בפסילה: פגיעה חמורה בדמוקרטיה
על השופטים שתמכו בפסילת החוק, בהובלת נשיאת העליון השופטת אסתר חיות, נמנו יצחק עמית, ענת ברון, עופר גרוסקופף, עוזי פוגלמן, דפנה ברק–ארז, חאדל כבוב ורות רונן. הם טענו כי החוק מהווה "פגיעה חמורה וחסרת תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית". לטענתם, ביטול העילה ימנע מבתי המשפט לבקר החלטות בלתי סבירות של הממשלה והשרים ויחזק באופן בלתי מידתי את כוחה של הרשות המבצעת.
השופטים שהתנגדו: אין להתערב בחקיקה ראשית
מנגד, השופטים יחיאל כשר, נעם סולברג, יוסף אלרון, אלכס שטיין, יעל וילנר, דוד מינץ וגילה כנפי שטייניץ, טענו שיש לפרש את החוק באופן מצומצם וכי אין לבית המשפט להתערב בחקיקה ראשית של הכנסת. חלקם אף טענו שיש להמתין למקרה קונקרטי שיגיע לפתח בית המשפט לפני שמפעילים ביקורת שיפוטית.
תגובות נזעמות מהקואליציה, שבחים מהאופוזיציה
החלטת בג"צ עוררה סערה פוליטית וגינויים חריפים מצד חברי הקואליציה. שר המשפטים יריב לוין אמר כי "השופטים לוקחים לעצמם סמכויות ולוקחים ממיליוני אזרחים את הזכות להשתתף בקבלת ההחלטות". השר הבטיח כי החלטת בג"צ לא תרפה את ידי הקואליציה שתשוב לעסוק בנושא לאחר המלחמה. גם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה טען כי "לבית המשפט אין סמכות לבטל חוקי יסוד" והוסיף שאין לעסוק בנושא המפלג בעת לחימה.
מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד שיבח את ההחלטה ואמר כי היא "מגנה על הדמוקרטיה הישראלית". גם בארגונים לשמירת זכויות אדם וטוהר המידות בירכו עליה וכינו אותה "ניצחון עצום למחנה הדמוקרטי".
הפוליטיקאים והפרשנים ציינו כי ההכרעה התקבלה ברוב דחוק של שופט אחד בלבד, מה שמעיד על המחלוקת העמוקה השוררת בנושא זה בחברה הישראלית. נראה שהמאבק על עתידה של עילת הסבירות וסמכויותיו של בית המשפט העליון לא הסתיים עדיין והוא צפוי להמשיך ללוות את השיח הציבורי בישראל בשנים הקרובות.
הפסיקה הדרמטית משקפת את המתח ביחסי הכוחות בין הרשויות בישראל ואת מעמדו החזק של בית המשפט העליון כגוף הקובע את "המילה האחרונה" בסוגיות חוקתיות. בעקבות פסיקת בג"צ, קולות רבים בקואליציה טוענים כי "הרפורמה מתה", אך הרטוריקה של בכיריה לא מעידה על כך. לפיכך נראה כי המאבק על עתיד עילת הסבירות והיקף שיפוטו של בג"צ לא הסתיים עדיין.
(בתמונה: הפגנת מחאה נגד הרפורמה המשפטית ונגד הפגיעה בבג"צ. צילום: שאטרסטוק)
