משפטי– זאפ
משפטיאקטואליה משפטיתמודי'ס: דירוג האשראי של ישראל יורד בשל המלחמה. מה צפוי להיות ואיך זה ישפיע עלינו

מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל יורד בשל המלחמה. מה צפוי להיות ואיך זה ישפיע עלינו

מודי'ס, אחת משלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות בעולם, הורידה את דירוג האשראי של ישראל. מהו דירוג אשראי ומהי משמעות הירידה? האם וכיצד ישפיע הדירוג על הישראלים?

מאת: מערכת זאפ משפטי
11.02.24
תאריך עדכון: 11.02.24
7 דק'
מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל יורד בשל המלחמה. מה צפוי להיות ואיך זה ישפיע עלינו

מודי'ס, אחת משלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות בעולם, הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של ישראל בשלב אחד - מ-A1 ל-A2. זו ירידה חסרת תקדים בהיסטוריה של דירוג האשראי הישראלי. בנוסף, מודי'ס הציבה תחזית דירוג שלילית לישראל, המצביעה על אפשרות לירידת דירוג אשראי נוספת בעתיד.

מהו דירוג אשראי של מדינה?

דירוג אשראי של מדינה משקף את יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות. ככל שהדירוג גבוה יותר, כך נחשבת המדינה ל"בטוחה" יותר בעיני משקיעים והיא יכולה לגייס הלוואות בריבית נמוכה יותר.

מה קורה כשיורד דירוג האשראי?

כאשר דירוג האשראי יורד, המשמעות היא שהמדינה נתפסת כ"מסוכנת" יותר להשקעה, ולכן היא נדרשת לשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות חדשות שהיא לוקחת. כך נוצר מצב שבו המדינה צריכה להקצות יותר משאבים לתשלום חובותיה, ופחות משאבים נותרים לשירותים חברתיים ולצמיחה כלכלית.

האם הורדת האשראי של ישראל היתה מהלך צפוי?

הירידה בדירוג לא הגיעה בהפתעה מוחלטת. עוד לפני תחילת המלחמה בעזה, מודי'ס וחברות דירוג אשראי נוספות הזהירו שהמהלכים הפוליטיים בישראל, ובפרט הרפורמה במערכת המשפט, מעוררים דאגה לגבי יציבות כלכלת המדינה. עם פרוץ המלחמה, הן הצהירו שישראל נמצאת בסיכון גבוה יותר לכך שדירוג האשראי שלה יופחת.

מהי תחזית הדירוג השלילית שהוצבה?

תחזית דירוג שלילית אומרת שקיים סיכוי גבוה יותר שהדירוג יירד שוב בעתיד הנראה לעין. זו אזהרה נוספת מצד מודי'ס שמצבה הפיננסי של ישראל מעורר דאגה בטווח הקצר והבינוני.

מה הם הנימוקים המרכזיים של מודי'ס להורדת הדירוג?

האנליסטים של מודי'ס הסבירו שהסיבה העיקרית להורדת הדירוג היא הערכתם שההשלכות הרוחביות של העימות עם חמאס, הן בזמן הלחימה והן לאחריה, מגדילות באופן משמעותי את הסיכונים הפוליטיים בישראל, מחלישות את הממשלה והכנסת, ופוגעות ביציבותה של המדינה בעתיד הנראה לעין.

האנליסטים מתייחסים גם לפוטנציאל ההתקלחות בלבנון, מול חיזבאללה. החשש מפני הסלמה בזירה הצפונית, לדעתם, יהווה סיכון גדול בהרבה מלחימה בעזה, וצפוי לכלול נזק משמעותי לתשתיות אזרחיות ולעיכובים בחזרת תושבים מפונים לבתיהם.

מודי'ס אף מעריכה שבמקרה של הסלמה בצפון, התוצר בישראל עלול להתכווץ ב-1.5% השנה, לעומת צמיחה חיובית של 1.6% אם יישמר הסטטוס קוו. גם היעדר תכנון ותכנית מדינית ל"היום שאחרי" הלחימה הוא סיבה נוספת, לדעת האנליסטים, לסיכונים כלכליים בישראל.

ההסברים של מודי'ס להחלטתה מתמקדים בניתוח הזירות הבטחונית, הפוליטית והחברתית בישראל. במודי'ס חוששים שישראל עלולה להיקלע לתקופה של חוסר יציבות פנימית לאחר פירוק קבינט המלחמה ופרישת מפלגת "המחנה הממלכתי" מהממשלה. כמו כן, הם סבורים שהעלייה בסיכונים הבטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים חברתיים, ושחשיפת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה להימשך גם לאחר שתיפסק הלחימה בעזה.

כיצד ניתחו במודי'ס את המצב הכלכלי בישראל?

בהיבט הכלכלי, קיים פער מסוים בין חומרת הורדת הדירוג לבין האופן שבו מודי'ס מתארת את הכלכלה הישראלית. מודי'ס ציינה שעד כה הכלכלה התמודדה עם השלכות העימות בצורה יחסית טובה, עם סימנים להתאוששות מהירה בחודשים האחרונים.

מודי'ס גם התייחסה באופן חיובי לצעדי ההתכנסות התקציבית המתוכננים על ידי משרד האוצר, כמו העלאת מע"מ ל-18% בשנת 2025. לדבריהם, נכונות הממשלה להעלות מיסים מעידה על חוסן המוסדות, ואם הצעדים יאושרו הם יכולים לקזז חלק ניכר מהעלייה בהוצאות הביטחון ובתשלומי הריבית.

