רשלנות רפואית היא מושג משפטי המתאר פגיעה במטופל עקב הליך טיפול רשלני ולקוי באיתור, טיפול וליווי החלמה הנובעים משאננות, חוסר זהירות ותשומת לב, שטחיות טיפולית או אי הקפדה על נהלים של רופא, איש צוות רפואי או מוסד רפואי.
כתוצאה מרשלנות רפואית נגרמים למטופל לנזקים בריאותיים אשר גורמים לפרוצדורת טיפול מתמשכת המלווה בכאב וסבל, נזקים גופניים בלתי הפיכים, לצד נזקים כלכליים של אובדן ימי עבודה ויכולת לחזור לפעילות שגרתית.
חשוב לדעת: במקרים של רשלנות רפואית, המטופל עשוי להיות זכאי לפיצוי הולם על הנזק שנגרם לו. זאת, בתנאי שיוכל להוכיח כי אכן התקיימה רשלנות מצד המטפל, אשר גרמה באופן ישיר לנזק ממשי למטופל.
כדי לבסס תביעה, יש להראות כי המטפל הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל, לא פעל בהתאם לסטנדרט המקצועי המצופה ממנו, או לא נקט באמצעי זהירות סבירים. מטופל שסבל מטיפול רשלני רשאי לפנות לעורך דין מומחה בתחום, על מנת לבחון את זכותו לתבוע פיצוי הולם על הנזקים שנגרמו לו.
עו"ד אלי מזרחי, העוסק בנזיקין ורשלנות רפואית (בתמונה הראשית), מסביר שרשלנות רפואית יכולה להיות לא רק כשמבצעים פעולה לא זהירה במטופל, אלא גם כשלא עושים כלום.
מה הם סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים ביותר?
עו"ד מזרחי: "היום זה מגוון, אבל רוב התלונות הן בעקבות ניתוחים, תהליכי לידה ואיתור של מחלת הסרטן, כמו גם התמהמהות בתגובה הרפואית למרות ממצאים מובהקים. לפעמים ההתמהמהות בין הבדיקה לבין אבחון תוצאותיה, ועד לעדכון המטופל ותחילת הטיפול המונע, עלולה להיות קטלנית. אני מטפל בתיק כזה עכשיו של אישה שהטיפול בעניינה נפל בין הכסאות, בין קופת החולים והמוסד הרפואי".
עו"ד מזרחי מתאר כיצד "במקרה הזה האישה התלוננה על כאבים ועל תחושות לא נעימות בגוף, אבל הרופאה לא מצאה אצלה כלום. האישה לא ויתרה והלכה לעשות בדיקה במוסד רפואי פרטי. היא ציפתה שהבדיקות תועברנה לרופאת המשפחה שלה, והרופאה תעדכן אותה אם הכל תקין או שיש ממצא חריג. אולם, במשך שמונה חודשים אף אחד לא טיפל בנושא ולא מסר לה כל עדכון לגבי תוצאות הבדיקות".
במהלך ביקור רפואי שגרתי אצל הרופאה המשפחתית, שאלה הרופאה כבדרך אגב לגבי תוצאות הבדיקות ומסרה כי אם לא יצרו עימה קשר - הכל תקין. "מכאן", מספר עו"ד מזרחי, "התפתחה הרשלנות הרפואית: הרופאה נכנסה למחשב וראתה כי תוצאות הבדיקה היו חריגות מאוד ואף חייבו תגובת טיפולית מדיית. האישה נשלחה לבדיקות נוספות אשר בעקבותיהם הממצאים העידו על גידול שלא זוהה עקב חוסר תשובת לב של אנשי המקצוע. המצב חייב ניתוח חירום מיידי, שבו טיפלו באונה אחת של בלוטת התריס".
בשלב זה, ממשיך ומספר עו"ד מזרחי, "גילו שהגרורות כבר פלשו לאונה השנייה ונאלצו לכרות את שתיהן. רשלנות זו גרמה לפגיעה בסיכויי ההחלמה וכל יתר הסיכונים שנבעו מאי גילוי ואיתור מוקדם, לצד הסבל וגרימת חולשה גופנית ונפשית".
השאלה כעת היא מי אחראי לנזק, כאשר שני הגופים כרגע טוענים שהאחריות לא היתה עליהם, "ולכן שניהם נתבעים", אומר עו"ד מזרחי. "מי אחראי יותר ומי פחות, זה כבר בית המשפט יקבע".
מהו סכום התביעה?
"התביעה הוגשה על סכום של 2.4 מיליון שקל, כאשר חלק מהמומחים שבחנו את המקרה טוענים שיש סיכוי של 50 אחוז סיכוי לכאן או לכאן. צריך להבין שמה שקובע הרופא זה לא מה שקובע השופט, כאשר אנו מסתייעים בחוות דעת של מומחה רפואי בתחום שמלווה את התביעה.
"במקרים של נזק עקב רשלנות רפואית בודקים תוחלת חיים, כאב וסבל ונושא של נזקים כלכליים, כי האישה, במקרה זה, לא יכולה לעבוד כמו פעם. בנוסף, כשהבנאדם עומד מול השופט ומספר בכנות על הסבל שלו, יש לזה השפעה. גם אם היא לא תקבל את כל הסכום שהיא מבקשת, היא יכולה לקבל אחוזים גבוהים מהתביעה".
עו"ד מזרחי מוסיף כי יש לא מעט מקרים שבהם עורכי הדין של הצד הנתבע יבקשו להגיע לפשרה. "אמנם חייה של התובעת השתנו כתוצאה מהרשלנות הרפואית, אך סכום הכסף שהיא תוכל לקבל בסופו של דבר יוכל לסייע לה להתמודד במעט עם תנאי חייה החדשים".
