החודשיים האחרונים יצרו אתגרים לא פשוטים עבור הורים המתמודדים מול ילדים, חלקם רכים בשנים, אך הדילמות והאתגרים הולכים ומתרבים כאשר מדובר בהורים גרושים. הסוגיות שצצות לאחרונה בצל המלחמה הן רבות, מגוונות ומשתנות ממשפחה למשפחה, למשל בחלוקת זמני השהות בזמן מלחמה, גיוס מי מההורים למילואים, במקרים מסוימים פינוי ממקום המגורים והארכת הנסיעות בדרכים, שינוי קיצוני ביכולת השתכרות וכיו"ב.
אל הנושאים הללו נוספות גם דילמות הקשורות בנפש, מורכבויות נפשיות שהולכות ומתעצמות לנוכח החרדה הקיומית והיעדר תחושת ביטחון לאומית ואישית. עו"ד ירדן שלומי, העוסקת בדיני משפחה, מציינת כי מאז פרוץ המלחמה מתמודדים רבים מאיתנו עם התקפי חרדה, תופעות של דיכאון או פוסט טראומה. "כמובן", היא אומרת, "שגם ביומיום ובשגרה אנשים מתמודדים עם התופעות האלו אבל דווקא עכשיו המורכבות הזו מתעצמת לנוכח האירועים".
נשאלת השאלה, מה קורה כאשר אחד ההורים מתמודד עם סיטואציה נפשית מורכבת, מה ניתן לעשות בהקשר לילדים? כיצד מומלץ לפעול ובכלל, איך בית המשפט מתייחס למקרים הללו? "בסופו של דבר, וזה נכון תמיד אצל הורים גרושים", אומרת עו"ד שלומי, "עיקרון העל שמכריע בכל החלטה שתתקבל הוא 'טובת הקטינים'. מצד אחד, טובת הילדים תמיד תהיה לשמר קשר עם כל אחד מההורים, גם עם הורה שמתמודד עם מורכבות נפשית ומצד שני, ייתכן שבנקודת זמן מסוימת, בנסיבות מיוחדות, טובת הילדים נסוגה מפני הצורך במוגנות שלהם. ייתכנו גם מקרים שבהם מדובר בסכנה פיזית או נפשית עבורם".
כיצד בית המשפט מתייחס למקרים שבהם אחד ההורים מתמודד עם מורכבות נפשית?
עו"ד שלומי: "העקרונות המנחים את בית המשפט בהכרעה בסוגיה רגישה זו טמונים דווקא במודעות של אותו אדם למצבו. בית המשפט בודק ובוחן האם אותו הורה מבין ולוקח אחריות על המורכבות שלו, האם הוא מטפל במורכבות שלו. מעבר לכך, האם יש לאותו אדם רשת תמיכה משפחתית. מובן שהעקרונות הללו צריכים להתיישב עם טובת הילד".
ההתמודדות של ההורה עם בעיה או מורכבות נפשית היא מכרעת. "הורה שלוקח אחריות על מצבו", אומרת עו"ד שלומי, "מי שמודה כי הוא סובל מבעיה מסוימת, מטפל בה ואפילו אומר לבית המשפט כי הוא מפנה את כלל משאביו לטיפול בעצמו על מנת לשוב כמה שיותר מהר לקשר מטיב ורציף עם ילדיו - הסיכוי שלו לשמור על הקשר שלו עם הילדים גבוה מאוד. בית המשפט מתייחס בחיוביות, בהבנה ובסלחנות לאדם שפונה לעזרה ומבין את מצבו. ביהמ"ש יבחן את ההורות שלו, וככל שבשגרה מדובר על הורה מעורב ומשמעותי בחיי הילדים, הנטייה תהיה לאפשר מפגשים בין ההורה לילדיו, גם אם הם יצומצמו בתקופת הטיפול בין אם במספר המפגשים, אורך המפגש או ביטול זמני הלינה. עם זאת, ניתן יהיה להרחיבם בחזרה מיד כשתהיה חוות דעת טובה בנוגע לטיפול, שתקבע כי על אף המורכבות, אותו הורה אינו מסוכן לעצמו, לילדיו או לסביבה".
