הפסיקה קבעה בפסקי דין רבים ולאורך השנים, כי קיים קשר ישיר בין איכות התיעוד של ביצוע החקירה לעוצמתן ההוכחתית של הראיות שנאספו בכל מהלך החקירה. מכאן נובעת החשיבות על ההקפדה של תיעוד אותנטי, מקיף ויסודי של כל מהלכי החקירה בהתאם לציר הזמנים וסדר התרחשות העניינים. חובת החוקר לתעד "בזמן אמת" את כל ההתפתחויות שאירעו בה והנסיבות של השגת הראיה.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פלילי
תיעוד בכתב
כל פעולה חקירתית שחוקר מבצע במהלך חקירה חייבת להיות מתועדת בכתב (או בהקלטה). המטרה העיקרית של תיעוד פעולות חקירה בכתב היא הנצחתן, כך שכאשר יוצגו הדברים בבית המשפט, לא יזדקקו לזיכרון בלבד. בעבר, מטרת התרשומת של הודעות נאשמים והודיותיהם, הייתה מתן אפשרות לבית המשפט לבחון את אמיתותה של ההודאה/ הודייה ואת מהימנותה. בשנים האחרונות השתנו הדברים ומטרה נוספת, שחשיבותה הולכת וגוברת בתקופה האחרונה, היא בחינת הגינות החקירה ושיטותיה ובחינת התנהגות החוקר.
וכפי שנפסק: "תכלית דרישת הכתב ...היא להבטיח את שימורה של האמרה וליתן בכך ערובה לבית המשפט, כי האמרה, המובאת כראיה, היא אכן האמרה, שנתן העד בשעתו מחוץ לכותלי בית המשפט." (עפ 323/84 יוסף בן חיים שריקי נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(3) 505, 516 - מאגר נבו).
בפס"ד אבוחצירה נאמר במפורש: "חובה פשוטה ואלמנטרית, מבחינת סדרי נוהל תקינים (אם לא מבחינת צרכי ניהול עניני הצדק), מוטלת על כל איש משטרה לרשום בתיק החקירה תרשומת בדבר כל שיחה שניהל עם החשוד, תוך כדי ציון היום, השעה והמקום בהם התקיימה; ואם ענין השיחה היה דבר הקשור בחקירתו או העשוי לבוא לידיעת בית-המשפט, כי אז חייבת התרשומת להכיל, בפירוט רב ככל האפשר, גם את תוכן השיחה, ובפרט הדברים שנאמרו לחשוד מפי איש שיחו המשטרתי. תרשומת זו יש לרשמה מיד עם תום השיחה, או תוך כדי ניהולה; ומה שהיא מפורטת יותר, תהא העדות המבוססת עליה מהימנה יותר על בית-המשפט." (עפ 400/66 אבו-חצירה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כ(4) 787, 796 - מאגר נבו).
וידאו: עו"ד יאיר רגב על כללי ההתנהגות בעת זימון לחקירה משטרתית
הסיבות לחשיבות התרשומת ולתיעוד
* זיכרון ושחזור האירועים בחקירה על ציר הזמן וסדר התפתחותם.
*שמירה על הוראות החוק והפסיקה (במסדרי זיהוי, למשל, כאשר לא הייתה למזהה הזדמנות לראות את החשוד לפני שהוכנס לחדר הזיהוי, או כאשר לא הוצגה לו תמונה של החשוד טרם המסדר, או כשמדובר בחיפוש שנעשה בנוכחות עדים).
* תרשומת מלאה מבטיחה שלא יהיו פערי זמן לא מוסברים, ושהחשוד לא יטען שנהגו כלפיו בצורה פסולה.
* אפשרות לבחון את השתלשלות האירועים שהובילה להודייה של החשוד- האם ההודייה ניתנה חופשית ומרצון.
* בשחזור – מי הוביל את מי.
פגיעה בזכויות יסוד
כידוע, החקירה במסגרת ההליך הפלילי הינה התחום בו המדינה פוגעת, למעשה, בזכויות היסוד של האדם בדרך החמורה ביותר על ידי שלילת חירותו ופגיעה קשה בכבודו.
לפיכך, נדרשות ערובות חוקתיות משמעותיות במשפט הפלילי, אשר יבטיחו שלא ניתן יהיה לפגוע בזכויות יסוד אלו שלא כדין. ערובות אשר יבטיחו גם את תקינות והגינות ההליך הפלילי.
כאמור, ניהול משפט פלילי נגד אדם, יש בו מעצם טיבו וטבעו כדי לפגוע בזכויות חוקתיות. על מנת להבטיח שפגיעה זו תעמוד במבחן חוקתי יש לבדוק ראשית האם הפגיעה היא לתכלית ראויה. על מנת להבטיח שלא ייפגעו זכויותיו של חף מפשע, יש להבטיח ניהול הליך פלילי הוגן, כלומר לאפשר הגנה חוקתית על זכויות דיוניות במשפט הפלילי.
לקיום הליך פלילי הוגן יש ערך עצמאי, ואין הוא נגזר מנכונותן המהותית של תוצאות המשפט. אסור לבתי המשפט בישראל להשלים עם פגיעה חמורה בזכויות האדם. מן הראוי שבית המשפט יעמוד כ"חומה בצורה" להגנת ההליך המשפטי ההוגן, ויקבע באופן מפורש ובקול צלול שאין הוא מוכן להתעלם מקיום הליכים שנעשו ללא הסמכה מפורשת בחוק. מילוי חובות החוקר וביצוע פעולות בהתאם לסמכות מפורשת, על פי החוק, הם תנאי לחוקיות ההודאה אשר נמסרה בהליך פסול.
כבודו האנושי של האדם עלול להיפגע פעם נוספת כאשר רשויות החוק ובתי המשפט אינם רואים את עצמם כמחויבים לכבד את זכויות החשוד והנאשם. ידוע, כי העוולות הגדולות ביותר מתרחשות בצילה של "הסכמה שבשתיקה".
שמירה על עקרונות המשפט
תפקידו הציבורי של בית המשפט הוא לשמש גם שומר עקרונות השיטה המשפטית. הוא מופקד על שמירת עקרונות המשפט הפלילי המהותי, עקרונות ההליך המשפטי ההוגן וכל מה שנשאר מכבוד האדם של החשוד והנאשם העומד לדין לפניו.
ניתן לכתוב תִּלֵי-תִּלִים על חשיבות זכויותיהם של החשודים והנאשמים, על מעמדם החוקתי. אולם, אם בפועל יאפשר בית המשפט לרשויות האכיפה לקיים הליכים פליליים המאפשרים פגיעה ממשית בזכויות, מילים אלו יוותרו רק על הנייר.
מטרת ההליך הפלילי הנה בירור וחשיפת האמת לשם עשיית הצדק והוצאתו לאור. הכשרת הליכי חקירה לא חוקיים עלולה לגרום לכך, שהצדק לעולם לא ישמע ובוודאי לא יראה.
* עו"ד יאיר רגב - סניגור פלילי