עם זאת, במודי'ס חוזים שיחס החוב לתוצר יגיע לשיא של 67% ב-2025, לעומת 60% בלבד ב-2022. לפני המלחמה הם צפו שהיחס ירד ל-55% עד 2025. עם זאת, יחס חוב לתוצר של 67% הוא עדיין נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. מודי'ס גם צופה שהוצאות הביטחון כמעט יכפילו את עצמן השנה לעומת 2022, וימשיכו לצמוח בקצב של לפחות 0.5% מהתוצר בשנים הקרובות. סביר להניח שהן אף יהיו גבוהות יותר בפועל.

האם היתה התייחסות בדברי מודי'ס לרפורמה המשפטית בישראל?

לפני המלחמה, מודי'ס היתה ביקורתית מאוד כלפי הרפורמה הממשלתית במערכת המשפט, ואף הורידה את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" בעקבותיה.

עם זאת, עתה מודי'ס מציינת בחיוב את עוצמתה של החברה האזרחית ומערכת המשפט בישראל, שהוכיחו שהן מספקות מערך חזק של איזונים ובלמים. לדוגמה, בית המשפט העליון ביטל את ניסיון הממשלה להגביל את הפיקוח השיפוטי והדגיש בכך את עצמאות המערכת המשפטית.

מהי משמעות תחזית הדירוג השלילית?

מדובר למעשה בהתראה שבסבבי הדירוג הקרובים ייתכן שהדירוג יירד שוב, הפעם ל-A3. גם אם הדירוג עצמו לא יירד ירידה נוספת, תחזית שלילית מעכבת את האפשרות לשיפור הדירוג בעתיד הנראה לעין.

איך תשפיע ירידת הדירוג על יכולת המימון של ישראל?

דירוג נמוך פוגע ביכולת של ישראל לגייס חוב בריבית נוחה. תקציב המדינה ל-2024 כולל גירעון גבוה של 6.6% כדי לממן את הוצאות המלחמה. אוצר המדינה נדרש לממן זאת בגיוסי חוב תחת ריביות גבוהות. עם זאת, חלק מהאנליסטים סבורים שהשווקים כבר "תמחרו" את הירידה הצפויה בדירוג, כך שהשפעתה בפועל לא תהיה דרמטית.

כיצד הורדת הדירוג תשפיע על הציבור?

ההשפעה הישירה על האזרח הממוצע צפויה להיות מוגבלת, אך קרנות הפנסיה וההשתלמות עלולות להיפגע מעלייה בריבית החוב הממשלתי. הן משקיעות באופן נרחב באג"ח ממשלתיות, כך שעלייה בריבית תפגע בביצועיהן ובחסכונות הציבור. כמו כן, כספים אשר מושקעים בהחזר חובות, ירדו כמובן משירותים לאזרח.

האם חברות דירוג נוספות ילכו בעקבות מודי'ס?

קיים חשש שהחלטת מודי'ס תשפיע גם על חברות הדירוג המתחרות, פיץ' ו-S&P, שאמורות לפרסם את הערכותיהן בקרוב. חברות אלו הציבו את דירוג ישראל "תחת מעקב" בעקבות המלחמה, אך טרם קיבלו החלטה סופית. S&P מדרגת את ישראל גבוה יותר ממודי'ס.

עם זאת, הפער שנוצר עתה בין הדירוג של מודי'ס לזה של המתחרות עלול להשפיע ולדחוף אותן להוריד גם הן את דירוג ישראל, כדי ליישר קו עם מודי'ס.

הורדת דירוג האשראי - התגובות

החלטת סוכנות הדירוג מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל לראשונה בתולדותיה, גררה גל ביקורת חריף כלפי ממשלת נתניהו. בפורום הכלכלנים טענו כי ההחלטה היא "תוצאה של מחדלי הממשלה", וקראו לה להפנים את הביקורת ולפעול בנחישות לשיפור המצב.

גם במחאת ההייטק יצאו בהתקפה חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אותו כינו "השר הכושל ביותר בתולדות המדינה". הם אמרו כי השניים פועלים ב"גאוותנות" והורסים את הכלכלה.

באופוזיציה לא חסכו בביקורת. יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד אמר כי מדובר ב"הוכחה נוספת שהממשלה הזו לא מתפקדת", בעוד יו"ר "ישראל ביתנו", ח"כ אביגדור ליברמן, טען שהממשלה "ממשיכה לדרדר אותנו לאסון כלכלי".

גם נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין ביקר את הממשלה על "הגישה הבלתי בריאה בעיצוב תקציב המדינה" ואמר כי זו השפיעה על הורדת הדירוג.

ראש הממשלה נתניהו דחה את הביקורת ואמר ש"כלכלת ישראל איתנה" וכי הורדת הדירוג נובעת מהמצב הבטחוני ולא הכלכלי. הוא הוסיף כי הדירוג יעלה בחזרה עם הניצחון במלחמה.

שר האוצר סמוטריץ' תקף בחריפות ובזלזול את החלטת מודי'ס, זלזל בהחלטה וכינה אותה "מניפסט פוליטי פסימי ומופרך", ללא "טיעונים כלכליים רציניים". סמוטריץ' טען כי מודי'ס מוטה מבחינה גיאופוליטית נגד ישראל.

לסיכום, הורדת דירוג האשראי על ידי מודי'ס מהווה אזהרה למקבלי ההחלטות בישראל. היא מקשה על יכולת גיוס החוב של המדינה ועלולה לפגוע בחסכונות הציבור. קיים חשש שגם חברות דירוג נוספות ילכו בעקבות מודי'ס ויפחיתו את דירוג ישראל בהמשך.

(צילום: שאטרסטוק)

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?