במקרה שהגיע למשרדה של עו"ד שלומי, היא ייצגה אב שסבל ממורכבות נפשית. כשהבין את מצבו, בחר לאשפז את עצמו באשפוז יום לשם טיפול אינטנסיבי בפגיעה הנפשית ממנה סבל. "זה היה", נזכרת עו"ד שלומי, "רכיב מכריע בכך שבית המשפט הסכים להחזיר את לינת הילדים אצלו. העובדה כי הוא לקח אחריות ואמר שהוא מבין שהוא צריך מעטפת טיפולית נרחבת ובמקביל הוא ממשיך ללכת לעבודה ולתפקד, כל זה הוביל את בית המשפט למסקנה כי מדובר באדם אחראי, וההסתכלות כלפיו היתה חיובית מאוד".
מה את ממליצה להורים גרושים המתמודדים עם מורכבות נפשית?
"מלבד נטילת האחריות ופנייה לטיפול, חשוב לפעול בשקיפות. לא צריך לדאוג מחשיפה מול בית המשפט. אם הורה לא רוצה להיות חשוף מול ההורה האחר - וזה בסדר כי מדובר במצב שיש עליו חיסיון רפואי - ניתן להגיש מסמכים באופן חסוי לבית המשפט".
לדברי עו"ד שלומי, במקום שבו ההורה השני מתנגד למפגש עם הילדים ודורש מפגשים במרכז קשר, רצוי לחתור למינוי אפוטרופוס לדין כדי שגם הוא ייתן את חוות הדעת שלו. אפוטרופוס לדין הוא עורך דין שמתמנה מטעם הסיוע המשפטי ומייצג את טובתם ורצונם של הקטינים. "הוא יבחן עד כמה ההורה משמעותי בחיי הילדים ובמידה שהוא אכן כזה, בית המשפט ישתדל שלא לצמצם את הנוכחות שלו. חשוב מאוד עבור ההורה לפעול בשקיפות גם מול האפוטרופוס לדין".
להגן על הילדים
מנגד, אפשר בהחלט להבין את ההורה האחר, זה הרואה את הגרוש/ה מתמודד עם מורכבות נפשית. "לפעמים", אומרת עו"ד שלומי, "ההורה השני אינו יודע מה בדיוק מצבו של ההורה המתמודד עם מורכבות נפשית. הוא לא יודע אם הוא מטפל בעצמו, לא יודע אם הילדים שלו בטוחים כשהם נמצאים איתו. התפקיד שלו הוא להגן על הילדים, וגם במקרה כזה ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש למנות עובד סוציאלי שיבחן את אופן קיום זמן השהות, יחווה את דעתו על כך וגם ימליץ בסופו של דבר את שימליץ.
"הגשת בקשה כזו אינה הופכת את ההורה להורה רע או למי שמנסה לצמצם את נוכחות ההורה השני. להפך, זו אפילו חובתו. יחד עם זאת אני ממליצה שלא לחתור ולבקש סעדים קיצוניים של נתק או פיקוח וצמצום משמעותי של זמני שהות כי בית המשפט עלול לראות את הניסיון כחוסר תום לב".
בסופו של דבר, המטרה העליונה היא שמירה על טובתם של הילדים, וחשוב להיזהר שלא להעביר לילדים את נטל ההחלטה האם לפגוש את ההורה השני או לא. "זהו צעד מסוכן", מזהירה עו"ד שלומי, "שעלול לפגוע בהתפתחות הפסיכולוגית של הילד ומאפשר לו כוח בלתי מוגבל, דבר שצריך להיזהר ממנו כמו מאש. ברגע שההורה נותן כוח כזה לילד, זה יכול להתהפך עליו".
כיצד ניתן לסייע לילדים במצב הזה?
"חשוב שההורים, גם במקרה כזה, יאכפו את הסמכות ההורית שלהם על הילד. כמובן שהכל צריך להיעשות בהתאם לגיל הילד, להתפתחות ולבגרות שלו. הדברים כמובן משתנים כאשר מדברים על ילד בן שמונה או על נער בן 17.
"בכל מקרה, ההמלצה להורים גרושים המתמודדים עם מצבים כאלה היא לא להסס ולפנות להדרכה הורית, בין אם בקהילה ובין אם באופן פרטי. ההדרכה צריכה להיות בראי המורכבות הזו, לכוון את ההורים כיצד להעביר את המסרים לילדים בצורה שלא תכניס אותם לתהיות ותמנע מהם ודאות כי גם כך מדובר על תקופה מורכבת וקשה. עלינו", מסכמת עו"ד שלומי, "לראות כל הזמן לנגד עינינו את מטרת העל: שמירה על יציבות ושגרה כפי שהיו לפני שהתעורר המשבר".
(צילום: שאטארסטוק)