איחוי שברים – רשלנות רפואית מוכרת
לדברי עו"ד מזרחי, נושא נוסף שעולה בתביעות רשלנות לעתים קרובות הוא הטיפול בשברים. "לפעמים", הוא אומר, "האיחוי של השבר אינו תקין, לפעמים זה ניתוח שלא צלח, לפעמים זו חבישה שנעשתה באופן לא מקצועי ומייצרת נזקים לאיברים אחרים בגוף. לפעמים המתמחים הצעירים עושים את העבודה של הרופא הבכיר וגורים לנזקים. במקרים אחרים, מדובר בחוסר רגישות לתלונות של מטופל וחוסר תגובה שמייצרים טיפול רשלני".
בסופו של דבר, מציין עו"ד מזרחי, "המטופל נשאר עם נזקים שלא התרפאו והוא טוען לפגיעה באיכות החיים שלו ולרשלנות רפואית. נכון שבמצבים כאלה המטופל חותם עוד בטרם הניתוח על הסכמה שדברים כאלה עלולים לקרות, ולא תמיד הדבר מעיד על רשלנות רפואית במאה אחוז, אבל בתביעת רשלנות אנחנו נעזרים במומחה שיעיד על הנזק שנגרם בהיבטים רפואיים מקצועיים, ושבהתאם לסיטואציה ולמסמכים הרפואיים, היתה פה רשלנות".
מהו משקל חוות הדעת של המומחה הרפואי?
"אני כעורך דין אינני מומחה לרפואה, על כן אני נעזר במערכות בינה מלאכותית המאתרת עבורי את המומחים המקצועיים המתאימים למקרה הספציפי ואליהם אני מפנה את הלקוח כדי לקבל חוות דעת רופא מומחה שמשמש בהמשך כעד מומחה בבית המשפט. התביעה מקבלת חיזוק מגורם מקצועי בתחום, שיכול להתמודד מול טיעוני המומחים בתחומים המקצועיים של הצד השני".
כמה זמן אפשר לתבוע אחרי המקרה?
"ניתן להגיש תביעה על רשלנות רפואית עד שבע שנים מקרות האירוע או מרגע גילוי הנזק. כל פעולה שנעשית מרגע גילוי הנזק מסייעת לדחיית ההתיישנות. כידוע, התהליך המשפטי עצמו מתנהל מאוד לאט".
עו"ד מזרחי מדגיש כי "לא כל נזק הוא תוצאה של רשלנות רפואית. לעתים הנזק נמצא בתחום האפור שאינו במובהק רשלנות רפואית ועל כן כדאי להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום".
למה יש אנשים שבוחרים לא ללכת לתהליך של תביעה?
"מכמה סיבות. יש כאלה שנלחצים מכך שמדובר בתהליך כל כך ארוך, ולא רוצים להוציא כספים כי אולי הם לא יזכו בתביעה. יש כאלה שלא מאמינים שיקבלו פיצוי כלל, ובואו נזכור שצריך לשלם גם לעורך דין, גם לחוות דעת רופא מומחה וכיו"ב - אלה סכומים שלא בהכרח יחזרו. במקביל, בית המשפט לא עובד רק על מקרה אחד, כך שזה יכול להיגרר גם שנים.
"יש גם כאלה שמדורבנים על ידי בני משפחה וחברים, שאומרים להם הרשלנות פה זועקת לשמיים – לכו לתביעה. במקרים כאלה, הרצון לתבוע הוא בדרך כלל כדי לסייע במימון אורח החיים שנכפה עליהם בעקבות הנזקים הרפואיים שגרמה להם הרשלנות, ולא בהכרח כדי 'לעשות קופה'.
"יש גם את אלה שלא יודעים שהם עברו מקרה של רשלנות רפואית. אגב, יש גם אנשים שאני מוריד אותם מהעץ ואומר להם, אין פה רשלנות רפואית. אני בודק במסמכים שלהם, רואה שהרופאים עבדו לפי הפרוטוקול והכל בסדר. אם הסיכוי שלהם לזכייה במשפט תביעת רשלנות רפואית הוא כ-20% בלבד, אז אני אומר להם, חבל על הכסף שלכם".
כיצד ניתן למנוע רשלנות רפואית?
"אני מאמין שאף רופא לא רוצה להגיע למצב שבו הוא נכשל בטיפול ונתבע, אבל לפעמים קורה שרופא שבוי בקונספציה מסוימת, למשל הוא חושב שמטופל שמתלונן על כאבי ראש בטח סובל ממיגרנות, או שיש איזה וירוס שמסתובב. הוא לא שואל על ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית, לא פועל לפי 'אם יש ספק אין ספק', ושולח את המטופל לבדיקות, למרות שהסיכוי לאבחון הוא נמוך.
"רופא שרוצה להימנע מתביעת רשלנות הוא רופא שמקפיד לשלוח לכל הבדיקות הרלוונטיות כדי להיות שקט. לא חסרים רופאים שמרוב לחץ וחוסר זמן שולחים את המטופל הביתה עם אקמול, או בגלל הניסיון הרב שלהם בטוחים שהם יודעים הכל".
איך אדם יכול לדעת שהוא קורבן של רשלנות רפואית?
"הוא מבין שהתהליך שהוא עבר אינו תקין או הפרוצדורה היתה חלקית ולא משביעת רצון. על כן 'כשיש ספק אין ספק' – פונים, שואלים ובוחנים בסיוע גורמים מקצועיים כמו עורך דין בתחום ומומחי מקצוע הרפואה".
רוצים להתייעץ עם עו"ד אלי מזרחי? גילשו לאתר או התקשרו: 0506276337
