במסגרת הכנת תקציב המדינה לשנת 2024 אושרו מספר צעדים שעיקרם העלאת מיסים וקיצוץ בהטבות לאזרחים. צעדים אלה נועדו לשרת את מטרתו המרכזית של התקציב - צמצום ניכר של הגירעון התקציבי על רקע מלחמת חרבות ברזל והוצאות הביטחון האסטרונומיות.
הצורך בהעלאת מיסים ובקיצוצים בתקציב מובן בהחלט, אולם ניתוח התקציב מעלה כי רוב הנטל מוטל דווקא על האוכלוסיה העובדת, כאשר מיטב הכלכלנים טוענים שחשוב דווקא לסייע לאוכלוסיה היצרנית במדינה בשעה זו כדי לחזק את הכלכלה בישראל.
חוק ההסדרים – במה מדובר?
חוק ההסדרים הוא חוק המוגש מדי שנה, החל משנת 1985, יחד עם הצעת תקציב המדינה. מטרת החוק היא לאגד יחד הצעות חוק שונות של הממשלה הדרושות כדי ליישם את המהלכים התקציביים שהיא מבקשת לבצע.
חוק ההסדרים כולל שינויים מוצעים בתחומים רבים שבהם הממשלה רוצה לערוך רפורמות הדורשות חקיקה. במקום להגיש הצעת חוק נפרדת על כל נושא, הממשלה מרכזת את כל ההצעות יחד בחוק ההסדרים. במקור, החוק נועד להתמודד עם האינפלציה הגבוהה בשנות ה-80, אך המשיך להיות מוגש גם לאחר מכן. חוק ההסדרים ספג ביקורת על כך שהוא מונע דיון מעמיק של הכנסת בכל הצעה, ועם השנים גבר הלחץ לפצל אותו להצעות חוק נפרדות.
העלאת מס הבריאות – תוספת של 0.15%
השינוי המשמעותי ביותר הוא העלאת מס הבריאות ב-0.15% החל מ-2025. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיבל החלטה להעלות את מס הבריאות מ-3.1% ל-3.25% על הכנסה שאינה עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק, ומ-5% ל-5.15% מעל ההכנסה הזו.
על פי הערכות משרד האוצר, כל 0.1% תוספת במס הבריאות מניב סכום של כ-700 מיליון שקל נוספים לקופת המדינה. לכן, ניתן לצפות שהעלאה של 0.15% תניב סכום כולל של כ-1.05 מיליארד שקל נוספים מדי שנה לשימוש קופת המדינה.
הקפאת מדרגות השכר לחישוב מס
בנוסף להעלאת אחוז מס הבריאות, אושר גם מהלך להקפאת מדרגות השכר לצורך חישוב המס, וזאת רק בשנת 2025 שבה אמורה להיכנס לתוקף העלאת המס. כיום, מדרגות השכר מתעדכנות מדי שנה ב-1 בינואר בהתאם לשינוי בשכר הממוצע במשק בשנה החולפת.
בשנת 2025 מדרגות המס יוקפאו ולא יעודכנו, מה שצפוי לגרום למעבר מהיר יותר של עובדים למדרגת המס הגבוהה יותר ולהגדלה ניכרת של הכנסות המדינה בסך 400 מיליון שקל נוספים. לדוגמה, אם השכר הממוצע יעלה ב-3% אך מדרגות המס יישארו קבועות, עובדים שהשתכרו קרוב ל-60% מהשכר הממוצע יעברו מהר יותר למדרגה השנייה וישלמו מס גבוה יותר.
קיצוץ בהבראה – הקפאת העדכון השנתי של ערך יום ההבראה
מהלך נוסף שיפגע בכיסם של העובדים הוא הקיצוץ בהטבת יום ההבראה. כיום עובדים זכאים לימי הבראה בהתאם לוותק, כאשר ערכו של כל יום הוא 418 שקל במגזר הפרטי ו-471 שקל בשירות המדינה. סכומים אלה מעודכנים מדי שנה לפי השינוי במדד המחירים לצרכן.
החל מ-2024 הוחלט להקפיא את העדכון השנתי הזה בחוק ההסדרים, מה שמהווה בפועל קיצוץ בשווי ההטבה לעובדים. לפי הערכות, מהלך זה יוסיף למדינה הכנסה של כ-350 מיליון שקל.
השפעת חוק ההסדרים על ציבור העובדים
שני המהלכים הללו, העלאת מס הבריאות והקפאת יום ההבראה, פוגעים באופן ברור בכיסם של העובדים במשק. לעומת זאת, מי שאינם עובדים לא ירגישו בהשפעה כלל. זאת משום שהם משלמים מס בריאות קבוע ונמוך יחסית של 116 שקל בלבד ואינם זכאים כלל לימי הבראה.
על אף הלחצים, האוצר לא הצליח להעביר העלאה של מס הבריאות המינימלי למי שאינם עובדים, בעיקר בשל התנגדות המפלגות החרדיות שרצו להגן על מצביעיהן. לכן, כאמור, נוצר מצב שכל העול התקציבי מוטל על האוכלוסיה העובדת בלבד.
מי שאינם עובדים יסבלו פחות
נראה שתקציב 2024 כולל בעיקר מהלכים שמטרתם להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים ולקצץ בהטבות על מנת לעמוד ביעד האוצר לצמצום הגירעון התקציבי. אולם, ניתוח הצעדים השונים מראה שמרבית הנטל מוטל דווקא על האוכלוסיה העובדת במשק, שתחווה קיצוץ בהטבות ועלייה בניכויים מהמשכורת.
לעומת זאת, מי שאינם עובדים ייהנו מהקלות ופטורים, כך שנוצר מצב בלתי שוויוני שבו נטל הצמצומים מוטל כמעט כולו על ציבור העובדים שתורמים לצמיחה, בעוד האוכלוסיות הלא עובדות אינן נושאות בנטל באופן משמעותי.
עם זאת, התקציב כולל גם ביטול התוספות התקציביות לתלמידי הישיבות לצד מספר גזירות שנויות במחלוקת כמו העלאת המס על סיגריות וביטול הנחות בדיוטי פרי, מה שעלול להיתקל בהתנגדות חברי כנסת.
מה עוד כוללת תכנית התקציב? העלאת מיסים על דלקים ופחמן שיובילו לייקור האנרגיה; העלאת מס רכישה על רכבים חשמליים והעלאת המע"מ ב-2025. בנוסף, התקציב מנסה להגדיל הכנסות ממיסים על בנקים, משכירי דירות ועובדי ממשלה. אחרי כל זה, הגירעון התקציבי צפוי להמשיך ולגדול בשל הצרכים הבטחוניים והכלכליים. בינתיים נראה כי מהלכי האוצר אינם מאזנים בין גביית מיסים למימון הוצאות המדינה והגזירות שבפתח ישפיעו לרעה בעיקר על מצבם הכלכלי של האזרחים העובדים.
(צילום: שאטרסטוק)
