מקרה רצח בתל אביב. האם פוסט טראומה הוא טיעון להגנה?

במקרה רצח שאירע בשבת האחרונה (21.1.2023), דניאל אמינוב בן ה-22 הגיע לדירה בתל אביב יחד עם בת הזוג שלו. בדירה חיכו להם היורה, המחזיק ברישיון נשק, ובת זוגו של היורה (שמות שניהם אסורים בפרסום, נכון לכתיבת שורות אלו). ככל הנראה, ומסיבה שאיננה ידועה כרגע, התפתח עימות בין שני הגברים, שבמהלכו שלף היורה את האקדח שלו וירה באמינוב ארבע פעמים.

לאחר דיווח למד"א, החשוד ברצח נעצר על ידי המשטרה והובא לבית משפט השלום בתל אביב. בחקירתו הוא טען שהוא מוכר כסובל מפוסט טראומה, והוסיף כי הירי היה תגובה לעימות אלים שהתפתח בינו לבין הנרצח. הוא סיפר כי הקורבן הביא איתו סמים שגרמו לו להזיות ולעימות האלים, טענה שעליה חזרה גם בת זוגו מאוחר יותר.

בבית המשפט, טענה אחותו של אמינוב כי הפוסט טראומה של היורה אינה מהווה תירוץ לרצח. "פוסט טראומה זה לא תירוץ להרוג", אמרה. "הוא רצח את אח שלי בדם קר. הוא צריך להישלח לכלא לכל החיים".

השופטת עינת נחמיאס-שטרן האריכה את מעצרו של החשוד בשבוע. היא הורתה על המשך החקירה במטרה לברר את הנסיבות המדווחות של הירי ולהכריע בעניינו של החשוד.

האם פוסט טראומה יכול להוות טיעון להגנה משפטית?

מקרה הרצח בתל אביב הסעיר את המדינה בתקופה שבה האלימות והשנאה חוצות כל גבול אפשרי. אחת הסיבות לפופולריות של המקרה היא טענת החשוד לפיה היה במצב שבו איבד שליטה עקב הפוסט טראומה שהוא סובל ממנה בעקבות שירותו במילואים במלחמת חרבות ברזל. זהו טיעון נפיץ בתקופה שבה מאות אלפים חוזרים מהמילואים עם חוויות קשות, עשרות אלפי מפונים איבדו את בתיהם ומספר לא נתפס של אנשים חוו גיהינום, כשראו מול עיניהם את יקיריהם נרצחים או נחטפים. במילים אחרות, חלק ניכר ממדינת ישראל סובל מפוסט טראומה בדרגה זו או אחרת, ואם הטיעון של פוסט טראומה יוכר בבית המשפט כעילה להקלה בעונש, אולי עלינו להתחיל לחשוש.

עו"ד קובי סודרי. "פוסט טראומה משפיע על התנהגות פלילית במידה מוגבלת". צילום: ענת סודרי

המקרה מעלה שאלות נוספות, ובראשן התהייה האם תסמונת פוסט טראומטית משפיעה על התנהגות פלילית? מה יקרה אם בית המשפט יכיר בפוסט טראומה כגורם משפיע במקרי רצח? האם תסמונת פוסט טראומה, ממנה סובלים כרגע כל כך הרבה אנשים בעקבות אירועי 7 באוקטובר, אכן יכולה להוביל להתנהגות אלימה, כולל רצח? יתרה מזאת, האם פוסט טראומה היא טענת הגנה שיכולה להתקבל בבית משפט ולהקל בעונשם של רוצחים?

עו"ד קובי סודרי שופך אור על סוגיית טיעון הפוסט טראומה בבית המשפט.

האם ניתן לטעון ל"אי שפיות זמנית" עקב פוסט טראומה במקרה של רצח?

