"עיניים פקוחות לרווחה" - על נאמנות עיוורת וכללי ועדת אשר

בעקבות הידיעות שהתפרסמו לאחרונה בענין "הנאמנות העיוורת" שהקים מר נתניהו לניהול נכסיו, עולה שאלה עקרונית ועניינית, מהי מידת "העיוורון" שבה צריכה להתנהל נאמנות מהסוג הנדון. על פי כללי ועדת אשר למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים חלה החובה שלהלן: "בתוך 60 ימים מיום מינויו יעביר השר את הכספים ואת ניירות הערך שבבעלותו ובבעלות בני משפחתו לחברת נאמנות ציבורית ובלתי תלויה, אשר תחזיק ותנהל אותם בדרך של 'נאמנות עיוורת' ".

 אין בכללים הגדרה ספציפית למונח "נאמנות עיוורת" אולם ככל הנראה מדובר במה שמקובל בעולם הנאמנויות כ- " Discretionary Trust".

ואכן, בהמשך מפורטים מספר כללים של "מותר ואסור" הנותנים מושג במה מדובר: "השר ובני משפחתו לא יתנו לחברת הנאמנות כל הוראות באילו ניירות ערך להחזיק ואילו ניירות ערך למכור או לרכוש, למעט הנחיה חד פעמית, קודם לתחילת מתן השירות, בדבר סוגי ההשקעה שיכללו בתיק ובדבר השיעור המירבי של כל סוג ביחס לשווי התיק, או הנחיה כי אלה ייקבעו לפי שיקול דעתה של חברת הנאמנות."

מניעת ניגוד עניינים
הרציונאל העומד מאחורי ההוראות ברור: מניעת מצב של ניגוד ענינים שבו החלטותיו של השר בתוקף תפקידו עשויות להשפיע על שווי תיק ההשקעות שלו. אולם, כשיורדים לרזולוציות נמוכות יותר, המציאות מציבה שאלות יותר מורכבות.

אינטרס הציבור וטוהר המידות
החשש לפגיעה באינטרס הציבורי ובטוהר המידות עולה במלוא חריפותו במצבים שבהם השינויים המתבקשים אינם פרי התרחשויות שכבר ארעו בעבר אלא בגדר של צפיית פני העתיד. טול דוגמה שבה מבלי שארעו כל שינויים דרמטיים בכלכלה הישראלית ובשוק ההון השר מבקש לצמצם או לבטל לחלוטין את מרכיב הנכסים הישראליים בתיק ההשקעות שלו.
במקרה שכזה עולה חשש ממשי כי ההנחיות שמבקש השר לתת לנאמן הן תוצאה של ארועים בטחוניים ו/או כלכליים עתידיים שאינם נחלת כלל הציבור, אך עשויים להיות ידועים לשר או שלשר יש אפשרות להשפיע על מהלך הענינים באופן שתהיה לו השלכה ישירה על מרכיב זה בתיק. דומה כי פעולה שכזו עלולה אפילו להיחשב לכדי שחיתות של ממש ולהוות עבירה של הפרת אמונים בגידרו של חוק העונשין. 

יצוין, כי על פי כללי ועדת אשר חל איסור מפורש על השר, לעשות שימוש במידע פנים שברשותו מכוח תפקידו. מפליא מאד, כי לכללי ועדת אשר אין תוקף של חוק מחייב אלא של החלטת ממשלה בלבד. נמצא, כי ספק אם ניתן להפעיל סנקציה עונשית בגין הפרתם. עם זאת, יתכן כי הפרת חלק מהכללים, כמו הדוגמה של שימוש אסור במידע פנים כאמור, עלולה בהחלט להיחשב כעבירה פלילית מכוח חוק העונשין כאמור, בגדר של "הפרת אמונים" לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

היתר מיוחד
חשוב לציין, כי כללי ועדת אשר פתחו פתח לשר לפנות לועדה למתן היתירים שבראשה עומד שופט (כיום השופט עזרא קמא) בבקשה לקבלת היתר מיוחד לחרוג מהכללים.
בין היתר, במסגרת זו פתוחה האפשרות לשר לקבל היתר למתן הנחיות לנאמן לערוך שינויים בתיק ההשקעות בנוסף להנחיות שהשר נתן בעת הקמת הנאמנות בתחילת הדרך כאמור.

על פי הפרסומים, זוהי הדרך שבה נקט מר נתניהו ואף קיבל את ההיתר העקרוני לעשות זאת אלא שלא מימש אותו ואף זו כמובן זכותו. מבחינה זו אין רבב לא בעצם הפניה ולא בקבלת ההיתר.

עם זאת, הגם שעצם מתן ההיתר מלמד על כך כי הועדה הכירה בעקרון ולפיו השתנות הנסיבות מחייבת לעיתים לבצע שינויים בהרכב תיק ההשקעות, יתכן שהאינטרס הציבורי כמו גם כללי השיקפות המתחייבים במשפט המינהלי מחייבים לפרסם מה היה טיב הבקשה ומה בדיוק ההיתר שניתן, שכן אור השמש יפה לא רק להחלטותיו של בית המשפט אלא גם להחלטותיה של ועדה מהסוג הנדון.

בתוך כך, יש חשיבות לדעת  מה היו המניעים לבקשה והאם מדובר בבקשה הנובעת מהתפתחויות שכבר חלו בכלכלה העולמית וידועות לכל או שמא בבקשה שהרציונאל הכלכלי העומד מאחוריה צופה אולי את פני העתיד ולכן אינו ידוע עדיין לכל, ואם כך הדבר הרי שיש להצטער על כך צער רב ועלולות להיות לכך מבחינת מגיש הבקשה משמעויות מרחיקות לכת לפחות במישור הציבורי ובנסיבות מסויימות גם בהיבט הפלילי.

* המחבר הוא בעל משרד עו"ד המתמחה במיסוי לרבות נאמנויות.