עו"ד סודרי: "במשפט פלילי, אין מושג שנקרא 'אי שפיות זמנית'. יש סעיף הגנה שפוטר מאחריות פליליות להתנהגות מסוימת ונקרא 'אי שפיות הדעת' (סעיף 34ח. לחוק העונשין) ועל מנת שהוא יינתן צריך להוכיח שני תנאים מצטברים: שהנאשם היה חולה במחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי, שבזמן המעשה הוא היה חסר יכולת של ממש להבין מה הוא עושה, או להבין שמה שהוא עושה אסור, או להימנע מביצוע המעשה. ההוכחה של התנאים הללו נעשית באמצעות חוות דעת של פסיכיאטר, כאשר ייתכנו חוות דעת סותרות ובית המשפט הוא זה שצריך בסופו של יום לקבוע אם התנאים התקיימו".

האם לדעתך פוסט טראומה יכולה לשמש תירוץ למעשה רצח?  

"אני מניח שבביטוי 'תירוץ' את מתכוונת ל'הצדקה' או ל'פטור' ולעניין הזה, רק אם הנאשם יצליח להוכיח: שהפוסט טרומה גרמה לו להיות במצב של אי שפיות הדעת, או אם הוא יצליח להוכיח שהיא גרמה לו למצב אחר שנקרא 'העדר שליטה' (סעיף 34ז. לחוק העונשין) שמתייחס למצב שבו הוא ביצע את המעשה בגלל שהגוף שלו פעל במצב של אוטומטיזם".

מה הם השיקולים בקביעת עונש למי שביצע רצח בהיותו במצב נפשי חריג? האם יש להתחשב בנסיבות האישיות?

"אם בית המשפט מתרשם שהנאשם היה במצב נפשי קשה שהשפיע על מצבו – מצב שלא מגיע, אבל מתקרב ל'אי שפיות הדעת', הוא יכול להרשיע אותו בעבירה שנקראת 'המתה בנסיבות של אחריות מופחתת' (סעיף 301ב. לחוק העונשין) במקום ב'רצח', ולהטיל עליו עונש שהוא עד 20 שנות מאסר - ראי גם מקרה דניאל עוקב".

דניאל עוקב, קצין מילואים בצה"ל, הורשע בעבירת רצח על ידי בית המשפט. המקרה זכה לפרסום נרחב בשל פסיקתו הייחודית של בית המשפט בנוגע למידת האחריות הפלילית של הנאשם. ההגנה טענה להיעדר שליטה עקב מצב רפואי וטראומה נפשית, וטענה כי בשעת ביצוע מעשה הרצח הוא היה במצב של היעדר שליטה עצמית עקב בעיה רפואית וטראומה נפשית. דניאל עוקב סבל מפוסט טראומה קשה בעקבות שירותו הצבאי ובית המשפט קיבל את טענתו.

האם פוסט טראומה יכול להוות טיעון לחסינות משפטית?

"להערכתי, לא. כיוון שהיא לא מהווה מחלת נפש".

האם לנאשמים בפוסט טראומה מגיעות הקלות או הגנות כלשהן?

"במידה שזה לא מגיע לרמה המשפטית של 'אי שפיות דעת', זה יכול להיות שיקול להקלה בעונש בלבד".

עו"ד סודרי, מנסיונך, האם פוסט טראומה משפיעה על התנהגות פלילית?

"כן, אבל במידה מוגבלת".

איך לדעתך יבחנו את טיעוני פוסט טראומה בבית המשפט?

"באמצעות חוות דעת פסיכיאטריות".

אילו אסטרטגיות הגנה במקרים של נאשם עם פוסט טראומה היית בונה?

"קודם כל צריך לבסס את הטענה ולראות אם הוא אכן היה במצב כזה ובאיזו עוצמה. בין השאר צריך לבדוק מהו הרקע, אילו אינדיקציות יש לכך, האם טופל בעבר ומה אומרת חוות הדעת הפסיכיאטרית לגבי מצבו בעת האירוע".

(צילום: שאטרסטוק)